אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רל״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 238
א׳הא למדת שכל המלוה מעותיו בעדים גורם ברכה לעצמו:
1
ב׳הדרן עלך פרק איזהו נשך
2
ג׳פרק השוכר את האומנין
3
ד׳השוכר את האומנין והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומות:
4
ה׳[דף ע"ו ע"א]
חזרו זה בזה לא קתני דניהוי האי הטעו זה את זה. דאטעו פועלים אהדדי היכי דמי דא"ל בעה"ב זיל אוגר לי פועלים ואזל איהו ואטעינהו. היכי דמי אי דא"ל בעה"ב בארבע זוזי ליומא ואזל איהו ואמר להו תלתא סביר וקביל מאי תרעומתן ואי דא"ל בעל הבית תלתא ואתא איהו ואמר להו בארבע ולערב לא נתן להם בעל הבית אלא שלשה. היכי דמי דתרעומות תיהוי להם ולא יותר. אי דאמר להו שכרכם עלי ניתיב מדידיה דתניא השוכר לעשות בשלו והראהו בשל אחרים נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו. לא צריכא דא"ל שכרכם על בעל הבית. וליחזו פועלים היכי מיתגרי אי מיתגרי בארבע' על כרחיה דבעל הבית ליתיב ארבעה דהא קתני נוטל מבעל הבית מה שההנה אותו אע"פ שלא ציוהו והרי ההנאהו בכך. ואי מיתגרי בתלתא מאי תרעומות איכא. לא צריכא דאיכא דמיתגרי בארבעה ואיכא דמיתגרי בתלתא דאמרו ליה אי לאו דאמרת לן בארבעה הוה טרחינן לבקש אדם דחוק לפועלים שישכור בארבעה. איבעית תימא הכא בבעל הבית עסקינן בפועל שיש לו לעצמו שרותיו ואינו נשכר למלאכת אחרים דא"ל אי לאו דאמרת לן בארבעה הוה זילא בי מלתא לאיתגורי. איבעית תימא לעולם בפועלים עסקינן דאמרי ליה כיון דאמרת לן בארבעה טרחינן ועברינן עבידתא . וליחזי עבידתייהו. בדיפקא שחפרו חריץ סביבות שדה ואין מלאכתן ניכרת כגון דמלי מיא. אי בעית תימא לעולם דא"ל בעל הבית בארבעה ואתא איהו ואמר להו בתלת ודקא אמרת סבור וקביל דאמרו ליה לית לך אל תמנע טוב מבעליו. פסוק הוא במשלי:
חזרו זה בזה לא קתני דניהוי האי הטעו זה את זה. דאטעו פועלים אהדדי היכי דמי דא"ל בעה"ב זיל אוגר לי פועלים ואזל איהו ואטעינהו. היכי דמי אי דא"ל בעה"ב בארבע זוזי ליומא ואזל איהו ואמר להו תלתא סביר וקביל מאי תרעומתן ואי דא"ל בעל הבית תלתא ואתא איהו ואמר להו בארבע ולערב לא נתן להם בעל הבית אלא שלשה. היכי דמי דתרעומות תיהוי להם ולא יותר. אי דאמר להו שכרכם עלי ניתיב מדידיה דתניא השוכר לעשות בשלו והראהו בשל אחרים נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו. לא צריכא דא"ל שכרכם על בעל הבית. וליחזו פועלים היכי מיתגרי אי מיתגרי בארבע' על כרחיה דבעל הבית ליתיב ארבעה דהא קתני נוטל מבעל הבית מה שההנה אותו אע"פ שלא ציוהו והרי ההנאהו בכך. ואי מיתגרי בתלתא מאי תרעומות איכא. לא צריכא דאיכא דמיתגרי בארבעה ואיכא דמיתגרי בתלתא דאמרו ליה אי לאו דאמרת לן בארבעה הוה טרחינן לבקש אדם דחוק לפועלים שישכור בארבעה. איבעית תימא הכא בבעל הבית עסקינן בפועל שיש לו לעצמו שרותיו ואינו נשכר למלאכת אחרים דא"ל אי לאו דאמרת לן בארבעה הוה זילא בי מלתא לאיתגורי. איבעית תימא לעולם בפועלים עסקינן דאמרי ליה כיון דאמרת לן בארבעה טרחינן ועברינן עבידתא . וליחזי עבידתייהו. בדיפקא שחפרו חריץ סביבות שדה ואין מלאכתן ניכרת כגון דמלי מיא. אי בעית תימא לעולם דא"ל בעל הבית בארבעה ואתא איהו ואמר להו בתלת ודקא אמרת סבור וקביל דאמרו ליה לית לך אל תמנע טוב מבעליו. פסוק הוא במשלי:
5
ו׳[שם]
פשיטא א"ל בעל הבית בתלת ואתא איהו וא"ל בארבע ואמרו ליה כמו שאמר בעה"ב דעתייהו אעילוייא ואע"פ שאמרו לו הרי אנו נשכרים כדברי בעל הבית לא לפחות מקצבתן של זה אמרו אלא להוסיף. וכך אמרו לו מהימנת לן בהכי דאמר בעל הבית וכיון שבעל הבית פיחת אי אמר להם שכרכם עלי יתן משלו ואי אמר שכרכם על בעל הבית יש להם תרעומו' עליו. אלא הא מיבעיא לן דא"ל בעל הבית בארבע ואתא איהו ואמר להו בתלתא וא"ל כמו שאמר בעל הבית מאי אדיבורא דידיה קא סמכי ואמרו ליה מהימנת לן דהכי אמר בעל הבית ולית להו אלא תלתא ותרעומות דאל תמנע טוב מבעליו. או דילמא לא אדידיה סמכי אלא כמה שאמר בעל הבית ולא סבור וקביל תלתא ושקיל ארבעה. ת"ש הבא לי גיטי אשתך אמרה התקבל לי גיטי והוא אמר הילך כמו שאמרה. ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב אפילו הגיע גט לידה אינה מגורשת אלמא אדיבורא דידיה קא סמיך והכי א"ל מהימנת לי דהכי אמרה ולא עשאתו שליח להולכה. אמר רב אשי הכי השתא בשלמא אי איתמר איפכא התקבל לי גיטי ואשתך אמרה הבא לי גיטי והוא אמר הילך כמו שאמרה ואמר ר"ג אמר רבה בר אבוה אמר רב משהגיע גט לידה מגורשת אדיבורא דידה קסמיך. אלא התם משום דעקר לשליחותא לגמרי דא"ל שליח לקבלה הוצא להולכה לא הוצא . איבעית תימא באתריה דהאי תנא חזרו נמי הטעו קרי ליה:
פשיטא א"ל בעל הבית בתלת ואתא איהו וא"ל בארבע ואמרו ליה כמו שאמר בעה"ב דעתייהו אעילוייא ואע"פ שאמרו לו הרי אנו נשכרים כדברי בעל הבית לא לפחות מקצבתן של זה אמרו אלא להוסיף. וכך אמרו לו מהימנת לן בהכי דאמר בעל הבית וכיון שבעל הבית פיחת אי אמר להם שכרכם עלי יתן משלו ואי אמר שכרכם על בעל הבית יש להם תרעומו' עליו. אלא הא מיבעיא לן דא"ל בעל הבית בארבע ואתא איהו ואמר להו בתלתא וא"ל כמו שאמר בעל הבית מאי אדיבורא דידיה קא סמכי ואמרו ליה מהימנת לן דהכי אמר בעל הבית ולית להו אלא תלתא ותרעומות דאל תמנע טוב מבעליו. או דילמא לא אדידיה סמכי אלא כמה שאמר בעל הבית ולא סבור וקביל תלתא ושקיל ארבעה. ת"ש הבא לי גיטי אשתך אמרה התקבל לי גיטי והוא אמר הילך כמו שאמרה. ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב אפילו הגיע גט לידה אינה מגורשת אלמא אדיבורא דידיה קא סמיך והכי א"ל מהימנת לי דהכי אמרה ולא עשאתו שליח להולכה. אמר רב אשי הכי השתא בשלמא אי איתמר איפכא התקבל לי גיטי ואשתך אמרה הבא לי גיטי והוא אמר הילך כמו שאמרה ואמר ר"ג אמר רבה בר אבוה אמר רב משהגיע גט לידה מגורשת אדיבורא דידה קסמיך. אלא התם משום דעקר לשליחותא לגמרי דא"ל שליח לקבלה הוצא להולכה לא הוצא . איבעית תימא באתריה דהאי תנא חזרו נמי הטעו קרי ליה:
6