אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא כ״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 25

א׳הא למדת דהגבהה למעלה משלשה קניא בהפקר אפי' בלא מתכוין ולמטה משלשה אי מתכוין למיקני קניא ואי לא לא קניא והכי משמע בפ' הבית והעליה בשמעתא דחבטה בהפקר תנאי היא וההיא דיבמות פר"ג דאמר רב יוסף עשאוה כעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הן דל"ק דמשמע דהגבהה בלא מתכוין לא קניא שאני התם דהויא לה הגבהה בטעות דהא סבור ששלו הן ואסח דעתיה לגמרי מלמיקני אבל היכא דידע שהוא של הפקר ואגביה בסתם ג' טפחים הכי נמי דקני ובפחות מג' טפחים קני במתכוין לקנות. כך נראה בעיני אני המחבר יצחק בר' משה נב"ה:
1
ב׳[דף י' ע"א]
רב נחמן ורב חסדא אמרי תרווייהו המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו לפי' רש"י זצ"ל שפירש שילהי ביצה דרב נחמן ורב ששת תרווייהו סבירא להו מגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו א"כ ר' יוחנן דאמר קני חבירו הוה ליה יחידאה ולית הילכתא כוותיה ותו דקיי"ל הלכה כר"נ בדיני. ולר"ת זצ"ל נמי דפי' בשילהי ביצה דרב נחמן סבר לא קנה חבירו ולא קנה לא זה ולא זה עד שיבא ליד מי שנתמלאו לו ורב ששת סבר קנה חבירו ולפיכך הם כרגלי הממלא דהאי דקנה היינו מטעמא דמפרש הכא מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה וכיון דאין זוכה אלא מיכן והלאה על כן הויא כרגליו של הממלא אע"ג דלפירושו רב ששת כר' יוחנן דאמר קנה חבירו אכתי קיי"ל דלא קנה דהילכתא כרב נחמן בדיני ורב חסדא נמי קאי כוותי'. וסוגיא דידי דפרישית לעיל מיתוקמא שפיר אפי' לפי' ר"ת דהגבהה בסתם בהפקר קניא:
2