אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רס״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 269

א׳פר"ח זצ"ל וק"ל כאמימר דגר' בנדרים משמיה דשמואל כי האי גוונא אמר שמואל הלוקח כלי מבית האומן לבקרו ונאנס בידו חייב ואסקינן ה"מ בזבינא חריפא אבל בזבינא דרמי על אפיה לאו משום דהנאת מוכר הוא ולא של לוקח:
1
ב׳[שם]
ההוא גברא דזבין ליה חמרא לחבריה א"ל קא ממטינא לה לדוך פלן אי מזדבנא מוטב ואם לאו מהדרנא לך ניהלך ואזל ולא איזדבן בהדי דקא הדר ואתי איתניס. אתא לקמיה דרב נחמן חייביה איתיביה רבא לרב נחמן נאנסו בהליכה חייב בחזירה פטור. אמר ליה חזרה דהאי הליכה היא מאי טעמא סברא הוא בחזרתו אילו משכח לזבוני אדשא דביתיה מי לא הוה מזבין לה:
2