אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ע״רOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 270
א׳פר"ח זצ"ל וקיימא לן כרב נחמן דגרסי' פ"ד דנדרים ההוא טפסירא דשקל חמרא לזבוני בשוקא בהדי דאתי מית חמרא חייביה רב נחמן לשלומי. איתיביה רבא לרב נחמן והתני' נאנסה בהליכה חייב בחזירה פטור. א"ל חזירא טפסרא כהליכה דהא אפי' אבבא דמריה אי משכח לזבוני מזבין ליה:
1
ב׳מתני' שמור לי ואשמור לך שומר שכר וחייב אם נגנבה:
2
ג׳[שם]
ואמאי שמירה בבעלים היא בעליו של זה החפץ שנגנב במלאכתו של שומר הי' שאף הוא משמר לו. א"ר פפא מתני' דא"ל שמור לי היום ואני אשמור לך למחר דהשתא לאו במלאכתו הוא. ת"ר שמור לי ואשמור לך השאילני ואשאילך. שמור לי ואשאילך. השאילני ואשמור לך כולן נעשו שומרי שכר זה לזה ואמאי שמירה בבעלים היא. אמר רב פפא דאמר ליה שמור לי היום ואני אשמור לך למחר פירש"י זצ"ל הא דפריך שמירה בבעלים היא אשמור לי ואשמור לך קאי ששניהם הן זה במלאכתו של זה וזה במלאכתו של זה. אבל השאילני כליך ואשאילך כליי או שמור לי ואשאילך. השאילני ואשמור לך אין כאן בעלים של חפץ במלאכתו של שומר:
ואמאי שמירה בבעלים היא בעליו של זה החפץ שנגנב במלאכתו של שומר הי' שאף הוא משמר לו. א"ר פפא מתני' דא"ל שמור לי היום ואני אשמור לך למחר דהשתא לאו במלאכתו הוא. ת"ר שמור לי ואשמור לך השאילני ואשאילך. שמור לי ואשאילך. השאילני ואשמור לך כולן נעשו שומרי שכר זה לזה ואמאי שמירה בבעלים היא. אמר רב פפא דאמר ליה שמור לי היום ואני אשמור לך למחר פירש"י זצ"ל הא דפריך שמירה בבעלים היא אשמור לי ואשמור לך קאי ששניהם הן זה במלאכתו של זה וזה במלאכתו של זה. אבל השאילני כליך ואשאילך כליי או שמור לי ואשאילך. השאילני ואשמור לך אין כאן בעלים של חפץ במלאכתו של שומר:
3
ד׳שם
הנהו אהולאי מוכרי אהל שמכבסין בו בגדים והוא עשב ויש אומר אהלות והוא מין בושם דכל יומא הוה אפי חד מינייהו. ההוא יומא אמרו לחד זיל אפי לן אמר להו נטרו לי גלימאי. אדאתי ואתי פשעו ביה ואיגנוב גלימא אתו לקמיה דרב פפא וחייבוה. אמרו ליה רבנן לרב פפא האי פשיעה בבעלים היא. איכסיף. לבסוף איגלאי מילתא דההיא שעתא שכרא הוה שתי. פירש"י זצ"ל ולא היה במלאכתן שעדיין לא התחיל לאפות נמצא שבשעה שנעשו שומרים לא מסר עצמו להיות מלאכתן עליו. אבל אם נתעסק מיד ואפה ולאחר שאפה שתי שיכרא ובאותה שעה אבדה הטלית פשיע' בבעלי' נמי הוי' הואיל וכשנעשו לו שומרין הי' במלאכתן. דאמר לקמן היה עמו בשעת שאלה אין צריך להיות עמו בשעת שבירה ומתה. הניחא למ"ד פשיעה בבעלים פטור אלא למ"ד חייב אמאי איכסיף. אלא ההוא יומא לאו דידיה הוה ואמרי ליה לדידיה זיל אפי לן ואמר להו באגרא אפינא לכו נטרו לי גלימאי אדאייתי איגניב אתו לקמיה דרב פפא חייבינהו א"ל האי גניבה בבעלים היא אכסיף אתא לסוף איגלאי מילתא דשיכרא הוה שתי פר"ח זצ"ל פשיעה בבעלים היא חלוקת רב אחא ורב הונא בתחילת השואל פרה מחבירו וסלקא לפטורה:
הנהו אהולאי מוכרי אהל שמכבסין בו בגדים והוא עשב ויש אומר אהלות והוא מין בושם דכל יומא הוה אפי חד מינייהו. ההוא יומא אמרו לחד זיל אפי לן אמר להו נטרו לי גלימאי. אדאתי ואתי פשעו ביה ואיגנוב גלימא אתו לקמיה דרב פפא וחייבוה. אמרו ליה רבנן לרב פפא האי פשיעה בבעלים היא. איכסיף. לבסוף איגלאי מילתא דההיא שעתא שכרא הוה שתי. פירש"י זצ"ל ולא היה במלאכתן שעדיין לא התחיל לאפות נמצא שבשעה שנעשו שומרים לא מסר עצמו להיות מלאכתן עליו. אבל אם נתעסק מיד ואפה ולאחר שאפה שתי שיכרא ובאותה שעה אבדה הטלית פשיע' בבעלי' נמי הוי' הואיל וכשנעשו לו שומרין הי' במלאכתן. דאמר לקמן היה עמו בשעת שאלה אין צריך להיות עמו בשעת שבירה ומתה. הניחא למ"ד פשיעה בבעלים פטור אלא למ"ד חייב אמאי איכסיף. אלא ההוא יומא לאו דידיה הוה ואמרי ליה לדידיה זיל אפי לן ואמר להו באגרא אפינא לכו נטרו לי גלימאי אדאייתי איגניב אתו לקמיה דרב פפא חייבינהו א"ל האי גניבה בבעלים היא אכסיף אתא לסוף איגלאי מילתא דשיכרא הוה שתי פר"ח זצ"ל פשיעה בבעלים היא חלוקת רב אחא ורב הונא בתחילת השואל פרה מחבירו וסלקא לפטורה:
4