אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ג׳Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 3
א׳ופסק רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל דהלכה כרב הונא דרב חסדא תלמידו דרב הונא הוה ואין הלכה כתלמיד במקום הרב. שמועה זו מקבלתו של מו' רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל הוא הנקרא שור ליאון:
1
ב׳בפרק כל הנשבעין איבעיא להו מהו לגלגל בדרבנן ואסקינן דמגלגלין בדרבנן. כתב רבינו יצחק אלפסו זצ"ל ס"פ כל הנשבעין. ירושלמי חד בר נש אזל בעי למידן דינא קמיה דר' זירא וחייבו שבועה על תרין דינרין א"ל לאו תרין דינרין חייב אנא לך הא תריסין לך א"ל מילת פלן ומילת פלן אמר ר' זעירא או הב ליה כל מה דתבע או אישתבע ליה על כל מה דתבע לך וקא חזינא מאן דקשו האי דגרסינן נמי בני מערבא בתחילת פ' המפקיד אמר הריני נשבע ראה אותן שמגלגלין עליו חזר ואמר הריני משלם חוששין אמר ר' יוסי לא חייבתן תורה שבועה להחמיר עליו אלא להקל עליו שאם רצה לשלם ישבע. ופריק כי קאמר ר' יוסי בשבועה הכתובה בתורה כגון שבועת השומרין וכיוצא בה אבל שבועה שהיא תקנת חכמים לא כי היכי דלא תיקשי לן ההיא דר' זירא דחייביה לאשתבועי על כל מה דמגלגלין עליה ואנן לא סבירא לן הכי דגלגול שבועה דאורייתא היא וכל דתקון רבנן כעין דאוריית' תקון ואי לאו דמחייבינן בשבועה דאורייתא כי האי גוונא לא הוה מחייב ר' זירא שבועה דרבנן הכי. אלא האי מילתא דת"ק ור' יוסי היא ור' זעירא כת"ק וסביר' ליה כדקיימא לן כל פלוגתא דלא איפסיק בה מילתא הילכא בהדיא הלכה כת"ק ע"כ לשון אלפס. ואלו שני תירוצים תרוייהו אתיין לן בגמגום. תירוץ הראשון שפי' שבשבועה דאורייתא דהיכא שאמר הריני משלם אין מגלגלין ובשבועה דרבנן אע"פ שאמר הריני משלם מגלגלין א"כ יותר מחמרינן לגלגל בשבועה דרבנן מבשבועה דאורייתא ואין זו סברא ותו דאיבעיא לן מהו לגלגל בדרבנן אע"ג דפשיט לן דמגלגלין בדאורייתא כדילפינן מסוטה אפילו הכי איבעיא לן אי מגלגלין בדרבנן ואע"ג דאסקינן דמגלגלין מיהו פשיטא לן טפי לגלגל בדאורייתא כדילפינן מכדרבנן והא נמי לא מיסתבר שר' זעירא עבד עובדא דלא כר' יוסי דנימוקו עמו. ונראה בעיני כמו שפירש לי מו' הרב ר' יעקב בן הרב ר' מאיר מפרובינש זצ"ל דעובדא דעבד ר' זעירא ככולי עלמא עבד דכולי עלמא סברי דאע"ג דאמרי' הריני משלם אפי' הכי מגלגלין עליו. וההיא דירושלמי דפ' המפקיד לענין תשלומי כפל איירי וה"פ אמר נשבע אני וראה אותן שמגלגלין שבועות אחרות חזר ואמר משלם אני חוששין פי' כיון שמתחילה אמר נשבע אני והטריחו לב"ד ולא הקנה לו הכפל אע"פ שלאחר כך אמר הריני משלם מאחר שלא אמר כי אם מפני פחד גלגול שבועות לא מקני ליה כפל דהא הטריחו טובא לבית דין שהיה מגלגל עליו שבועות וגם במאי דקאמר עכשיו הריני משלם לא ניחא ליה לבעל הפקדון בזה הדיבור שיקנה לו הכפל ע"י כך דהא מפסיד הוא שאר שבועות שהיה מגלגל עליו. והא דאמר בגמ' דידן דפ' המפקיד פשיטא אמר איני משלם וחזר ואמר הריני משלם הא קאמר הריני משלם ומקני ליה כפילא היינו שאמר הריני משלם קודם שהיו מגלגלין עליו דלא אטרחיה לבי דינא טובא וניחא ליה נמי במאי דקאמר הריני משלם דלא מפסיד שאר גלגול שבועות על ידי כך. אמר ר' יוסי לא חייבתו תורה שבועה להחמיר עליו פי' דהיכא שאמר נשבע אני וחזר ואמר הריני משלם דלא יקנה לו הכפל אלא להקל עליו שאם רצה לשלם ישלם פי' שאם אמר הריני משלם וראה שמגלגל עליו שבועות אחרות ואמר הריני משלם אע"פ שמפחד שבועות אחרות אמר אעפ"כ מאחר שהיה יכול לישבע וליפטר ואמר הריני משלם ניחא ליה ומקני ליה כפילא. אבל בעלמא מודה ר' יוסי דאע"פ שאמר הריני משלם שמגלגלין עליו. ושוב ראיתי שכתב מו' רבי' אבי העזרי זצ"ל דפלוגתייהו לא איירי אלא לענין חיוב כפל:
2