אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ש״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 304
א׳פר"ח זצ"ל וקיימא לן כל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל בהו. וכן כתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל. הילכך קיימא לן פשיעה בבעלים פטור ואע"ג דלמפקיד הוי חומרא שאנו פוטרין את השומר. מ"מ פטור מדין קולא דקולא קרי ליה כדאמרי' ספק ממונא לקולא. והכי נמי משמע בהעור והרוטב דקיימא לן מקרא נדרש לפניו ולפני פניו. דאמר רב חייא בר אשי אמר רב יש יד לטומאה ואין יד להכשר ור' יוחנן אמר יש יד לטומאה ולהכשר. במאי קמיפלגי רב סבר מדרש נדרש לפניו ולא לפני פניו. ור' יוחנן סבר מקרא נדרש לפניו ולפני פניו. וקיימא לן רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ותו דתניא כוותיה דר' יוחנן. מיהו אין משם ראיה דדילמא קיימא לן כי ההוא לישנא דמסיק דבסברא פליגי מיהו הלכה למעשה כדברי רבותינו דפסקי לפטורא:
1
ב׳[שם ע"ב]
אמר רב המנונא לעולם הוא חייב עד שתהא פרה וחורש בה שיהא בהמה ובעלים במלאכה אחת כגון שהבעל חורש בפרתו לשואל בשדהו. או אם חמור הוא ובעליו מחמר אחריו . ואיתותב רב המנונא מדתניא ממשמע שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם איני יודע שאם אין בעליו שלם ישלם. אלא לומר לך היה עמו בשעת שאלה אין צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה. היה עמו בשעת שבורה ומתה צריך להיות עמו בשעת שאלה. ותניא אידך ממשמע שנאמר בעליו אין עמו שלם ישלם איני יודע שאם בעליו עמו לא ישלם לומר לך שאם יצאת מרשות בעלי' שעה א' ומתה פטור תיובתא דרב המנונא תיובתא. פרש"י זצ"ל תיובת' דרב המנונא בתרוייהו תיובתא. במאי דאמר באותה מלאכה בעינן אותביניה מברייתא קמייתא דקתני שאלה ושאל בעלה עמה שכרה ושכר בעלה עמה אע"פ שהבעלים עושים מלאכה במקום אחר פטור. וממאי דאמר עד שתהא עמו בשעת שבורה ומתה הויא תיובת' מהנך ברייתות דבתרייתא:
אמר רב המנונא לעולם הוא חייב עד שתהא פרה וחורש בה שיהא בהמה ובעלים במלאכה אחת כגון שהבעל חורש בפרתו לשואל בשדהו. או אם חמור הוא ובעליו מחמר אחריו . ואיתותב רב המנונא מדתניא ממשמע שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם איני יודע שאם אין בעליו שלם ישלם. אלא לומר לך היה עמו בשעת שאלה אין צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה. היה עמו בשעת שבורה ומתה צריך להיות עמו בשעת שאלה. ותניא אידך ממשמע שנאמר בעליו אין עמו שלם ישלם איני יודע שאם בעליו עמו לא ישלם לומר לך שאם יצאת מרשות בעלי' שעה א' ומתה פטור תיובתא דרב המנונא תיובתא. פרש"י זצ"ל תיובת' דרב המנונא בתרוייהו תיובתא. במאי דאמר באותה מלאכה בעינן אותביניה מברייתא קמייתא דקתני שאלה ושאל בעלה עמה שכרה ושכר בעלה עמה אע"פ שהבעלים עושים מלאכה במקום אחר פטור. וממאי דאמר עד שתהא עמו בשעת שבורה ומתה הויא תיובת' מהנך ברייתות דבתרייתא:
2