אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ש״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 303
א׳שמעינן משמעתין דראובן שאמר לשמעון הריני שאול לך הרי הוא שאול לו ואינו יכול לחזור בו שיעשה אותה מלאכה שנשאל לו לעשותה וכגון שנשאל לו לעשות לו מלאכה שהוא דבר אבד כגון להעלות פשתנו מן המשרה או להביא חלילין למת או לכלה וכן כל כיוצא בהן שהוא דבר אבד. אבל דבר שאינו אבד אע"פ שאמר הריני שאול לך יכול לחזור בו. דלא גרע מפועל שיכול לחזור בו בדבר שאינו אבד ואפי' הכי חשיב שאלה בבעלים כל זמן שלא חזר בו. ופי' רבינו ברוך בר יצחק מריגנשבורק זצ"ל דוקא שנדר להיות עמו במלאכתו בתוך ימי שאילת הפרה אע"פ שנדר קודם אין זה שאלה בבעלים דהכי אמרי' לעיל שמור לי היום ואני אשמור לך למחר שומר שכר ומהאי טעמא נמי אמרי' מקדי דרדקי שתלא וטבחא בעידן עיבדתייהו שאלה בבעלים דמי. דמשמע שלא בעידן עיבדתייהו חייב והיינו טעמא שהן מושאלים לאחר שאלה. עכ"ל:
1
ב׳[דף צ"ה ע"א]
איתמר פשיעה בבעלים דהיינו אחד מן השומרים שפשע כשהבעלים במלאכתן פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר חייב וחד אמר פטור מאן דאמר חייב קסבר מקרא אם בעליו עמו לא ישלם נדרש לפניו אשומר שכר ולא לפני פניו אשומר חנם. הילכך אם בעליו אשומר חנם לא כתיב' ופשיעה נמי בשומר שכר ובשואל לא כתיבא הילכך לחייב בפשיעה בשומר שכר ובשואל אתיא בק"ו משומר חנם. אבל לפוטרו פשיע' בבעלי' לא דרשינן ליה מאי טעמא דכי כתיב אם בעליו עמו אשואל ואשומר שכד אהנך חיובי דכתי' בהדיא הוא דכתי'. ומאן דאמר פטור קסבר מקרא נדרש לפניו ולפני פניו וכי כתי' אם בעליו עמו אשומר חנם נמי כתיב:
איתמר פשיעה בבעלים דהיינו אחד מן השומרים שפשע כשהבעלים במלאכתן פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר חייב וחד אמר פטור מאן דאמר חייב קסבר מקרא אם בעליו עמו לא ישלם נדרש לפניו אשומר שכר ולא לפני פניו אשומר חנם. הילכך אם בעליו אשומר חנם לא כתיב' ופשיעה נמי בשומר שכר ובשואל לא כתיבא הילכך לחייב בפשיעה בשומר שכר ובשואל אתיא בק"ו משומר חנם. אבל לפוטרו פשיע' בבעלי' לא דרשינן ליה מאי טעמא דכי כתיב אם בעליו עמו אשואל ואשומר שכד אהנך חיובי דכתי' בהדיא הוא דכתי'. ומאן דאמר פטור קסבר מקרא נדרש לפניו ולפני פניו וכי כתי' אם בעליו עמו אשומר חנם נמי כתיב:
2