אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ל״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 31
א׳וכתב רבינו שמשון בר אברהם זצ"ל דהלכה כר' יוחנן. וכן פסק הרב ר' ברוך מארץ יון בפירושיו דהלכה כר' יוחנן והכי מוכח בפ' החובל דתניא החובל בבנו הגדול יתן לו מיד בבנו קטן יעשה לו סגולה. החובל בבתו קטנה פטור ולא עוד אלא אפי' אחרים שחבלו בה חייבים ליתן לאביה. ורמינהו החובל בבניו ובבנותיו של אחרים גדולים יתן להם מיד. קטנים יעשה להם סגולה. בבניו ובבנותיו שלו פטור. אמרי לא קשיא כאן בסמוכין על שלחנו כאן בשאין סמוכין על שלחנו. הא למדת דאפילו גדול וסמוך על שלחן אביו פטור מליתן לו חבלה משום איבה. ופרכינן במאי אוקימ' לבתרייתא בסמוכין על שלחנו אי הכי אחרים שחבלו בה גדולים יתן להם מיד קטנים יעשה להם סגולה אמאי לאביהם בעי למיתב ליה. אמרי כי קפיד במאי דחסר ביה ממונא פי' כגון היכא דחבל ביה איהו דנימא ליה אנן זיל שלים במידי דאתי להו מעלמא לא קפיד ופרכינן והא מציאה דמעלמא אתי וקא קפיד. ופי' רש"י זצ"ל דתנן מציאת בנו ובתו הקטנים הרי אלו שלו ואוקימנא התם גדול וסמוך על שלחנו זהו קטן אלמא סתמא דתלמודא פריך מדר' יוחנן מיהו לאו ראיה היא דמצינא למימר דאע"ג דלית הלכתא כר' יוחנן בעינן לשנויי מתני' אליביה כדבעי' לשנויי מתניתין דפ"ב דכתובות אליבא דרב אע"ג דקיימא לן כשמואל דאמר אין הולכין בממון בתר הרוב. מיהו לשון רש"י זצ"ל שפי' ואוקימ' התם גדול וסמוך על שלהן אביו זהו קטן משמע דסבירא ליה דר' יוחנן עיקר שאם לא כן היה לו לפרש ואיכא מאן דאמר התם אלא הואיל וכתב ואוקימ' משמע דסבירא ליה דהכי הילכתא:
1
ב׳[שם] (פיסקא)
מציאת עבדו העברים הרי אלו שלו . לא יהא אלא פועל ותניא מציאת פועל לעצמו . ותניא במה דברים אמורים בזמן שאמר לו בעל הבית נכש עמי היום עדר עמי היום אבל אם אמר לו עשה עמי מלאכה היום מציאתו לבעל הבית. אמר ר' חייא בר אבא מתני' דקתני מציאת עבד עברי הרי אלו שלו בעבד נוקב מרגליות שאין רבו רוצה לשנותו למלאכה אחרת ולא קנאו אלא לנקוב מרגליות וההיא מציאה לא סמכה דעתיה עלה. רבא אמר מתני' דקתני מציאה שלו במגביה מציאה עם מלאכתו דלא נתבטל כלום הילכך לעצמו. רב פפא אמר אפילו תימא מתני' דקתני דמציאת עבד עברי שלו אפי' תימ' בשאר עבדים שאינו נוקב מרגליות דאפי' נתבטל בשעת הגבהה ואפי' הכי לא תיקשי לך הא דקתני מציאתו לבעל הבית דההיא כגון ששכרו ללקט מציאות היכי דמי דאקפאי אגמא בכוורי פי' שצף הנהר לגדותיו וצפו הדגים וכשיבשו המים היוצאי' נמצאו שם דגים הרבה:
מציאת עבדו העברים הרי אלו שלו . לא יהא אלא פועל ותניא מציאת פועל לעצמו . ותניא במה דברים אמורים בזמן שאמר לו בעל הבית נכש עמי היום עדר עמי היום אבל אם אמר לו עשה עמי מלאכה היום מציאתו לבעל הבית. אמר ר' חייא בר אבא מתני' דקתני מציאת עבד עברי הרי אלו שלו בעבד נוקב מרגליות שאין רבו רוצה לשנותו למלאכה אחרת ולא קנאו אלא לנקוב מרגליות וההיא מציאה לא סמכה דעתיה עלה. רבא אמר מתני' דקתני מציאה שלו במגביה מציאה עם מלאכתו דלא נתבטל כלום הילכך לעצמו. רב פפא אמר אפילו תימא מתני' דקתני דמציאת עבד עברי שלו אפי' תימ' בשאר עבדים שאינו נוקב מרגליות דאפי' נתבטל בשעת הגבהה ואפי' הכי לא תיקשי לך הא דקתני מציאתו לבעל הבית דההיא כגון ששכרו ללקט מציאות היכי דמי דאקפאי אגמא בכוורי פי' שצף הנהר לגדותיו וצפו הדגים וכשיבשו המים היוצאי' נמצאו שם דגים הרבה:
2