אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא של״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 334
א׳ופר"ח זצ"ל פי' שיטה אחרת וזה לשונו. פי' לשואל להשתמש בכלי ששאלו לעולם בטובה שהחזיק למשאיל כשהשאילו וה"מ בתשמיש שאינו מכלה אותו כלי ואם קנה זמן המשאיל שהשאילו לשואל להשתמש בו בכל מלאכה שיחפוץ יש לו להשתמש בו בכל מלאכה שיחפוץ ואע"פ שהוא חסד וכלה ואם לא נשאר ממנו אלא ידו של אותו כלי וחסר כולו מחמת מלאכה שהיה משתמש בו ומחזיר לו אותו היד ופטור וזהו שאמר רב אשי ומהדר ליה קתיה עכ"ל. ולפי פי' רש"י זצ"ל שפי' ואפילו מחזירו חוזר ונוטלו כשיצטרך אין לי לפרש כשהחזירו אם ההיא שעתא חייב באונסין דאיכא למימר הואיל והחזירו ואינו ברשותו לא מיחייב או דילמא הואיל ונוטלו כל שעה שירצה לא כלתה שאלתו או דילמא הואיל ובעלים משתמשין בו לא נדע משואל. ומסתברא דלא מיחייב:
1
ב׳[שם]
אמר רבא האי מאן דשאיל מרא מחבריה וא"ל אושאלן מרא להאי דפיק בה האי פרדיסא פרדיסא סתמא דפיק בה חד פרדיסא כל דבעי אפילו גדול כאנטוכיא. פרדסי דפיק ואזיל בגויה כולהו פרדסי דאית ליה ולא אמרינן תרי פרדסי הוא דקא"ל אלא טובא נמי משמע ומהדר ליה קתיה:
אמר רבא האי מאן דשאיל מרא מחבריה וא"ל אושאלן מרא להאי דפיק בה האי פרדיסא פרדיסא סתמא דפיק בה חד פרדיסא כל דבעי אפילו גדול כאנטוכיא. פרדסי דפיק ואזיל בגויה כולהו פרדסי דאית ליה ולא אמרינן תרי פרדסי הוא דקא"ל אלא טובא נמי משמע ומהדר ליה קתיה:
2
ג׳[שם]
ואמר רב פפא האי מאן דאמר ליה לחבריה אושאלן האי גדגותא פי' באר מים חיים להשקות שדותיו ונפל לא בני ליה שאם בא לבנותו ולומר עודנו שאול לי לעולם וזה מעכב עליו ואמר לא השאלתיך אלא אותו ולא כשנעשה אחר. גרגותא סתם ונפל בני ליה והרי היא שאולה לו עד שישקה כל שדותיו. בי גרגותא השאילו מקום לחפור בו באר מים קאמר ליה וכרי ואזיל כמה גרגותי בארעא אם לא מצא באר מים יחפור במקום אחר עד דמתרמי ליה מקום הראוי וצריך למיקניא מיניה מעיקרא ואי לא קני מיניה דבורא בעלמא הוא ומצי למהדר ביה:
ואמר רב פפא האי מאן דאמר ליה לחבריה אושאלן האי גדגותא פי' באר מים חיים להשקות שדותיו ונפל לא בני ליה שאם בא לבנותו ולומר עודנו שאול לי לעולם וזה מעכב עליו ואמר לא השאלתיך אלא אותו ולא כשנעשה אחר. גרגותא סתם ונפל בני ליה והרי היא שאולה לו עד שישקה כל שדותיו. בי גרגותא השאילו מקום לחפור בו באר מים קאמר ליה וכרי ואזיל כמה גרגותי בארעא אם לא מצא באר מים יחפור במקום אחר עד דמתרמי ליה מקום הראוי וצריך למיקניא מיניה מעיקרא ואי לא קני מיניה דבורא בעלמא הוא ומצי למהדר ביה:
3
ד׳[שם]
מתני' המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להחזיר לו בית המשכיר לימי שכירתו. היה קטן לא יעשנו גדול. גדול לא יעשנו קטן. השוכר מעכב עליו לומר אי אפשי בבית גדול אי אפשי בבית קטן. אחד לא יעשנו שנים. שנים לא יעשנו אחר. היכי דמי אי דאמר ליה בית זה אני משכיר לך אזדא ליה ומזלו גרם ואמאי חייב להעמיד לו בית אי דא"ל בית סתם אחד אמאי לא יעשנו שנים קטן אמאי לא יעשנו גדול. אמר רשב"ל דא"ל בית זה שאני משכיר לך מדת אורכו כך וכך מדת רחבו כך וכך אי הכי מאי למימרא אלא כי אתא רבין אמר דא"ל בית כזה אני משכיר לך. ואכתי מאי למימרא לא צריכא דקאי אגודא דנהרא מהו דתימא מאי כזה דקאי אגודא דנהרא שהוא חשוב ואגודא דנהרא הוא דאתני בהדי' שדרך בני אדם מקפידים בכך אבל אארכו ורחבו לא אתני בהדיה קמ"ל דאכולה מילתא אתני:
מתני' המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להחזיר לו בית המשכיר לימי שכירתו. היה קטן לא יעשנו גדול. גדול לא יעשנו קטן. השוכר מעכב עליו לומר אי אפשי בבית גדול אי אפשי בבית קטן. אחד לא יעשנו שנים. שנים לא יעשנו אחר. היכי דמי אי דאמר ליה בית זה אני משכיר לך אזדא ליה ומזלו גרם ואמאי חייב להעמיד לו בית אי דא"ל בית סתם אחד אמאי לא יעשנו שנים קטן אמאי לא יעשנו גדול. אמר רשב"ל דא"ל בית זה שאני משכיר לך מדת אורכו כך וכך מדת רחבו כך וכך אי הכי מאי למימרא אלא כי אתא רבין אמר דא"ל בית כזה אני משכיר לך. ואכתי מאי למימרא לא צריכא דקאי אגודא דנהרא מהו דתימא מאי כזה דקאי אגודא דנהרא שהוא חשוב ואגודא דנהרא הוא דאתני בהדי' שדרך בני אדם מקפידים בכך אבל אארכו ורחבו לא אתני בהדיה קמ"ל דאכולה מילתא אתני:
4
ה׳[שם]
מתני' לא יפחות מן החלונות ולא יוסיף עליהם אלא מדעת שניהם. תוספתא בפ' השוכר את הפועל לשמור. המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית אחר היה מקורה בארזים לא יקרינו בשקמים בשקמין לא יקרינו בארזים היו בו חלונות אינו רשאי שלא לפתוח בו חלונות לא היו בו חלונות רשאי הוא לפתוח בו חלונות ואימתי בזמן ששכרו הימנו לזמן מרובה אבל שכרו ממנו לזמן מועט אומר לו הרי שלך לפניך:
מתני' לא יפחות מן החלונות ולא יוסיף עליהם אלא מדעת שניהם. תוספתא בפ' השוכר את הפועל לשמור. המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית אחר היה מקורה בארזים לא יקרינו בשקמים בשקמין לא יקרינו בארזים היו בו חלונות אינו רשאי שלא לפתוח בו חלונות לא היו בו חלונות רשאי הוא לפתוח בו חלונות ואימתי בזמן ששכרו הימנו לזמן מרובה אבל שכרו ממנו לזמן מועט אומר לו הרי שלך לפניך:
5
ו׳הדרן עלך פרק השואל
6
ז׳פרק המקבל
7
ח׳[שם]
המקבל שדה מחבירו או באריסות למחצה ולשליש ולרביע או בחכרנות בכך וכך כורין לשנה מקום שנהגו לקצור יקצור. לעקור יעקור. לחרוש אחר הקצירה או אחר העקירה כדי להפוך שרשי העשבים רעים שבה וימותו ולא יחזרו ויצמחו לכשתזרע יחרוש:
המקבל שדה מחבירו או באריסות למחצה ולשליש ולרביע או בחכרנות בכך וכך כורין לשנה מקום שנהגו לקצור יקצור. לעקור יעקור. לחרוש אחר הקצירה או אחר העקירה כדי להפוך שרשי העשבים רעים שבה וימותו ולא יחזרו ויצמחו לכשתזרע יחרוש:
8
ט׳[שם ע"ב]
תנא מקום שנהגו לקצור אינו רשאי לעקור לעקור אינו רשאי לקצור ושניהם מעכבין זה על זה. לקצור אינו רשאי לעקור האי אמר בעינן דתיתבן ארעאי שישאר בה מן הקשין ויהיו בה לזבל זריעתה לשנה הבאה ואם בעל הקרקע אומר יעקור מצי האי א"ל לא מצינא טרחנא שהקצירה נוחה מן העקירה. לעקור אינו רשאי לקצור האי אמר בעינן דתינקר ארעאי שתהא נקיה שאינה צריכה זבל. והאי אמר בעינא תיבנא לבהמות:
תנא מקום שנהגו לקצור אינו רשאי לעקור לעקור אינו רשאי לקצור ושניהם מעכבין זה על זה. לקצור אינו רשאי לעקור האי אמר בעינן דתיתבן ארעאי שישאר בה מן הקשין ויהיו בה לזבל זריעתה לשנה הבאה ואם בעל הקרקע אומר יעקור מצי האי א"ל לא מצינא טרחנא שהקצירה נוחה מן העקירה. לעקור אינו רשאי לקצור האי אמר בעינן דתינקר ארעאי שתהא נקיה שאינה צריכה זבל. והאי אמר בעינא תיבנא לבהמות:
9
י׳[שם]
מתני' לחרוש אחריה יחרוש. פשיטא לא צריכא באתרא דלא מנכשי ואזל איהו ונכיש בעוד התבואה מחוברת ותלש ממנה עשבים רעים אלא שלאחר מיכן חזרו וגדלו בה קצת מהם מהו דתימא א"ל האי דנכישנא דלא כריבנא לה קמ"ל דאיבעי ליה לפרושי. מתני' הכל כמנהג המדינה:
מתני' לחרוש אחריה יחרוש. פשיטא לא צריכא באתרא דלא מנכשי ואזל איהו ונכיש בעוד התבואה מחוברת ותלש ממנה עשבים רעים אלא שלאחר מיכן חזרו וגדלו בה קצת מהם מהו דתימא א"ל האי דנכישנא דלא כריבנא לה קמ"ל דאיבעי ליה לפרושי. מתני' הכל כמנהג המדינה:
10
י״א[שם]
הכל לאיתויי מאי לאתויי הא דת"ר מקום שנהגו להשכיר אילנות על גב קרקע שיטול האריס חלק בפירות האילן אע"פ שאינו טורח בהן שאינם צריכים עבודה משכירין כלו' מסתמא הוו מושכרין מקום שלא נהגו להשכיר אין משכירין. להשכיר משכירין פשיטא לא צריכא דכולי עלמא יהבי בתילתא נותנין קרקעו' לאריסין על מנת שיטלו חלק הם חלק שלישי והאריס שני חלקים ואזל איהו ויהיב בריבעא שלא יטול הוא אלא רביע והאריס שלשה חלקים מהו דתימא האי דבצרי לך שאני נוטל פחות משאר בעלי בתים אדעתא דלא יהיבנא באילנות קמ"ל דאיבעי ליה לפרושי. שלא להשכיר אין משכירין פשיטא לא צריכא דכולי עלמא מקבלי בריבעא על מנת ליתן לבעל הקרקע רביע תבואה ואזל איהו וקיבלה בתילתא מהו דתימא א"ל האי דאיטפי לך אדעתא דיהבת לי באילנות קמ"ל דאיבעי ליה לפרושי:
הכל לאיתויי מאי לאתויי הא דת"ר מקום שנהגו להשכיר אילנות על גב קרקע שיטול האריס חלק בפירות האילן אע"פ שאינו טורח בהן שאינם צריכים עבודה משכירין כלו' מסתמא הוו מושכרין מקום שלא נהגו להשכיר אין משכירין. להשכיר משכירין פשיטא לא צריכא דכולי עלמא יהבי בתילתא נותנין קרקעו' לאריסין על מנת שיטלו חלק הם חלק שלישי והאריס שני חלקים ואזל איהו ויהיב בריבעא שלא יטול הוא אלא רביע והאריס שלשה חלקים מהו דתימא האי דבצרי לך שאני נוטל פחות משאר בעלי בתים אדעתא דלא יהיבנא באילנות קמ"ל דאיבעי ליה לפרושי. שלא להשכיר אין משכירין פשיטא לא צריכא דכולי עלמא מקבלי בריבעא על מנת ליתן לבעל הקרקע רביע תבואה ואזל איהו וקיבלה בתילתא מהו דתימא א"ל האי דאיטפי לך אדעתא דיהבת לי באילנות קמ"ל דאיבעי ליה לפרושי:
11