אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא של״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 333
א׳וכן כתב בה"ג אמר רבא א"ר נחמן האי מאן דאגר ביתא לחבריה לעשר שנין וא"ל פרעית לך פלגא מהימן כו'. מיהו היכא דאיתרמי עובדא כלשון ראשון דיינינן דהמשכיר נאמן בשבועה. וכן כתב הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל המשכיר בית לחבירו בשטר לעשר שנים ואין בו זמן השוכר אומר עדיין לא עבר מזמן השטר אלא שנה והמשכיר אומר כבר עברו שלש שנים של שכירות עשר שנים על השוכר להביא ראיה ואם לא הביא ראיה ישבע המשכיר שבועת היסת ויוציאו. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
אמר רב נחמן שואל אדם בטובו לעולם פרש"י זצ"ל אם ראה אדם כלי לחבירו וא"ל השאילני כלי בטובתו וא"ל הן שואל הוא לעולם כל זמן שהוא ראוי למלאכה דהאי בטובו משמע בל זמן שהוא בטובו ואפי' מחזירו חוזר ונוטל ממנו כשיצטרך. אמר רב מרי ברה דבת שמואל והוא דקנו מיניה דבעלים אבל לא קנו מיניה מכי אהדריה כלתה קניית משיכה ראשונה. אמר רב אשי ומהדר ליה קתיה לכשיפחת שלא יהא ראוי יחזיר לו שברו דהא לאו במתנה יהביה אלא שאלה הואי בטובו והאי לאו טוב הוא:
אמר רב נחמן שואל אדם בטובו לעולם פרש"י זצ"ל אם ראה אדם כלי לחבירו וא"ל השאילני כלי בטובתו וא"ל הן שואל הוא לעולם כל זמן שהוא ראוי למלאכה דהאי בטובו משמע בל זמן שהוא בטובו ואפי' מחזירו חוזר ונוטל ממנו כשיצטרך. אמר רב מרי ברה דבת שמואל והוא דקנו מיניה דבעלים אבל לא קנו מיניה מכי אהדריה כלתה קניית משיכה ראשונה. אמר רב אשי ומהדר ליה קתיה לכשיפחת שלא יהא ראוי יחזיר לו שברו דהא לאו במתנה יהביה אלא שאלה הואי בטובו והאי לאו טוב הוא:
2
ג׳כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל פי' גאון מי ששאל כלי מחבירו להשתמש בו ואמר בלשון הזה השאילני בטובתך כלי זה להשתמש בו ולא קבע לו זמן לחזרתו ישתמש בו ואינו חייב להחזיר לו לבעליו אלא ישתמש בו עד שיכלה הברזל ומהדר ליה קתיה והוא דקנו מיניה דאושאליה סתם ולא קבע לו זמן עכ"ל. והיינו כפרש"י זצ"ל אלא שהוא כתב בטובתך ושמא טעות סופר הוא ובטובתו יש להיות. מיהו הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל כתב כמו כן בטובתך. וזה לשונו השואל כלי מחבירו להשתמש בו ואמר השאילני דבר פלוני בטובתך כלומר אין אתה משאילני דבר זה כדרך כל המשאילין אלא כפי טובת לבך ונדבתך שאין אתה מקפיד על הזמן אם אריך אם קנו מיד המשאיל על זה הרי השואל משתמש בו לעולם עד שיבטל כלי מלעשות מלאכתו ויחזיר לו שבריו או שיריו ואין השואל רשאי לחזור ולתקן הכלי ולעשותו פעם אחרת. עכ"ל:
3