אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ש״מOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 340
א׳פר"ח זצ"ל יש מי שאומ' כמו שכותב חתן לכלה. ודין זה כבר שנו אותו רבותי' בפרק מציאת האשה ומה בא ר' יוסי להודיענו. ויש מי שאומ' כמו שפוסק וכותב האב לבתו ורבינא דמשום וכתיב הוא כתב לתת לבנותיו ורצה לתת מנה והשביח וכתב מאתים אמ' לו חתניו ניקני מינך בזה אמר אם תרצו לקנות ממני פחתו בשבח ואם תרצו לכתוב השבח אין אתם צריכים קנין שהן דברים הניקנין באמירה. רבינא בתר דא"ל מרימר אי קנו מיניה נכי שבחא משום הכי לא קביל עליה למיקני מיניה. וסוגיא דשמעתין כהדי' אורחא עכ"ל. ההוא גברא דמצוה מחמת מיתה ואמר ליהוו ארבע מאה זוזי לכתובתא דברתי. ומקום שנהגו לכפול הוה. שלחה רב אחא בריה דרב אויא לקמיה דרב אשי. האי לכתובתא אכתיב' קאי או אגובייתא קאי ארבע מאה קאמר שיכתבו אותם תמני מאה בכתובה. או ארבע מאה זוזי דכתובה קאמר דאינון מאתן לגבייה. אמר רב אשי חזינן אי אמר לכתובתה לגובייתא קאמר וארבע מאה דאינון תמני מאה אי אמר בכתובתה לכתובה קאמר וארבע מאה דאינון מאתים. ולא היא לא שנא בכתובתה לא שנא לכתובתה ארבע מאה דאינון מאתים עד דא"ל יהבו לה סתמא ולא יזכיר שם כתובה. ההוא גברא דקביל ארעא מחבריה א"ל אי מיזדבינא לך יהיבנא לך אלפא זוזי אוביר תילתא אמרי נהרדעי בעי למיתב ליה תלת מאה ותלתין ותלת ותילתא רבא אמר אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא ורבא מאי שנא מהא דתנן אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא התם לא גזים הכא גזים:
1