אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא שמ״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 343
א׳כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל והילכתא כרבא בתרווייהו. הילכך אי איכא סהדי דהני מטלטלי מחמת ההוא עיסקא נינהו שקיל להו מלוה בלא שבועה ואפילו מיתמי. ואי איכא עליה דמיתנא כתובה או שטר חוב וליכא ניכסי למיתנא לית להו מהני מטלטלין דעיסקא ולא מירי אלא שקיל להו מרייהו לחודיה דלדידיה נינהו לא קננהו מיתנא אלא לאיעסוקי הוא בלחוד. וכיון דמתהדר עיסקא למריה ואי איכא ביה רווחא בההיא שעתא דמית לוה שקילי מיניה יורשים או בעל חוב מנתא דהוה שקיל מיתנא ואי ליכא ביה רווחא לא שקל מיניה מידי אלא הדר עיסקא למריה. וכן הילכתא. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
אמר רבא חד עיסקא ותרי שטרי פסידא דמלוה משום דסתם עיסקא תילתא באגר לבעל הבית ופלגא בהפסד כדאמ' באיזהו נשך גבי שטרא דרב עיליש דאי לאו דמתחזי כריביתא דכיון דפלגא מלוה אי לאו דשקיל מנתא באגרא דפלגא דפקדון אישתכח דקא טרח בפקדון משום ריבית דמלוה הילכך מאן דיהיב עיסקא בשני חבילות בגדים במנה ניכתוב שטר על מנה ואי מפסיד באחת מן החבילות מדמי הקרן מחמשים ח' דינרים משתכר בחברת' ט"ו דינרין אין כאן חשבון להפסד לבד ולשכר לבד אלא נשתכרו בפרקמטיא זו י' דינרין ויטלו בעלים מאותן י' דינרין שליש שהן ג' דינרין ושליש דינר והמקבל יטול שני שלישית. ואי כתב עלייהו ב' שטרות על כל חבילה שטר של חמשים נמצא חשבון של כל אחד לבדו ויקבל עליו המלוה בהפסד החצי שהוא שני דינרין וחצי ובשכר של חבירתה לא יטול אלא שליש לא נמצאו לחלקו שכר אלא ל' מעות דהיינו ח' דינרין דשש מעה כסף דינר הרי פסידא דמלוה. חדי עיסקי וחד שטרא פסידא דלוה קיבל ממנו היום במנה ולמחר במנה וכתב שטר על מאתים הפסד הלוה כדפרי' שאם יהא הפסד בזה ושכר בזה ולא יחשבו כל אחד לבדו אלא השכר ימלא הקוץ תחילה ואחר כך יחלוקו המותר. ואם כתב שני שטרו' כמשפט הזה מחשב הפסד של זה לבד והשכר של זה לבד ויקבל הבעלים עליו בהפסד החצי ובשכר השליש. ועצה טובה קמ"ל רבא דבחד עיסקא ניכתוב חד שטרא ובתרי עיסקי ניכתוב חד שטרי ויהא הדבר שקול:
אמר רבא חד עיסקא ותרי שטרי פסידא דמלוה משום דסתם עיסקא תילתא באגר לבעל הבית ופלגא בהפסד כדאמ' באיזהו נשך גבי שטרא דרב עיליש דאי לאו דמתחזי כריביתא דכיון דפלגא מלוה אי לאו דשקיל מנתא באגרא דפלגא דפקדון אישתכח דקא טרח בפקדון משום ריבית דמלוה הילכך מאן דיהיב עיסקא בשני חבילות בגדים במנה ניכתוב שטר על מנה ואי מפסיד באחת מן החבילות מדמי הקרן מחמשים ח' דינרים משתכר בחברת' ט"ו דינרין אין כאן חשבון להפסד לבד ולשכר לבד אלא נשתכרו בפרקמטיא זו י' דינרין ויטלו בעלים מאותן י' דינרין שליש שהן ג' דינרין ושליש דינר והמקבל יטול שני שלישית. ואי כתב עלייהו ב' שטרות על כל חבילה שטר של חמשים נמצא חשבון של כל אחד לבדו ויקבל עליו המלוה בהפסד החצי שהוא שני דינרין וחצי ובשכר של חבירתה לא יטול אלא שליש לא נמצאו לחלקו שכר אלא ל' מעות דהיינו ח' דינרין דשש מעה כסף דינר הרי פסידא דמלוה. חדי עיסקי וחד שטרא פסידא דלוה קיבל ממנו היום במנה ולמחר במנה וכתב שטר על מאתים הפסד הלוה כדפרי' שאם יהא הפסד בזה ושכר בזה ולא יחשבו כל אחד לבדו אלא השכר ימלא הקוץ תחילה ואחר כך יחלוקו המותר. ואם כתב שני שטרו' כמשפט הזה מחשב הפסד של זה לבד והשכר של זה לבד ויקבל הבעלים עליו בהפסד החצי ובשכר השליש. ועצה טובה קמ"ל רבא דבחד עיסקא ניכתוב חד שטרא ובתרי עיסקי ניכתוב חד שטרי ויהא הדבר שקול:
2
ג׳[דף ק"ה ע"א]
ואמר רבא האי מאן דקביל עיסקא מחברי' ופסיר וטרח ומלייה לא מצי למימר ליה בתר דמלייה דרי מהאי פסידא קמא בהדאי וקביל עלך חצי ההפסד ובשכר טול שליש ונמצאת פוחת מן הקרן דא"ל להכי טרח ומליאיתיה דלא ליקרי ליה מפסיד עיסקי ומדלא אודעתן מעיקרא וכלם הייתי בדבר ואדעתא דמלאויי קרנא טרחת. אמר רבא הני בי תרי דעבוד עיסקא בהדי הדדי ורווח כו' כבר כתבתי בפ' אלו מציאות:
ואמר רבא האי מאן דקביל עיסקא מחברי' ופסיר וטרח ומלייה לא מצי למימר ליה בתר דמלייה דרי מהאי פסידא קמא בהדאי וקביל עלך חצי ההפסד ובשכר טול שליש ונמצאת פוחת מן הקרן דא"ל להכי טרח ומליאיתיה דלא ליקרי ליה מפסיד עיסקי ומדלא אודעתן מעיקרא וכלם הייתי בדבר ואדעתא דמלאויי קרנא טרחת. אמר רבא הני בי תרי דעבוד עיסקא בהדי הדדי ורווח כו' כבר כתבתי בפ' אלו מציאות:
3
ד׳[שם]
מתני' המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש התבואה א"ל מאי איכפת לך אני אתן לך חכורך כך וכך כורים כמו שפסקתי עמך אין שומעין לו שהוא אומר לו למחר אתה יוצא ממנה והיא מעלה לפני עשבים. ומתני' בחכרנותא. ואי א"ל לבתר הכי כריבנא לך ואהפוך שרש העשבים שניתותרו בה וימותו ולא תעלה לפניך העשבים מאי מהדר ליה א"ל אותו חכירות שפסק אני רואה שיהיו חיטים בריאים ולא כחושים ואי א"ל זבינא לך חיטי בשוקא א"ל חיטי בארעאי בעינא ואי א"ל מנכישנא לך שיעור מנתיך א"ל מסבת שם רע לארעאי הרואים סבורים שנכשתה ואעפ"כ היא מלאה עשבים ואתה משיא שם רע לארצי ולמחר אם באתי למוכרה או להוריד לה אריס אינו יורד לה. והא תנא מפני שיכול לומר לו למחר אתה יוצא ממנה והיא מעלה לפני עשבים הרי לא שנא במשנתינו אלא טענה אחת אלא משום דא"ל ביזרא דנפל נפל כל טענתו אלא שמעלת לפני עשבים לשנה הבאה וטענה זו לעולם עומדת דכי א"ל כריבנא לה אחר הקצירה א"ל האי נהי דעקרת לשרשים סוף סוף העשבים שתניח בה עכשיו עד שיזריעו יפלו הזרעים לארץ ויצמחו לשנה הבאה ולזו לא תועיל החרישה:
מתני' המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש התבואה א"ל מאי איכפת לך אני אתן לך חכורך כך וכך כורים כמו שפסקתי עמך אין שומעין לו שהוא אומר לו למחר אתה יוצא ממנה והיא מעלה לפני עשבים. ומתני' בחכרנותא. ואי א"ל לבתר הכי כריבנא לך ואהפוך שרש העשבים שניתותרו בה וימותו ולא תעלה לפניך העשבים מאי מהדר ליה א"ל אותו חכירות שפסק אני רואה שיהיו חיטים בריאים ולא כחושים ואי א"ל זבינא לך חיטי בשוקא א"ל חיטי בארעאי בעינא ואי א"ל מנכישנא לך שיעור מנתיך א"ל מסבת שם רע לארעאי הרואים סבורים שנכשתה ואעפ"כ היא מלאה עשבים ואתה משיא שם רע לארצי ולמחר אם באתי למוכרה או להוריד לה אריס אינו יורד לה. והא תנא מפני שיכול לומר לו למחר אתה יוצא ממנה והיא מעלה לפני עשבים הרי לא שנא במשנתינו אלא טענה אחת אלא משום דא"ל ביזרא דנפל נפל כל טענתו אלא שמעלת לפני עשבים לשנה הבאה וטענה זו לעולם עומדת דכי א"ל כריבנא לה אחר הקצירה א"ל האי נהי דעקרת לשרשים סוף סוף העשבים שתניח בה עכשיו עד שיזריעו יפלו הזרעים לארץ ויצמחו לשנה הבאה ולזו לא תועיל החרישה:
4
ה׳[שם]
מתני' המקבל שדה מחבירו ולא עשתה תבואה אלא מעט ובא לו האריס למנוע מלהתעסק בה עוד שאין בה כדי טורחו אם יש מתבואה כדי להעמיד בה כדי חייב להטפל בה על כרחו. והא ליתא אלא בקבלנותא דאי בחכרנותא מה לו לבעל השדה אם יחדל סוף סוף חכירה נותן. אמר רב יהודה מה קצבה כדי לשיעור חייוב שדה גדולה לשיעור שדה קטנה לשיעור כדי אלא אם יש כדי זרע נפילה שמפריזין לה במפולת:
מתני' המקבל שדה מחבירו ולא עשתה תבואה אלא מעט ובא לו האריס למנוע מלהתעסק בה עוד שאין בה כדי טורחו אם יש מתבואה כדי להעמיד בה כדי חייב להטפל בה על כרחו. והא ליתא אלא בקבלנותא דאי בחכרנותא מה לו לבעל השדה אם יחדל סוף סוף חכירה נותן. אמר רב יהודה מה קצבה כדי לשיעור חייוב שדה גדולה לשיעור שדה קטנה לשיעור כדי אלא אם יש כדי זרע נפילה שמפריזין לה במפולת:
5
ו׳[שם]
ת"ר המקבל שדה מחבירו ולא עשת אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב ליטפל בה שכך כותב לו אנא איקום ואחרוש ואזרע ואקצור ואעמיד ואדוש ואזרה המוץ ברחת או בנפה ואוקים כרייה קודמך ותיתי את ותטול פלגא ואנא בעמלי ובנפקות ידיי פלגא. ובמה כדי להעמיד כרי אמר רב יוסי בר חנינא כדי שתעמוד הרחת בלע"ז פאלא, בלשון כנען לופטא שזורין המוץ ברוח מתוך התבואה שתעמוד בה כשתוחבין אותו בתוכו. איבעיא להו רחת היוצא מהאי גיסא ומהאי גיסא מאי אמר ר' אבהו לדידי מיפרשא לי מיניה דר' יוסי בר חנינא כל שאינו כונס שלה דהיינו הרחב שמכניסין אותה להגביה התבואה עליו ולזרות שאינו רואה פני החמה וצדדין נמי בכלל כונס הם. איתמר לוי אמר שלש סאין דבי ר' ינאי אמ' סאתים. אמר רשב"ל סאתים שאמ' חוץ ההוצאה:
ת"ר המקבל שדה מחבירו ולא עשת אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב ליטפל בה שכך כותב לו אנא איקום ואחרוש ואזרע ואקצור ואעמיד ואדוש ואזרה המוץ ברחת או בנפה ואוקים כרייה קודמך ותיתי את ותטול פלגא ואנא בעמלי ובנפקות ידיי פלגא. ובמה כדי להעמיד כרי אמר רב יוסי בר חנינא כדי שתעמוד הרחת בלע"ז פאלא, בלשון כנען לופטא שזורין המוץ ברוח מתוך התבואה שתעמוד בה כשתוחבין אותו בתוכו. איבעיא להו רחת היוצא מהאי גיסא ומהאי גיסא מאי אמר ר' אבהו לדידי מיפרשא לי מיניה דר' יוסי בר חנינא כל שאינו כונס שלה דהיינו הרחב שמכניסין אותה להגביה התבואה עליו ולזרות שאינו רואה פני החמה וצדדין נמי בכלל כונס הם. איתמר לוי אמר שלש סאין דבי ר' ינאי אמ' סאתים. אמר רשב"ל סאתים שאמ' חוץ ההוצאה:
6
ז׳[שם ע"ב]
מתני' המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשרפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכירו. ואם אינו מכת מדינה אינו מנכה לו מן חכירו. והא ליתא אלא בחכרנותא דאי בקבלנותא מאי מנכה איכא מה שימצאו יחלוקו. ר' יהוד' אומר אם קיבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אין מנכה לו מן חכירו ואפילו היא מכת מדינה שעל המעות לא נגזרה גזירה הילכך לא עליו היתה פורענות זו. היכי דמי מכת מדינה אמר רב יהודה כגון דאישתדיף רוב הבקעה שזו בתוכה. עולא אמר כגון שנשדפו ארבע שדות מארבע רוחותיה. אמר עולא בעאן במערבא נשדף תלם אחד על פני כולו ולא יותר ואותו תלם כל סביבות שדה זו מהו. נשתייר תלם אחד כל סביבותיה שלא נשדף שדות שסביבותיה נשדפו וגם שדה זו נשדפו מהו מי אמרינן כיון דנשתייר תלם אחד ע"פ כול' לא לקתה זו ממכת מדינה אלא ממזלו או דילמא שייורא לאו כלום הוא. אפסיק ביארא אם היו ארבע שדות שסביבותיה בורות ושאר שדות סביב סביב נשדפו וגם זו נשדפו מי אמרינן ארבע שסביבותיה לא נשדפו או דילמא אם היו שדופות אף הן נשדפו: אפסיק בירא. שדה בור בין השדופות לזו: אספסתא מאי. היו אותן שדות שסביבותיה זרועות למאכל בהמה ולא נשדפו והן הפסיקו בין השדופות לזו מאי מי אמרינן ארבע שדות לא נשדפו דילמא א"ל אם היו זרועות תבואה אף הן נשדפין זרע אחר מאי אם תימצי לומר אספסתא לאו הפסקה היא משום דלאו בכלל גזירת פורענות התבואה היא דא"ל אילו תבואה הואי איהי נמי אישתדיף. זרע אחר מאי חיטי לגבי שערי כזרע אחר דמי או לא. כל העולם כולו בשדפון ושלו בירקון של כל העולם ושלו בשדפון מאי. תיקו:
מתני' המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשרפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכירו. ואם אינו מכת מדינה אינו מנכה לו מן חכירו. והא ליתא אלא בחכרנותא דאי בקבלנותא מאי מנכה איכא מה שימצאו יחלוקו. ר' יהוד' אומר אם קיבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אין מנכה לו מן חכירו ואפילו היא מכת מדינה שעל המעות לא נגזרה גזירה הילכך לא עליו היתה פורענות זו. היכי דמי מכת מדינה אמר רב יהודה כגון דאישתדיף רוב הבקעה שזו בתוכה. עולא אמר כגון שנשדפו ארבע שדות מארבע רוחותיה. אמר עולא בעאן במערבא נשדף תלם אחד על פני כולו ולא יותר ואותו תלם כל סביבות שדה זו מהו. נשתייר תלם אחד כל סביבותיה שלא נשדף שדות שסביבותיה נשדפו וגם שדה זו נשדפו מהו מי אמרינן כיון דנשתייר תלם אחד ע"פ כול' לא לקתה זו ממכת מדינה אלא ממזלו או דילמא שייורא לאו כלום הוא. אפסיק ביארא אם היו ארבע שדות שסביבותיה בורות ושאר שדות סביב סביב נשדפו וגם זו נשדפו מי אמרינן ארבע שסביבותיה לא נשדפו או דילמא אם היו שדופות אף הן נשדפו: אפסיק בירא. שדה בור בין השדופות לזו: אספסתא מאי. היו אותן שדות שסביבותיה זרועות למאכל בהמה ולא נשדפו והן הפסיקו בין השדופות לזו מאי מי אמרינן ארבע שדות לא נשדפו דילמא א"ל אם היו זרועות תבואה אף הן נשדפין זרע אחר מאי אם תימצי לומר אספסתא לאו הפסקה היא משום דלאו בכלל גזירת פורענות התבואה היא דא"ל אילו תבואה הואי איהי נמי אישתדיף. זרע אחר מאי חיטי לגבי שערי כזרע אחר דמי או לא. כל העולם כולו בשדפון ושלו בירקון של כל העולם ושלו בשדפון מאי. תיקו:
7