אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ל״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 36
א׳מיכן היה רבינו חיים כהן זצ"ל מביא ראיה לדברי רבי' יצחק אלפסי זצ"ל דההיא דפ' גט פשוט דתנן הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין ואמרי' בגמ' בעא מיניה רבא בר נתן מר' יוחנן הוחזק כתב ידו בב"ד מאי א"ל אע"פ שהוחזק כתב ידו בב"ד אינו גובה אלא מנכסים בני חורין. וכתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל פי' מאי טעמא דכמלוה על ידי עדים דמי הילכך אי קא מודה דלא פרע ליה גובה מנכסים בני חורין ואי דקא טעין דפרע מישתבע שבועת היסת ומיפטר. ואי קא כפר ואמר להד"מ והאי לאו כתב ידי הוא אי הוחזק כתב ידו בבית דין אי נמי איכא סהדי דכתב ידו הוחזק כפרן ומשלם דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי עכ"ל. והיה מביא רבינו חיים כהן זצ"ל מיכן ראיה לדבריו דמאי טעמא לא גבי מבני הרי אלא משום דכיון דאין כתוב אחריות בו הוה ליה כמלוה על פה. הילכך אינו גובה כלל כשהלה טוען פרעתי דבכל מלוה על פה כמו שטר שאין בו אחריות או מלוה על פה לא שייך למימר שטרא בידי מאי בעי ונאמן לומר פרעתי אבל להד"מ לא מצי למימר הואיל ואיתחזק כתב ידיה בסהדי. מיהו לאו ראיה דהא אוקמינן מילתיה דר' מאיר אפי' באומר להד"מ דאינו גובה אפי' מבני חרי. וכן נראה לרבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דלא מצי למימר פרעתי משום דאמר ליה שטרא בידי מאי בעי שאין הלוה רגיל לפרוע אם לא יתן לו המלוה השטר וה"ה נמי בכתב ידו הגובה מבני חרי ומנין לנו לחלק בזה. והא דקאמר שמואל שאינו גובה מבני חרי דסבר דהואיל דאחריות טעות סופר הוא ולא כתב ביה אחריות ודאי שטר של שקר הוא דלא שדי אינש זוזי בכדי. ותו דליתא הא דשמואל דתניא בכתובות פרק נערה חמשה גובין מן המחוררין וגט חוב שיש בו אחריות ד"ר מאיר. ובשמעתין נמי איתותב שמואל:
1
ב׳[דף י"ד ע"א]
אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ואתא בעל חוב וקטריף ליה מיניה דינא הוא דראובן לישתעויי דינא בהדי בעל חוב ולא מצי א"ל לאו בעל דברים דידי את דא"ל כי מפקך מיניה עלי דידי הדר. ואיכא דאמרי אפי' שלא באחריות נמי דאמר ליה לא ניחא לי דליהוי לשמעון עלי תרעומות. פירש"י זצ"ל לאישתעויי דינא בהדי דבעל חוב ולסלקו מעל שמעון דכל טענה שיוכל לטעון ולומר פרעתיך או כך וכך יש לי חוב עליך ואני מעכב תחתיו חוב זה ולא מצי בעל חוב למימר ליה לאו בעל דברים דידי את בדבר זה קרקע של שמעון אני נוטל ואם יש לך תביעה עלי העמידני בדין. דא"ל כי מה שאתה מוציא משמעון עלי יחזור. הא אמר שיוכל ראובן לטעון עם בעל חוב מפני שהוא בעל דינו דראובן דמשום הא אם לא היה בעל דינו לא היה יכול ראובן לטעון עמו היינו דוקא לענין שיכול לומר פרעתיך ואין בעל חוב יכול לומר לו קרקע שמעון אני נוטל. ואח"כ תטעון עמי על פרעונך או על חובך שיש לך בידי מפני שראובן גופיה בעל דינו דבעל חוב הוא בזה הדין:
אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ואתא בעל חוב וקטריף ליה מיניה דינא הוא דראובן לישתעויי דינא בהדי בעל חוב ולא מצי א"ל לאו בעל דברים דידי את דא"ל כי מפקך מיניה עלי דידי הדר. ואיכא דאמרי אפי' שלא באחריות נמי דאמר ליה לא ניחא לי דליהוי לשמעון עלי תרעומות. פירש"י זצ"ל לאישתעויי דינא בהדי דבעל חוב ולסלקו מעל שמעון דכל טענה שיוכל לטעון ולומר פרעתיך או כך וכך יש לי חוב עליך ואני מעכב תחתיו חוב זה ולא מצי בעל חוב למימר ליה לאו בעל דברים דידי את בדבר זה קרקע של שמעון אני נוטל ואם יש לך תביעה עלי העמידני בדין. דא"ל כי מה שאתה מוציא משמעון עלי יחזור. הא אמר שיוכל ראובן לטעון עם בעל חוב מפני שהוא בעל דינו דראובן דמשום הא אם לא היה בעל דינו לא היה יכול ראובן לטעון עמו היינו דוקא לענין שיכול לומר פרעתיך ואין בעל חוב יכול לומר לו קרקע שמעון אני נוטל. ואח"כ תטעון עמי על פרעונך או על חובך שיש לך בידי מפני שראובן גופיה בעל דינו דבעל חוב הוא בזה הדין:
2