אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא שס״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 362

א׳כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וכן הילכתא. ופר"ח זצ"ל וסוגיא כרב יהודה ריהטא. ורב אשי קאי כוותיה. ואע"ג דאמר רב סמא רב זביד ור' זעירא חולקין על רב יהודה ולא סבירא להו הא דרב יהודה. ורבינא נמי מקשי ליה לרב אשי. הא שני כל מה דאקשי ליה. ויש אומרים דכיון דרב זביד ורב זעירא ורבינא חולקין על רב יהודה ורב אשי ורבינא בתראה הוא לא עבדינן כרב יהודה עכ"ל. והרב ר' משה בר מיימון זצ"ל פסק כרב יהודה. וזה לשונו אכלה השוכר או הממשכן ג' שנים וכבש השטר ואמר לחמש שנים יש לו פירות ובעל הקרקע אומר ג' אמר לו הבא השטר ואמר אבד השוכר נאמן שאילו אמר לקוחה היא בידי נאמן שהרי אכלה ג' שנים עכ"ל. ובה"ג נמי לא הביא כי אם דברי רב יהודה ש"מ דהלכה כרב יהודה סבירא ליה:
1
ב׳[שם]
אריס אמר למחצה ירדתי ובעל הבית אמר לשליש הורדתיו מי נאמן רב יהודה אמר בעל הבית נאמן ורב נחמן אמר הכל כמנהג המדינה. סבור מינה לא פליגי הא באתרא דשקיל אריסא פלגא הא באתרא דשקיל תילתא. אמר להו רב מרי ברה דבת שמואל הכי אמר אביי אפי' באתרא דשקיל שתלא פלגא פליג רב יהודה דאי בעי אמר שכירו לימים או לחדשים הוא. אי נמי לקיטו הוא ושכרתים במעות. פי' רש"י זצ"ל דכל נאמן דקאמר בשבועת היסת הוא:
2