אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ש״עOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 370
א׳וכתב הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל המלוה את חבירו אחד עני ואחד עשיר לא ימשכננו אלא בב"ד ואפילו שליח ב"ד שבא שמשכן לא יבא לביתו אלא עומד בחוץ והלוה נכנס בביתו ומוציא לו משכון שנא' בחוץ תעמוד. א"כ מה בין בעל חוב לשליח ב"ד ששליח ב"ד יש לו לנתק המשכון מיד הלוה בזרוע ונותנו למלוה. ובע"ח אין לו ליקח המשכון עד שיתן לו הלוה מדעתו עבר בעל חוב ונכנס לבית הלוה ומשכנו או שחטף המשכון מידו אינו לוקה שהרי ניתק לעשה שנא' השב תשיב את העבוט וגו' ואם לא קיים עשה שבה כגון שאבד לוקה ומחשב דמי המשכון לבעלי' ותובע השאר כדין עכ"ל. עניני סידור פירשתי בפ"ק בב"ק ובפ' אלו מציאות:
1
ב׳[דף קט"ו ע"א]
מתני' אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנא' לא תחבול בגד אלמנה:
מתני' אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנא' לא תחבול בגד אלמנה:
2
ג׳[שם]
מתני' החובל את הריחיים עובד בלא תעשה וחייב משום שני כלים שנא' לא יחבול ריחיים ורכב לא ריחיים בלבד אמרו אלא כל דבר שעושה בו אוכל נפש שנא' כי נפש הוא חובל. אמר רב הונא חובל ריחיים לוקה שתים משום ריחיים ומשום כי נפש הוא חובל ורכב לוקה שתים משום רכב ומשום כי נפש הוא חובל. ריחיים ורכב לוקה שלש משום ריחיים ומשום רכב ומשום בי נפש הוא חובל. ורב יהודה אמר חובל ריחיים לוקה אחת רכב לוקה א' ריחיים ורכב לוקה שתים כי נפש הוא חובל לשאר דברי' הוא דאתא:
מתני' החובל את הריחיים עובד בלא תעשה וחייב משום שני כלים שנא' לא יחבול ריחיים ורכב לא ריחיים בלבד אמרו אלא כל דבר שעושה בו אוכל נפש שנא' כי נפש הוא חובל. אמר רב הונא חובל ריחיים לוקה שתים משום ריחיים ומשום כי נפש הוא חובל ורכב לוקה שתים משום רכב ומשום כי נפש הוא חובל. ריחיים ורכב לוקה שלש משום ריחיים ומשום רכב ומשום בי נפש הוא חובל. ורב יהודה אמר חובל ריחיים לוקה אחת רכב לוקה א' ריחיים ורכב לוקה שתים כי נפש הוא חובל לשאר דברי' הוא דאתא:
3
ד׳[דף קט"ז ע"א]
תניא כוותיה דרב יהודה חבל זוג של מספרים וצמר של פרות חייב שתים זה בעצמו וזה בעצמו אינו חייב אלא אחת. תניא אידך חבל זוג של מספרים וצמר של פרות יכול לא יהא חייב אלא אחת ת"ל לא יחבל ריחיים מה ריחיים ורכב מיוחדין שהן שני כלים ועושין מלאכה אחת וחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו:
תניא כוותיה דרב יהודה חבל זוג של מספרים וצמר של פרות חייב שתים זה בעצמו וזה בעצמו אינו חייב אלא אחת. תניא אידך חבל זוג של מספרים וצמר של פרות יכול לא יהא חייב אלא אחת ת"ל לא יחבל ריחיים מה ריחיים ורכב מיוחדין שהן שני כלים ועושין מלאכה אחת וחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו:
4