אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא שפ״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 382
א׳וכן פר"ח זצ"ל אבל אי פנינהו וחזי ליה ולא מחי ביה ודאי בכוונה אקנינהו ליה. עכ"ל:
1
ב׳[דף קי"ח ע"א]
מתני' השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן ובקש א"ל תן לי שכרי א"ל טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו. משקיבל עליו וא"ל הילך שכרך ואני נוטל את שלי אין שומעין לו. והתניא שומעין לו אמר רבא לא קשיא כאן בהגבהה כאן בחבטה ואידי ואידי בשל הפקר מתני' בששכרו ללקט תבן וקש בהגבהה דפועל ועל כרחו שכרו עליו. וברייתא ששכרו למלאכת חבטא כגון לשמור או להשליך מעלייה לארץ דליכא הגבהה דא"ל אכתי לא זכאי ביה אנא זיל את וזכי ביה:
מתני' השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן ובקש א"ל תן לי שכרי א"ל טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו. משקיבל עליו וא"ל הילך שכרך ואני נוטל את שלי אין שומעין לו. והתניא שומעין לו אמר רבא לא קשיא כאן בהגבהה כאן בחבטה ואידי ואידי בשל הפקר מתני' בששכרו ללקט תבן וקש בהגבהה דפועל ועל כרחו שכרו עליו. וברייתא ששכרו למלאכת חבטא כגון לשמור או להשליך מעלייה לארץ דליכא הגבהה דא"ל אכתי לא זכאי ביה אנא זיל את וזכי ביה:
2
ג׳[שם ע"ב]
מתני' המוציא זבלו לרשות הרבים המוציא מוציא והמזבל מזבל כלומר אינו רשאי להשהותו שם אלא זה מוציאו מן הרפת לרשות הרבים והנושאו יהא מזומן לישאנו לשדה ולגינה לזבל:
מתני' המוציא זבלו לרשות הרבים המוציא מוציא והמזבל מזבל כלומר אינו רשאי להשהותו שם אלא זה מוציאו מן הרפת לרשות הרבים והנושאו יהא מזומן לישאנו לשדה ולגינה לזבל:
3
ד׳[שם]
מתני' אין שורין טיט ברשות הרבים שיש מקומות ששורין אותן ימים רבים צבור במקום אחד. ואין לו לבנים לבנים לפי שמשהא אותן ליבשן ששוטח הטיט בקרקע חלקה כעובי הלבנים וחורץ בה חריצות שתי וערב כמדת הלבנים ומניחם שם עד שיתיבשו. וגובלין טיט ברשות הרבים לתתו מיד בבנין אבל לא ללבנים. הבונה ברשות הרבים המביא אבנים מביא והבונה בונה מיד מקבלו מיד המביא ובונה ואם הזיק ברשות הרבים משלם מה שהזיק. ר' שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא מלאכתו לפני שלשים יום מזמן ברשות הרבים ואינו חייב בנזקן. תניא כל שאילו אמרו מותרין לקלקל ברשות הרבים פי' כל אותן נזקין שנתנו חכמים עליהם רשות ואמרו מותרין לקלקול ברשות הרבים ולהשליכם שם כגון הוצאת זבלים לר' יהודה וכגון פותקין ביבותיהן וגודפין מערותיהן בימות הגשמים דברשות קא עבדי בבא קמא אם הזיקו חייבים לשלם ור' יהודה פוטר. אמר אביי רשב"ג ור' יהודה ור' שמעון כולהו סבירא להו כל מקום שנתנו לו חכמים רשות והזיק פטור מלשלם. ר' יהודה הא דאמרן. רשב"ג דתנן רשב"ג אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום. ר' שמעון דתנן (אמ') בפ' לא יחפור לא יעמיד אדם תנור בתוך ביתו אלא א"כ יש על גביו חלל גובה ארבעה אמות מפי התנור לעלייה היה מעמידו בעלייה צריך שתהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים. ובכירה שאין היסק שלה גדול טפח. ואם הזיק משלם מה שהזיק ר' שמעון אומר לא נאמרו כל השיעורים הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם:
מתני' אין שורין טיט ברשות הרבים שיש מקומות ששורין אותן ימים רבים צבור במקום אחד. ואין לו לבנים לבנים לפי שמשהא אותן ליבשן ששוטח הטיט בקרקע חלקה כעובי הלבנים וחורץ בה חריצות שתי וערב כמדת הלבנים ומניחם שם עד שיתיבשו. וגובלין טיט ברשות הרבים לתתו מיד בבנין אבל לא ללבנים. הבונה ברשות הרבים המביא אבנים מביא והבונה בונה מיד מקבלו מיד המביא ובונה ואם הזיק ברשות הרבים משלם מה שהזיק. ר' שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא מלאכתו לפני שלשים יום מזמן ברשות הרבים ואינו חייב בנזקן. תניא כל שאילו אמרו מותרין לקלקל ברשות הרבים פי' כל אותן נזקין שנתנו חכמים עליהם רשות ואמרו מותרין לקלקול ברשות הרבים ולהשליכם שם כגון הוצאת זבלים לר' יהודה וכגון פותקין ביבותיהן וגודפין מערותיהן בימות הגשמים דברשות קא עבדי בבא קמא אם הזיקו חייבים לשלם ור' יהודה פוטר. אמר אביי רשב"ג ור' יהודה ור' שמעון כולהו סבירא להו כל מקום שנתנו לו חכמים רשות והזיק פטור מלשלם. ר' יהודה הא דאמרן. רשב"ג דתנן רשב"ג אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום. ר' שמעון דתנן (אמ') בפ' לא יחפור לא יעמיד אדם תנור בתוך ביתו אלא א"כ יש על גביו חלל גובה ארבעה אמות מפי התנור לעלייה היה מעמידו בעלייה צריך שתהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים. ובכירה שאין היסק שלה גדול טפח. ואם הזיק משלם מה שהזיק ר' שמעון אומר לא נאמרו כל השיעורים הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם:
4
