אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא שפ״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 383
א׳פר"ח זצ"ל וקיימא לן דהני כולהו שיטה אינון ולית הילכתא כחד מינייהו אלא אם הזיק משלם מה שהזיק כסתמא דמתני' עכ"ל. וכן כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל:
1
ב׳[שם]
ת"ר החוצב אבן מן ההר לעוקרה מחיבורה שמסר לסתת דהיינו המרבע ומחליקה הסתת חייב. הסתת שמסר לחמר החמר חייב. החמר שמסר לכתף הכתף חייב. כתף שמסר לבנאי הבנאי חייב. בנאי שמסר לאדריכל הוא אבי האומנין שמדקדק בהנחת האבן לצדדה על מושבה בשוה שלא תמוש ולא תטה ולא תהא בולטת חוץ לדימוס אדריכל חייב זה שהיא בידו בנזקה אם חפול מידו ותזיק את אחרים או תשבר היא חייב הוא לשלם. ואע"ג דמוקי לה לקמן בקבלנות וכולן שותפין במלאכה אין חייב אלא מי שהיתה מסורה לו דכיון דבידו היא הנזק מוטל עליו כל היכי דמתרמי דתנן אדם מועד לעולם בין עד בין ישן שוגג ומזיד אונס ורצון. העלה על גבי דימוס ונפלה כולן חייבין הואיל ולאו כחו דאדריכל הוא שלאחר שהניחה נפלה וליכא לחייוביה משום גירי כולן יחד חייבין שכולן שותפין בדבר ועליהם המלאכה לעשות וקיבלו האחריות הנזק יחד והתניא אחרון חייב דהיינו אדריכל שהניחה כולן פטורין. לא קשיא כאן בשכירות אחרון חייב כאן בקבלנות כולן חייבין היכא דלא נפלה מיד אחד מהן ועל כולן לשמור שתהא מיושבת יפה:
ת"ר החוצב אבן מן ההר לעוקרה מחיבורה שמסר לסתת דהיינו המרבע ומחליקה הסתת חייב. הסתת שמסר לחמר החמר חייב. החמר שמסר לכתף הכתף חייב. כתף שמסר לבנאי הבנאי חייב. בנאי שמסר לאדריכל הוא אבי האומנין שמדקדק בהנחת האבן לצדדה על מושבה בשוה שלא תמוש ולא תטה ולא תהא בולטת חוץ לדימוס אדריכל חייב זה שהיא בידו בנזקה אם חפול מידו ותזיק את אחרים או תשבר היא חייב הוא לשלם. ואע"ג דמוקי לה לקמן בקבלנות וכולן שותפין במלאכה אין חייב אלא מי שהיתה מסורה לו דכיון דבידו היא הנזק מוטל עליו כל היכי דמתרמי דתנן אדם מועד לעולם בין עד בין ישן שוגג ומזיד אונס ורצון. העלה על גבי דימוס ונפלה כולן חייבין הואיל ולאו כחו דאדריכל הוא שלאחר שהניחה נפלה וליכא לחייוביה משום גירי כולן יחד חייבין שכולן שותפין בדבר ועליהם המלאכה לעשות וקיבלו האחריות הנזק יחד והתניא אחרון חייב דהיינו אדריכל שהניחה כולן פטורין. לא קשיא כאן בשכירות אחרון חייב כאן בקבלנות כולן חייבין היכא דלא נפלה מיד אחד מהן ועל כולן לשמור שתהא מיושבת יפה:
2
ג׳[שם]
מתני' שתי גיזות זו על גב זו סמוכות זו לזו האחת קרקעיתה גבוה וזו שאצלה קרקעיתה נמוך והידק בנתיים בזקיפת הגבוה שזו גבוה מזו יש שומים או בצלים ר' מאיר אומר של עליון שהרי עפרו הוא ומשלו יונק. ור' יהודה אומר של תחתון שעל אוירו מונחת. אמר רבי מאיר ומה אם ירצה העליון ליטול את עפרו אין כאן ירק אמר ר' יהודה ומה אם ירצה התחתון למלאות גינתו עפר וישוה קרקעה לעליונה אין כאן ירק אמר ר' מאיר וכי מאחר ששניהם יכולין למחות זה על זה שלא יהא ירק זה כאן עליון ליטול את עפרו ותחתון למלאות גינתו רואין מהיכן ירק זה אי ממקום שהוא יונק וגדל לו ינתן ר' שמעון אומר כל שהעליון יכול לפשוט את ידו הרי אלו שלו כדקאמר ר' מאיר הואיל ומעפרו הוא חי והשאר של תחתון דעליון גופיה אפקורי מפקר ליה לגביה שננאי הוא לו ליטול וליכנס לתוך של חבירו וללקוט:
מתני' שתי גיזות זו על גב זו סמוכות זו לזו האחת קרקעיתה גבוה וזו שאצלה קרקעיתה נמוך והידק בנתיים בזקיפת הגבוה שזו גבוה מזו יש שומים או בצלים ר' מאיר אומר של עליון שהרי עפרו הוא ומשלו יונק. ור' יהודה אומר של תחתון שעל אוירו מונחת. אמר רבי מאיר ומה אם ירצה העליון ליטול את עפרו אין כאן ירק אמר ר' יהודה ומה אם ירצה התחתון למלאות גינתו עפר וישוה קרקעה לעליונה אין כאן ירק אמר ר' מאיר וכי מאחר ששניהם יכולין למחות זה על זה שלא יהא ירק זה כאן עליון ליטול את עפרו ותחתון למלאות גינתו רואין מהיכן ירק זה אי ממקום שהוא יונק וגדל לו ינתן ר' שמעון אומר כל שהעליון יכול לפשוט את ידו הרי אלו שלו כדקאמר ר' מאיר הואיל ומעפרו הוא חי והשאר של תחתון דעליון גופיה אפקורי מפקר ליה לגביה שננאי הוא לו ליטול וליכנס לתוך של חבירו וללקוט:
3
ד׳[דף קי"ט ע"א]
אמרי דבי ר' ינאי ובלבד שלא יאנס ויטול. כלומר לא יתלה עצמו דרבה למטה. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וכן הילכתא. בעי רב ענן ואמרי לה ר' ירמיה מגיע לגופו ואינו מגיע לעיקרו מאי תיקו. פר"ח זצ"ל וקיימא לן כל תיקו דממונא לקולא הילכך חולקין. אמר אפרים ספרא תלמידו של רשב"ל משום רשב"ל הלכה כר' שמעון אמרוה קמיה דשבור מלכא אמר להו אפריון נמטייה לרשב"ל פי' רש"י זצ"ל נראה לי שבור מלכא ממש מלך פרס היה ובקי בדינים ואמרוה להא דר' שמעון דמתני קמיה וקלסיה ואמר יקבל חן מאתנו על דבר זה. ואית דאמרי שבור מלכא שמואל כי בכמה דוכתי קרי ליה הכי. ואני מיושב בה דמאי אמרוה אי להא דר' שמעון דמתני' אטו שמואל מתני' לא הוה ידע ואי דאפרים ספרא אטו אי לאו אמר רשב"ל הלכה כר' שמעון שמואל מי לא קם ליה בדיני למיקלסיה לר' שמעון עד דשמע משמיה דר' שמעון דהילכתא כוותיה. אפריון חן שלנו. עכ"ל:
אמרי דבי ר' ינאי ובלבד שלא יאנס ויטול. כלומר לא יתלה עצמו דרבה למטה. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וכן הילכתא. בעי רב ענן ואמרי לה ר' ירמיה מגיע לגופו ואינו מגיע לעיקרו מאי תיקו. פר"ח זצ"ל וקיימא לן כל תיקו דממונא לקולא הילכך חולקין. אמר אפרים ספרא תלמידו של רשב"ל משום רשב"ל הלכה כר' שמעון אמרוה קמיה דשבור מלכא אמר להו אפריון נמטייה לרשב"ל פי' רש"י זצ"ל נראה לי שבור מלכא ממש מלך פרס היה ובקי בדינים ואמרוה להא דר' שמעון דמתני קמיה וקלסיה ואמר יקבל חן מאתנו על דבר זה. ואית דאמרי שבור מלכא שמואל כי בכמה דוכתי קרי ליה הכי. ואני מיושב בה דמאי אמרוה אי להא דר' שמעון דמתני' אטו שמואל מתני' לא הוה ידע ואי דאפרים ספרא אטו אי לאו אמר רשב"ל הלכה כר' שמעון שמואל מי לא קם ליה בדיני למיקלסיה לר' שמעון עד דשמע משמיה דר' שמעון דהילכתא כוותיה. אפריון חן שלנו. עכ"ל:
4