אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא מ״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 44

א׳וכן פסק רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דהלכה כרב דקשי' לי' כי פריך ליה רב ששת לרב מההיא דמה שאירש מאבא ומה שתעלה מצודתי אמאי לא שני דברייתא כרבנן ורב דאמר כר' מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ופי' מ"מ קשי' לדידן דסבירא לן כרב דכולה סוגיא דלעיל שקלי אמוראי וטרו בה. מה שאירש מאבא מכור לך מה שתעלה מצודתי מכור לך לא אמר כלום מה שאירש מאבא היום מכור לך ומה שתעלה מצודתי היום מכור לך דבריו קיימין מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רבי יוחנן סיפא משום כבוד אביו ומשום כדי חייו פירש"י זצ"ל משום כבוד אביו שהיה אביו גוסס וצריך למעות לקבורתו ולתכריכין וממהר לכבוד אביו שלא להשהותו בבזיון ומשום כדי חייו. ומה שתעלה מצודתי היום תקנו חכמים שיהיו דבריו קיימין שמא צריך הוא למזונו' ומוכר דבר מועט אבל מה שתעלה מצודתי בכל חדש או בכל השנה אין כאן משום כדי חייו. עכ"ל:
1
ב׳[שם ע"ב]
אמר שמואל המוצא שטר הקנאה בשוק שקנו ממנו שאפילו לא ילוה שיעבד עצמו לשלם יחזירנו לבעלים מאי טעמא אי משום שכתב ללות ולא לוה שיעבד נפשיה אי משום פרעון לפריעה לא חיישינן דאי איתא דפרע מיקרע הוה קרעה. פר"ח זצ"ל לית הילכתא כוותיה דהא איתותב לעיל בפרקין וקיימא לן דחוששין לפרעון והא דאמר רב נחמן דהוו מכרזי הני שטרי אקנייתא דמשתכחי בשוקא ניהדרינהו למרייהו לטעמ' דשמואל הוא ולית הילכתא כוותיה. עכ"ל:
2