אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא נ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 56
א׳ופסק הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל בפירושיו דהלכה כרבי יוחנן. והא דבעי ר' ירמיה היכא שהם כשיר דהיינו מוטלים בעיגול כאצעדה אי נמי כשורה זו אצל זו אי נמי כחציבא דהיינו כשלשת רגלי הקנקן כל אחד ואחד כנגד אויר של שניהם הנהו כולהו לא איפשטו. הילכך לא יגע בהם ואם נטל יהא מונח עד שיבא אליהו. והיכא שהם כסולם דהיינו רוב אמצעי על התחתון ורוב העליון על האמצעי כמין מעלות שקו' אשקיילונש ההיא איפשט' מהא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כל שאילו מכניס קיסם ביניהם ונוטל בבת אחת חייב להכריז. תניא מצא מעות כאבני בית קוליס חייב להכריז ואלו הן כאבני בית קוליס אחת מיכן ואחת מיכן ואחת על גביהן. ת"ר המוצא סלע בשוק ובא חבירו ואמר שלי היא חדשה היא נירונית היא של מלך פלוני היא לא אמר כלום. ולא עוד אלא אפי' אמר שמי כתוב עליה לא אמר כלום לפי שאין סימן למטבע דאמרינן אפוקי מפקה ומאינש אחרינא נפל. הואיל ואין סימנו סימן שיכול לסמוך עליו משעת נפילה נתיאש והרי הם של מוצאה:
1
ב׳[דף כ"ב ע"ב] (פיסקא)
כריכות ברשות הרבים הרי אלו שלו דהיינו עומרים קטנים. אמר רבה אפילו בדבר שיש בו סימן אלמא קסבר רבה סימן העשוי לידרס לא הוי סימן. רבא אמר לא שנו אלא בדבר שאין בו סימן אבל בדבר שיש בו סימן חייב להכריז אלמא קסבר רבא סימן העשוי לידרס הוי סימן:
כריכות ברשות הרבים הרי אלו שלו דהיינו עומרים קטנים. אמר רבה אפילו בדבר שיש בו סימן אלמא קסבר רבה סימן העשוי לידרס לא הוי סימן. רבא אמר לא שנו אלא בדבר שאין בו סימן אבל בדבר שיש בו סימן חייב להכריז אלמא קסבר רבא סימן העשוי לידרס הוי סימן:
2
ג׳[דף כ"ג ע"א]
אמר רב זביד משמיה דרבא הילכתא כריכו' בר"ה הרי אלו שלו וברשות היחיד אי דרך נפילה הרי הן שלו אי דרך הינוח נוטל ומכריז וזה וזה בדבר שאין בו סימן אבל בדבר שיש בו סימן לא שנא ברשות הרבים ולא שנא ברשות היחיד לא שנא דרך נפילה ולא שנא דרך הינוח נוטל ומכריז:
אמר רב זביד משמיה דרבא הילכתא כריכו' בר"ה הרי אלו שלו וברשות היחיד אי דרך נפילה הרי הן שלו אי דרך הינוח נוטל ומכריז וזה וזה בדבר שאין בו סימן אבל בדבר שיש בו סימן לא שנא ברשות הרבים ולא שנא ברשות היחיד לא שנא דרך נפילה ולא שנא דרך הינוח נוטל ומכריז:
3