אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא נ״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 59
א׳פסק הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל בפירושיו והכי הילכתא וקיימא לן נמי דמקום הוי סימן. הואיל וקיי"ל כרבא דסימן העשוי לידרס הוי סימן דמאן דסבר הכי אית ליה למיסבר נמי דמקום הוי סימן כדאסיק' רבה מתרץ לטעמיה במקום. ופיסוק דרב זביד נמי פסקינן דכריכות ברשות היחיד או דרך הינוח נוטל ומכריז בדבר שאין בו סימן אלמא סבר מקום הוי סימן. וכן פסק רבינו יצחק אלפס זצ"ל דמקום הוי סימן דתנן לקמן מצא אחר הגפה אחר הדלת גוזלות המקושרין או בשבילין שבשדות הרי זה לא יגע בהן ופרכי' בגמ' ולהוי מקום סימן אמר מר עוקבא בר חמא במדדה מדפרכי' ומפרקי' הכי ש"מ דהכי הילכתא דמקום הוי סימן:
1
ב׳[שם]
חתיכות של בשר הרי אלו שלו. אוקימנ' בגמ' במשקלא דשוין שנהגו הטבחים לעשות החתיכות במשקל הזה דאי לאו הכי הוי משקל סימן אבל חתיכה גופא פוּלְפָא או שְקִינָא או גְנָנְט לא הוי סימן. ואם חתיכה חתוכה אתלתא קרנתא הוי סימן:
חתיכות של בשר הרי אלו שלו. אוקימנ' בגמ' במשקלא דשוין שנהגו הטבחים לעשות החתיכות במשקל הזה דאי לאו הכי הוי משקל סימן אבל חתיכה גופא פוּלְפָא או שְקִינָא או גְנָנְט לא הוי סימן. ואם חתיכה חתוכה אתלתא קרנתא הוי סימן:
2
ג׳[שם]
ההוא גברא דאשכח כופרא במעצרתא אתא לקמיה דרב א"ל זיל שקיל לנפשך חזא דהוה קא מחסם א"ל זיל פלוג לחייא ברי מיניה לימא קסבר רב מקום לא הוי סימן אמר רב אבא משום יאוש בעלים נגעו בו חזא דקא קדח בהו חילפי פירש"י זצ"ל ש"מ דמימים רבים הוא שם וכבר נואשו הבעלים. ופי' הרב ר' ברוך מארץ יון ראה שכבר גדלו עליו עשבים והבין כי זמן הרבה היה שם וכבר נתייאשו הבעלים:
ההוא גברא דאשכח כופרא במעצרתא אתא לקמיה דרב א"ל זיל שקיל לנפשך חזא דהוה קא מחסם א"ל זיל פלוג לחייא ברי מיניה לימא קסבר רב מקום לא הוי סימן אמר רב אבא משום יאוש בעלים נגעו בו חזא דקא קדח בהו חילפי פירש"י זצ"ל ש"מ דמימים רבים הוא שם וכבר נואשו הבעלים. ופי' הרב ר' ברוך מארץ יון ראה שכבר גדלו עליו עשבים והבין כי זמן הרבה היה שם וכבר נתייאשו הבעלים:
3