אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ו׳Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 6
א׳ולענין עניית אמן אם צריך לענות אמן הנשבע. השיב רבינו שלמה זצ"ל שאין צריך לענות אמן כי אין משביעין עכשיו שבועה של תורה שהיא בשם המיוחד או בכינוי אלא מקללין באלה ובארור על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת בית דין ובמנין עשרה. ומורי רבינו אבי העזרי זצ"ל הביא ההיא דירושלמי בפ"ק דקידושין ואיתא נמי בירושלמי בפ' בתרא דסוטה והכי איתא התם מנין לגילגול שבועה מן התורה מסוטה ואית תניי תני מה זו באלה ובשבועה אף כל הנשבעין באלה ובשבועה ומה זו באמן ואמן אף כל הנשבעין באמן ואמן. ואית תניי תני זו באלה ובשבועה ובאמן ולא כל הנשבעין באלה ובשבועה ובאמן מאן דיליף ניחא ומאן רלא יליף לא לאלה ולא לשבועה ולא לאמן. ונראה בעיני דלא פליגי אלא בשבועה שהוא דומיא דקרא שמשביעין בשם המיוחד או בכינוי בההיא דוקא איכא מאן דאמר דבעי לענות אמן אבל עכשיו שאין משביעין לא בשם המיוחד ולא בכינוי לכולי עלמא אין צריך לענות אמן כדפרי' רבינו שלמה זצ"ל. וכתב מו' רבינו אבי העזרי זצ"ל שנהגו העם ששואלין אותו אם מקבל עליו שבוע' וכיון שקיבל בתחילה שוב אין צריך לענות אמן:
1
ב׳לקמן בפרק השואל תנן המשאיל אומר שאולה מתה ביום שהיתה שאולה מתה בשעה שהיתה שאולה מתה והלה אומר איני יודע חייב ומוקי לה בגמרא כגון שיש עסק שבועה. וקשה אמאי צריך לאוקמה הכי בלאו הכי דין הוא שיהא חייב דא"ל משכיר לשוכר אישתבע לי דכדרכה מתה ומיגו דאישתבע ליה דכדרכה מתה מישתבע ליה נמי על ידי גילגול דשבורה מתה והוה ליה מחויב שבועה ואינו יכול לישבע דהא קאמר איני יודע ומשלם. ותו סיפא דקתני התם זה אומר איני יודע וז"א א"י יחלוקו אמאי לימא משכיר לשוכר אישתבע לי דכדרכה מתה אף על גב דמשכיר טוען איני יודע יכול הוא להשביע לשוכר ע"י גילגול כדתנן פ' כל הנשבעין ואילו נשבעין שלא בטענה השותפין והאריסין ואפוטרופסין אמר לו מה אתה טועניני רצוני שתשבע לי. פי' שלא גנבת כלום משלי חייב. חלקו השותפין והאריסין ואפיטרופין אינו יכול להשביעו נתחייב לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל. ופריך בגמרא ואלו נשבעין שלא בטענה אטו בשופטני עסקינן. ה"ק אלו נשבעין שלא בטענת ברי אלא בטענת שמא ואפילו הכי קתני מגלגלין עליו את הכל. אלמא היכא דנתחייב לו שבועה על ידי טענת ברי יכול לגלגל טענת ספק ולהשביעו הכא מני טענ' השבע לי דכדרכה מתה הוי כמו טענת ברי דהא חייבתו תו' לישבע על כך מעתה יכול לגלגל עליו שבועה דשבורה מתה אע"ג דקטעין טענת ספק. ופי' רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל דיליף גלגול שבועה מסוטה בקידושין וסוטה מחזקת עצמה בודאי מותרת לבעלה ולית לן למילף מיניה גלגול שבועה אלא דומיא דידה דהיינו שישביעו את הנשבע על ידי גלגול במה שטוען בטענת ודאי אבל כשהנתבע טוען טענת שמא אין לנו ללמוד מסוטה לגלגל עליו שבועה כיון שסוטה טוענת טענת ודאי שאינה מחזקת עצמה בספק אסורה לבעלה שאם כן למה היתה שותה:
2
