אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ס״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 63
א׳ודוקא בכלים שייך לומר טביעות העין לאהדורי לצורבא מרבנן משום דאגב דחביבי ושהם מתוקנים שייך בהו טביעות עין אבל כל הני דמתניתין לא שייך בהו טביעות העין ולא מהדרינן ליה לצורבא מרבנן בהו על ידי טביעות עין. אמר רב יהודה אמר שמואל בהני תלת מילי משני רבנן בדיבורייהו במסכת ובפוריא ובאושפיזא נפקא מינה לאהדורי ליה אבידתא בטביעת עינא אי ידעינן ביה דלא משני ליה אלא בהני תלת מהדרינן ליה אי משני ליה במילי אחרנייתא לא מהדרי' ליה פרש"י זצ"ל במסכת ששואלין אותו אם יודע מסכת פלוני בגירסא ואמר לאו שימשת מיטתך ואמר לאו מידת צניעות הוא. ורבינו תם זצ"ל פי' אם לא בא לבית המדרש לפי ששימש מטתו וסבור שבעל קרי אסור בדברי תורה ושואלין ממנו מדוע לא בא אינו מגלה להם אלא תולה בדבר אחר. באושפיזא פי' רש"י זצ"ל שאלו על אושפיזכני אם קיבלו בסבר פנים יפות או לאו מידה טובה היא כדי שלא יקפצו בני אדם שאינן מהוגנים עליו תדיר ויכלו את ממונו. והכי אי' בפ' יש בערכי' וההיא דפ' הרואה אורח טוב מה הוא אומר כמה טורח בעל הבית בשבילי כמה הביא לי יין. התם כשאומר בפני צנועין אבל הכא נפק לשוקא דיש בני אדם שאינם הגונים. ויש מפרשים כך הכא באושפיז' דלא איקרייריה ואמר איהו אוקרי' כההיא דברכות והא דלא חשיב ההיא דהבא על יבמתו דאמר ר' אילעא משום ר' יהודה בר' שמעון מותר לשנות בדברי שלום שנאמר כה תאמרון ליוסף ר' נתן אומר מצוה ויאמר שמואל איך אלך וגו' פי' רבי' שמשון זצ"ל משום דלא שכיח. ורבי' יצחק אלפס פי' דהאי דלא איצטריך ליה דמצוה היא כי איצטריך ליה דרשות:
1