אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ס״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 65
א׳והרב ר' משה בר' מיימון זצ"ל פי' במסכת כיצד היה עוסק במסכתא נידה ואמר במס' מקוואות אני שונה כדי שלא יהיו שואלין אותו שאלות בענין נידה. פוריא שישן במיטה זו ואמר במיטה זו אני ישן שמא ימצא שם קרי. אושפיזא נתאחר אצל שמעון ואמר אצל ראובן אני נתאחר כדי שלא יטריחו על זה. וכתב הרב ר' משה בר' מיימון זצ"ל אבל אם באו עדים ששינה בדיבורו חוץ מדברים אלו אין מחזירין לו האבידה בטביעות עינא משמע שאין המוצא יכול לומר לצורבא מרבנן אתה מאותם שמשנים בדבורם ולא אחזיר לך בטביעות עין אלא אם כן יש לו עדים עליו שאינו משנה דבריו חוץ מאלו ארבע דברים במסכת' ובפוריא ובאושפיזא ובעבור השלום. אפי' צורבא מרבנן דלא משני בדיבורו אלא באלו ד' דברים אכתי אין מחזירין לו אבידה בטביעות עין אלא א"כ מקפיד על חלוקו בשלובשו שלא יהפכנו בההיא דפ' אלו קשרים במסכתא שבת דאמר ר' יוחנן איזהו תלמיד חכם שמחזירין לו אבידתו בטביעות עין זה המקפיד על חלוקו להופכו:
1
ב׳[שם]
וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס ומן זוטו של ים ומן שלוליתו של נהר המוצא בסרטיא ופלטיא גדולה ובכל מקום שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו. איבעיא להו כי קאמר ר' שמעון בן אלעזר ברוב גוים אבל ברוב ישראל לא או דילמא אפי' ברוב ישראל נמי. אם ת"ל אפי' ברוב ישראל נמי. פליגי רבנן עליה או לא פליגי . ברוב ישראל ודאי פליגי. ברוב גוים פליגי או לא פליגי אם תמצי לומר פליגי הלכה כמותו או אין הלכה כמותו אם תמצי לומר הלכה כמותו ברוב גוים או ברוב ישראל. וכתב הרב ר' ברוך מארץ יון בפירושיו וכיון דקיימא לן דכל אם תמצי לומר הלכה רבנן סברי דבין ברוב גוים ובין ברוב ישראל כי איכא סימן מכריז ור' שמעון בן אלעזר סבר אפי' ברוב ישראל לא מכריז דמסח דעתיה הואיל ורבים שכיחי לא כל יוד"ם כש"כ וכל שכן ברוב עכומ"ז והלכה ברוב ישראל מכריז ברוב עכומ"ז לא מכריז וה"מ דאשכח באתרא דשכיחי רבים. עכ"ל. וכן כתב בפר"ח זצ"ל בבא קמא בשמעתא קמייתא דפ' שור שנגח ארבעה וחמשה גבי פלוגתא דרב זביד ורב פפא דקיימא לן דכל אם תמצי לומר הילכתא היא. וכן כתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל דכיון דלא איפשיט דסוגיין דרוב עכומ"ז מותר וברוב ישראל נוטל ומכריז. וההיא מתני' דלעיל מצא בה אבידה אם רוב גוים אינו חייב להכריז. היא משנה בפ' דמכשירין עיר שישראל וגוים דרים בה מצא בה מציאה אם רוב גוים אינו צריך להכריז אם רוב ישראל צריך להכריז. מחצה על מחצה צריך להכריז:
וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס ומן זוטו של ים ומן שלוליתו של נהר המוצא בסרטיא ופלטיא גדולה ובכל מקום שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו. איבעיא להו כי קאמר ר' שמעון בן אלעזר ברוב גוים אבל ברוב ישראל לא או דילמא אפי' ברוב ישראל נמי. אם ת"ל אפי' ברוב ישראל נמי. פליגי רבנן עליה או לא פליגי . ברוב ישראל ודאי פליגי. ברוב גוים פליגי או לא פליגי אם תמצי לומר פליגי הלכה כמותו או אין הלכה כמותו אם תמצי לומר הלכה כמותו ברוב גוים או ברוב ישראל. וכתב הרב ר' ברוך מארץ יון בפירושיו וכיון דקיימא לן דכל אם תמצי לומר הלכה רבנן סברי דבין ברוב גוים ובין ברוב ישראל כי איכא סימן מכריז ור' שמעון בן אלעזר סבר אפי' ברוב ישראל לא מכריז דמסח דעתיה הואיל ורבים שכיחי לא כל יוד"ם כש"כ וכל שכן ברוב עכומ"ז והלכה ברוב ישראל מכריז ברוב עכומ"ז לא מכריז וה"מ דאשכח באתרא דשכיחי רבים. עכ"ל. וכן כתב בפר"ח זצ"ל בבא קמא בשמעתא קמייתא דפ' שור שנגח ארבעה וחמשה גבי פלוגתא דרב זביד ורב פפא דקיימא לן דכל אם תמצי לומר הילכתא היא. וכן כתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל דכיון דלא איפשיט דסוגיין דרוב עכומ"ז מותר וברוב ישראל נוטל ומכריז. וההיא מתני' דלעיל מצא בה אבידה אם רוב גוים אינו חייב להכריז. היא משנה בפ' דמכשירין עיר שישראל וגוים דרים בה מצא בה מציאה אם רוב גוים אינו צריך להכריז אם רוב ישראל צריך להכריז. מחצה על מחצה צריך להכריז:
2
ג׳[דף כ"ה ע"ב]
אמר ר' אבא בר זבדא אמר רב כל ספק הינוח לכתחילה לא יטול ואם נטל לא יחזיר:
אמר ר' אבא בר זבדא אמר רב כל ספק הינוח לכתחילה לא יטול ואם נטל לא יחזיר:
3