אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ט׳Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 9
א׳מיכן השיב מורי רבי' אבי העזרי זצ"ל על דברי הגאונים שפסקו שנשבעים על הקרקעות שבועת היסת כי רב האי גאון זצ"ל כתב בשערים שלו וכן רבינו יצחק אלפסי זצ"ל פ' שבועת הדיינין פסקו שנשבעין על הקרקעות שבועת היסת. וראייתם מהא דתנן פ' הכותב הפוגמת כתובתה לא תפרע אלא בשבועה ועד אחד מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה הפוגמת כתובתה כיצד היתה כתובתה אלף זוז אמר לה התקבלת כתובתיך והיא אומרת לא התקבלתי אלא מנה לא תפרע אלא בשבועה ועד אחד מעידה שהיא פרועה כיצד אמר לה התקבלת כתובתיך והיא אומרת לא התקבלתי ועד אחד מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה. ואמר בגמ' סבר רמי בר חמא למימר שבועה דאוריי' היא דקא טעין לה מאתים וקא מודיא ליה במנה הויא לה מודה מקצת הטענה וכל המודה מקצת הטענה ישבע. אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין והיא נשבעת ונוטלת היא. ועוד אין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות וכתובת האשה ממקרקעי היא אלא אמר רבא מדרבנן מאי טעמא דפרע דייק ודמיפרע לא דייק רמו רבנן שבועה עליה כי היכי דלידוק ותדכר והכי נמי אמר התם גבי עד אחד מעידה שהיא פרועה אלא אמר רבא מדרבנן כדי להפיס דעתו של בעל (הבית) :
1
ב׳הא למדת שנשבעין שבועת היסת על הקרקעות וכן השיב רבינו יצחק בר אברהם זצ"ל כדברי רב האי גאון זצ"ל כאשר כתבתי ס"פ הכונס. וקשיא לי א"כ הא דתנן פ' השואל זה אומר גדול וזה אומר קטן ישבע המוכר שהקטן מכר ופרכי' בגמ' הא אין נשבעין על העבדים ומוקי לה רב בטוענו דמים. ואמאי הוה ליה למימר לעולם בטוענו עבד ונשבע שבועת היסת מדרבנן אלא מדלא קאמר הכי ש"מ דאין נשבעין אפי' מדרבנן. מיהו יש לי לומר דאיצטריך לאוקמי בטוענו דמים משום קושיא דהילך. מיהו רבינו יב"א זצ"ל דוחה ראיות שלהם דשאני התם דטעמא דרבא דאית בהו גבי פוגמת דפרע דייק דמיפרע לא דייק. וכן גבי עד אחד מעידה שהיא פרועה משוס דמסייע ליה עד אחד ותקנו רבנן שבועה כדי להפיס דעתו של בעל (הבית) אבל בעלמא דלא שייך האי טעמא ודאי אין נשבעין אפי' מדרבנן. וא"ת כי היכי דתקון רבנן שבועת היסת במטלטלין בכופר הכל אע"ג דמדרבנן פטור. הכי נמי תקין בקרקעות שבועת היסת אע"ג דמדרבנן פטור. לא היא דשאני מטלטלין שהתורה חייבה במודה במקצת ואשכחן בהו חיוב שבועה מדאוריי' במודה מקצת תקון רבנן אף בכופר הכל. אבל קרקעו' דלא אשכחן בהו רמז שבועה מדאורייתא לא מסתבר דתקון בהו רבנן שבועה. ורבינו שב"ט והרב ר' ברוך בר שמואל זצ"ל הביאו ראיה דאין נשבעין על הקרקעו' אפי' שבוע' היסת מההיא דחזקת הבתים גבי רבה בר שרשום נפק עליה קלא דקא אכיל ארעא דיתמי אתא לקמיה דאביי אמר ליה אימא לי גופא דעובדא היכי הוה א"ל ההיא ארעא הויא משכנתא גבאי מאבוה דיתמי ואכלתיה שני חזקה והוי לי זוזי אחריני גבייהו ואמרי אי מהדרנא לה ארעא ליתמי ואמינא אית לי זוזי אחרינא גבייהו אמרו רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה אלא ליכבשיה לשטרא דמשכנתא ואוכלה שיעור זוזיי דמיגו דאי בעינא ואמינא לקוחה היא בידי ומהימנא כי אמינא אית לי זוזי יתירי גבייהו מהימנא וכו'. והשתא אי איתא דנשבעין על הקרקעות שבועת היסת מה היה מרויח רבה בר שרשום הלא אם היה אומר לקוחה היא בידי היה צריך שבועה מדרבנן והוא כל עסקו כדי ליפטר מן השבועה אלא ש"מ דאין נשבעין על הקרקעות אפי' מדרבנן. וכן פירש רבינו שמואל זצ"ל התם דאין נשבעין על הקרקעות הא למדת דאין נשבעין על הקרקעות אפילו מדרבנן. מיהו הא לאו ראיה היא דלעולם אימא לך דנשבעין על הקרקעות מדרבנן ושאני התם שהחזיק בה שלש שנים ואי אמר לקוחה היא בידי לא בעי אישתבועי דשני חזקה במקום שטר מכירה הם עומדין ולא תקינו שבועה במקום שטר אלא כגון שטרי הלואות וכתובות שעומדין לפרעון וזימנין דשייר שטרא אפשיטי דספרא. אבל מכירה אינה עומדת לחזור בו. ותו איכא למימר דאפי' נשבעין על הקרקעות שבועת היסת אפי' הכי חשב רבה בר שרשום שב"ד יאמינו לו במיגו דאית ליה זוזי יתירי גבייהו וישביעו אותו על כך במיגו דאי בעי אמר לקוחה היא בידי והוה בעי לאישתבועי השתא נמי ישביעו אותו דאית ליה זוזי יתירי גבייהו ולא יבא לידי זה לעולם שישביעו אותו שלקוחה היא בידו. הילכך אין משם ראיה דאין נשבעין שביעת היסת על הקרקעות. ומורי רבינו שמחה בר שמואל זצ"ל פי' דעל כפירת גוף הקרקע כגון קרקע פלוני מכרת לי או נתת לי או עשר גפנים מסרתי לך והלה אומר לא היו דברים מעולם לא תיקנו שבועה דליכא דכוותא באורייתא כדאמר בשמעתין וראיה מפ' הזהב דאמר גבי הקדשות שבועה זו תקנת חכמים שלא יזלזלו בהקדשות מכלל דקרקעות וכל הנך דאין נשבעין עליהם דלא שייך בהו טעמא דזילותא אפי' תקנת חכמים ליכא. ומה שפסקו רבותי הגאונים דנשבעין מדבריהם דוקא על כפירת שעבוד קרקעות דשבועה לאו על גוף קרקע כי אם על כפירת המטלטלין כגון ההיא דהכותב דלא גוף הקרקע כי אם המטלטלין. ומורי רבי' אבי העזרי הוא מו' רבי אליעזר בן רבי יואל הלוי זצ"ל מבון פסק ועבד עובדא דאין נשבעין כלל על הקרקעות ואפילו שבועת היסת ואפי' היכא דלא תבע גוף הקרקע והביא ראיה משמעתין דלא תבע כי אם סלעין ואפי' הכי אמר דפטור משום דאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות ועד הביא ראיה מפ' שבועת הפקדון דאמר ר' יוחנן הכופר בממון שיש עליו עדים חייב בשטר פטור וטעמא משום דהוי כפירה שעבוד וכיון דמדאורייתא דין אחד להם לגוף הקרקע ולשעבוד לדברי מו' רבי' שמחה זצ"ל תיקשי לי' מתקני רבנן שבועה דליתא דכוותי' דאורייתא. הילכך מיסתבר דאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות אפי' מדרבנן לא שנא דתבע גוף הקרקע לא שנא דתבע שעבוד קרקע. וההיא דפ' שבועת הדיינין דאמר רב פפא האי מאן דמפיק שטרא עלויה דחבריה ואמר ליה שטרא פרוע הוא אמרי' ליה לאו כל כמינך זיל שלים ואי אמר לי' אישתבע לי דלא פרעי' אמרי' ליה זיל אישתבע ליה אלמא דנשבעין על כפירת שעבוד קרקעות. פי' מו' רבי' אבי העזרי זצ"ל דשאני התם שמודה לשטר אלא שטען שפרע דהתם ודאי נשבע לאמת דבריו. ודמיא לההיא דהכותב דפרע דיין ודמיפרע לא דייק דרמו רבנן שבועה עליה כי היכי דתידוק והיינו טעמא נמי דהבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה אפי' בא ליפרע בשטר אפי' היכ' שכופר לגמרי כמו גבי סלעין בשמעתין התם אין נשבעין כלל אפי' מדרבנן:
2
