אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה קל״גOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 133

א׳וכתב רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל דהאידנא סמכינן אדרב אשי למכור להם כלי זיין:
1
ב׳[שם]
מתני' אין מוכרין להם דובים ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים. אמר רב חנן בר רב חסדא ואמרי לה אמר רב חנן בר רבא אמר רב חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס כדאמרי' גבי בהמה מסוכנת בשחיטת חולין בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה אחר שחיטתה אסורה דבהמה מסוכנת אסורה עד שתפרכס ואם לא פירכסה הויא כמתה קודם שחיטה. ופישוט יד לדקה אינה הוצאת נפש. אבל גסה בין כפפה ולא פשטה בין פשטה ולא כפפה פירכוס הוא וכשרה. והכי מפר' התם. וחיה גסה נמי דגכה לפשוט ידה בהוצאת הנפש. הילכך שחט חיה מסוכנת ולא פירכסה אלא פשטה ידה ולא החזירה אסורה. אבל לא למכירה לאיתלייה במנהגא אלא כבהמה גסה היא ובכל מקום אין מוכרין:
2