אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה קמ״גOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 143
א׳ואע"ג דמוקי' סתם מתני' כר' אליעזר לית הילכת' כוותי'. ומחלוקת ואחר כך סתם לא הוי כאן. ותו דבתרי מסכתא. ותו דיש סתמא נמי כרבנן פ"ק דתנן מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים מוכרין. ותו דתני וחכמים מתירין ששנאן בלשון סתמא משמע דהכי הילכתא דלא חיישי' לרביעה:
1
ב׳[שם]
מתני' לא תתייחד אשה עמהם מפני שחשודין על העריות. ולא יתייחד אדם עמהם מפני שחשודין על שפיכות דמים. ופרכינן גבי אשה ותיפוק לי' משום שפיכות דמים. אמר ר' ירמיה באשה חשובה עסקינן. רב אידי אמר אשה כלי זיינה עליה וכו'. ירוש' ואין האשה בכלל שפיכות דמים. א"ר מנא תפתר בבריאה פי' שיכולה לסבול התשמיש שבאים עליה ואינם הורגין אותה. א"ר בון אפי' תימר בתשה פי' שאינה יכולה לסבול התשמיש אפי' הכי אין לה לירא משפיכות דמים למה יכולה היא להטמין עצמה ולומר גויה אני. ואין האיש יכול להטמין עצמו ולומר גוי הוא פי' מפני שמילתו מוכחת שהוא יהודי. ובהא פליגי דר' מנא סבר אסור לאדם לומר לגוים שהוא גוי כדי להציל עצמו שלא יהרגוהו ור' בון סבר שמותר:
מתני' לא תתייחד אשה עמהם מפני שחשודין על העריות. ולא יתייחד אדם עמהם מפני שחשודין על שפיכות דמים. ופרכינן גבי אשה ותיפוק לי' משום שפיכות דמים. אמר ר' ירמיה באשה חשובה עסקינן. רב אידי אמר אשה כלי זיינה עליה וכו'. ירוש' ואין האשה בכלל שפיכות דמים. א"ר מנא תפתר בבריאה פי' שיכולה לסבול התשמיש שבאים עליה ואינם הורגין אותה. א"ר בון אפי' תימר בתשה פי' שאינה יכולה לסבול התשמיש אפי' הכי אין לה לירא משפיכות דמים למה יכולה היא להטמין עצמה ולומר גויה אני. ואין האיש יכול להטמין עצמו ולומר גוי הוא פי' מפני שמילתו מוכחת שהוא יהודי. ובהא פליגי דר' מנא סבר אסור לאדם לומר לגוים שהוא גוי כדי להציל עצמו שלא יהרגוהו ור' בון סבר שמותר:
2
ג׳[דף כ"ו ע"א]
מתני' בת ישראל לא תיילד את הפרסית מפני שמיילדת בן לע"א אבל נכרית מיילדת בת ישראל. ת"ר בת ישראל לא תיילד את הפרסית מפני שמיילדת בן לע"א. ופרסית לא תיילד את בת ישראל מפני שחשודין על שפיכות דמים דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים פרסית מיילדת את בת ישר' בזמן שאחרים עומדין על גבה אבל לא בינה לבינה. ור' מאיר אומר אפי' אחרות על גבה לא דילמא מנחה ליה ידיה אפותיה וקטלה לי'. ופי' רבינו שמואל זצ"ל וסתם חא דקתני מתני' אבל פרסית מיילדת את בת ישראל וכגון שאחרות עומדות על גבה דליכא למיחש לש"ד. וסתם מתני' לאו ר' מאיר היא אלא רבנן. הרי בת ישר' לא תיילד את הפרסית לדברי הכל. ופרסית נמי לא תיילד בת ישראל בינה לבינה לדברי הכל. וכשאחרים עומדין על גבה לרבנן מיילדת ולר' מאיר אינה מיילדת. ומסתמא הלכה כחכמים ואפי' בבת ישר' צריך שאחרים יעמדו על גבה משום חששא דר' מאיר שלא תניח ידה אפותיה כדסברי חכמים דבעומדות על גבה מירתתא. אמר ר' אסי אולודי ארמית בשכר שרי משום איבה. ומתני' דקתני בת ישראל לא תייליד את הפרסית בחנם דאיכא לאשתמוטי ולמימר צריכה אני להשתכר במזונותי. סבר רב יוסף למימר אולודי בשכר בשבת שרי משום איבה וכגון שכלו חדשיו דליכא בעובר משום עוקר דבר מגידולו דלא תיקשי ההיא דשמונה שרצים הושיט יד למעי בהמה ודלדל העובר שבמעיה חייב משום עוקר דבר מגידולו אי נמי ביושבת על המשבר כההיא דפ"ק דערכין א"ל אביי יכלה למימ' לדידן דמנטרן שבתא מחללינן עלייהו שבתא. דידכו דלא מנטרי שבתא לא מחללינן עלייכו שבתא:
מתני' בת ישראל לא תיילד את הפרסית מפני שמיילדת בן לע"א אבל נכרית מיילדת בת ישראל. ת"ר בת ישראל לא תיילד את הפרסית מפני שמיילדת בן לע"א. ופרסית לא תיילד את בת ישראל מפני שחשודין על שפיכות דמים דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים פרסית מיילדת את בת ישר' בזמן שאחרים עומדין על גבה אבל לא בינה לבינה. ור' מאיר אומר אפי' אחרות על גבה לא דילמא מנחה ליה ידיה אפותיה וקטלה לי'. ופי' רבינו שמואל זצ"ל וסתם חא דקתני מתני' אבל פרסית מיילדת את בת ישראל וכגון שאחרות עומדות על גבה דליכא למיחש לש"ד. וסתם מתני' לאו ר' מאיר היא אלא רבנן. הרי בת ישר' לא תיילד את הפרסית לדברי הכל. ופרסית נמי לא תיילד בת ישראל בינה לבינה לדברי הכל. וכשאחרים עומדין על גבה לרבנן מיילדת ולר' מאיר אינה מיילדת. ומסתמא הלכה כחכמים ואפי' בבת ישר' צריך שאחרים יעמדו על גבה משום חששא דר' מאיר שלא תניח ידה אפותיה כדסברי חכמים דבעומדות על גבה מירתתא. אמר ר' אסי אולודי ארמית בשכר שרי משום איבה. ומתני' דקתני בת ישראל לא תייליד את הפרסית בחנם דאיכא לאשתמוטי ולמימר צריכה אני להשתכר במזונותי. סבר רב יוסף למימר אולודי בשכר בשבת שרי משום איבה וכגון שכלו חדשיו דליכא בעובר משום עוקר דבר מגידולו דלא תיקשי ההיא דשמונה שרצים הושיט יד למעי בהמה ודלדל העובר שבמעיה חייב משום עוקר דבר מגידולו אי נמי ביושבת על המשבר כההיא דפ"ק דערכין א"ל אביי יכלה למימ' לדידן דמנטרן שבתא מחללינן עלייהו שבתא. דידכו דלא מנטרי שבתא לא מחללינן עלייכו שבתא:
3