אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה קמ״זOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 147

א׳הילכך רופא שאינו מומחה מתרפאין ממנו דבר שאין בו סכנה אבל לא דבר שיש בו סכנה וכן בריא אין מתרפאין ממנו כגון ריבדא דכוסילתא אבל ברופא מומחה הכל מותר. ונראה בעיני אני המחבר דכל זה מדבר בחנם. אבל בשכר הכל שרי דהואיל שמתנה עמו תן לי כך וכך שכר שארפא אותך חייש לפסידא דאגריה ולא קטיל ליה. והאי דלא אוקי מתני' הכי משום דלא משמע לישנא הכי. אבל האמת שבשכר הכל שרי:
1
ב׳[שם]
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מכה שמחללין עליה את השבת דהיינו סכנתא אין מתרפאין מהן. (ואיכא דאמרי אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מכה שמחללין עליה את השבת דהיינו סכנה אין מתרפאין מהן):
2
ג׳[דף כ"ח ע"א]
ואיכא דאמרי אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מכה של חלל אין מתרפאין מהן. מאי בינייהו היא היא דהא קיימא לן בפ' בתרא דיומא דכל מכה של חלל מחללין עליה את השבת. איכא בינייהו נגב היד וגב הרגל. דאמר רב מתנה אמר רב מכה שעל גב היד וגב הרגל כמכה של חלל דמי ומחללין עליה את השבת. ללישנא קמא אין מתרפאין מהן ללישנא בתרא מתרפאין דהואיל ומתחזיא אי חזי דמקלקל לחיך ליה לסמא ומעבירו:
3