אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה קמ״חOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 148
א׳ושמעינן מהכא דכל מכה שבחלל הגוף וכן על גב היד ועל גב הרגל מחללין עליה את השבת. ופי' רבינו שמואל זצ"ל דגב היד וגב הרגל מתוך שיש שם רוב גידים מקום סכנה הוא והרי הוא כמכה של חלל. מהיכן מכה של חלל פי' ר' אמי מן השפה ולפנים. פי' רבינו שמואל זצ"ל כל מקום שיש לו חולי מן השפתים ולפנים בחיך או בלשון או בגרגרת או במעיים. בעי ר' אמי דככי ושיני מאי. כיון דאקושי נינהו כמכה של בראי דמי או דילמא כיון דגואי קיימי כמכה של חלל דמי ולא איפשיט. הילכך ספק נפשות להקל ומחללין עליה את השבת. כדאמרי' בפ' בתרא דיומא דספק נפשות להקל:
1
ב׳[שם]
אמר רב חסדא בר טוביה אמר רב כל מכה שצריכה אומד דמסוכנת כל כך שצריך לאומרו אם יחיה או ימות מחללין עליה את השבת. והיינו נמי טעמא משום דספק נפשות להקל. יש ספרים שכתוב בהם אמר רב שמן בר אבא מכה של חלל צריכה אומד. ופרש"י זצ"ל דלא גרסי' לה ולא ידענא מאי טעמא. ורבינו יצחק אלפס גריס לה וכן האמת דאינה צריכה אומד. אלא כל מכה של חלל היד שהיא קטנה מחללין עליה את השבת. אמר רב שמן בר אבא א"ר יוחנן האי אישתא צמירתא כמכה של חלל דמיא ומחללין עליה את השבת. פירש"י צמירתא ל' שרפה וחמימות ובלעז מלוו"י. וזהו מה שקורין בל' אשכנז שוח"ט. חולי השיניים מחללין עליו את השבת כי הא דר' יוחנן חש בצפדינא ופרש"י זצ"ל חולי השיניים ובלעז מישנ"א. אזל לגבה דההיא מטרוני' עבדא ליה בחמשא ובמעלי שבתא אמר לה למחר בשבתא מאי אעביד דלא מצינא למיתי גבך מפני תלמידי בני כלה אלמא דמחללין עליה את השבת. ולקמן נמי פרכינן ור' יוחנן היכי עביד הכי והא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהן וכו' ואמ' מאי סימניה לידע שהוא צפדינא רמי מידי בככי ואתי דמא מבי דריה כלומר כשנותן לתוך פיו ויוצא מבין שיניו דם. מאי עבדא ליה ההיא מטרוניתא. אמר רב אחא בריה דרבא מים ששורין בהם את השאור ושמן זית ומלח. מר בר רב אשי אמר משחא דאווזא בגדנפא דאווזא פירש"י זצ"ל שמן אווזים המחוי באור וסכתו על ידי אחד מכנפי האווז על שיניו מבחוץ. ורבינו שמואל זצ"ל פי' דה"ג משחא דגדנפא דאווזא מוח ושומן של כנף האווז שקו' פנייל הוא פרק העליון וסכתו ממנו ודבר בדוק הוא. עכ"ל:
אמר רב חסדא בר טוביה אמר רב כל מכה שצריכה אומד דמסוכנת כל כך שצריך לאומרו אם יחיה או ימות מחללין עליה את השבת. והיינו נמי טעמא משום דספק נפשות להקל. יש ספרים שכתוב בהם אמר רב שמן בר אבא מכה של חלל צריכה אומד. ופרש"י זצ"ל דלא גרסי' לה ולא ידענא מאי טעמא. ורבינו יצחק אלפס גריס לה וכן האמת דאינה צריכה אומד. אלא כל מכה של חלל היד שהיא קטנה מחללין עליה את השבת. אמר רב שמן בר אבא א"ר יוחנן האי אישתא צמירתא כמכה של חלל דמיא ומחללין עליה את השבת. פירש"י צמירתא ל' שרפה וחמימות ובלעז מלוו"י. וזהו מה שקורין בל' אשכנז שוח"ט. חולי השיניים מחללין עליו את השבת כי הא דר' יוחנן חש בצפדינא ופרש"י זצ"ל חולי השיניים ובלעז מישנ"א. אזל לגבה דההיא מטרוני' עבדא ליה בחמשא ובמעלי שבתא אמר לה למחר בשבתא מאי אעביד דלא מצינא למיתי גבך מפני תלמידי בני כלה אלמא דמחללין עליה את השבת. ולקמן נמי פרכינן ור' יוחנן היכי עביד הכי והא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהן וכו' ואמ' מאי סימניה לידע שהוא צפדינא רמי מידי בככי ואתי דמא מבי דריה כלומר כשנותן לתוך פיו ויוצא מבין שיניו דם. מאי עבדא ליה ההיא מטרוניתא. אמר רב אחא בריה דרבא מים ששורין בהם את השאור ושמן זית ומלח. מר בר רב אשי אמר משחא דאווזא בגדנפא דאווזא פירש"י זצ"ל שמן אווזים המחוי באור וסכתו על ידי אחד מכנפי האווז על שיניו מבחוץ. ורבינו שמואל זצ"ל פי' דה"ג משחא דגדנפא דאווזא מוח ושומן של כנף האווז שקו' פנייל הוא פרק העליון וסכתו ממנו ודבר בדוק הוא. עכ"ל:
2
ג׳[שם]
אמר אביי אנא עבדי כולהו ולא איתסאי עד דאמר לי ההוא טייעא אייתי גרעינים של זית שלא הביאה שליש ולבן באור מרא חדתא ושרפו עליו ודבק בשורות שיניים מבפנים. עבדי הכי ואיתסאי. הא דאמ' לעיל מאי סימניה [אין] לימא דהכי קאמר מאי סימניה צפדינא היא שנחלל עליה את השבת דא"כ הוה משמע הא שאר חולי שיניים שאינו צפדינא אין מחללין דהא ליתא כדפרי' לעיל דכל ככי ושיני מחללין. אלא [צריך] לידע שהוא צפדינא שזו היא רפואתו:
אמר אביי אנא עבדי כולהו ולא איתסאי עד דאמר לי ההוא טייעא אייתי גרעינים של זית שלא הביאה שליש ולבן באור מרא חדתא ושרפו עליו ודבק בשורות שיניים מבפנים. עבדי הכי ואיתסאי. הא דאמ' לעיל מאי סימניה [אין] לימא דהכי קאמר מאי סימניה צפדינא היא שנחלל עליה את השבת דא"כ הוה משמע הא שאר חולי שיניים שאינו צפדינא אין מחללין דהא ליתא כדפרי' לעיל דכל ככי ושיני מחללין. אלא [צריך] לידע שהוא צפדינא שזו היא רפואתו:
3
ד׳[שם]
אמר שמואל האי (פרעתא) סכנתא היא ומחללין עליה את השבת פרש"י זצ"ל פדעא פצע מכת חרב:
אמר שמואל האי (פרעתא) סכנתא היא ומחללין עליה את השבת פרש"י זצ"ל פדעא פצע מכת חרב:
4