אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה קס״דOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 164
א׳ושמעינן מינה במקום שמערבין שמרים של יין בשכר כדי להחמיץ או במשקה של דבש כדי להחמיץ אסור. ושילהי פרקין ת"ר יין תפוחים של גוים הבא מן ההפתק ומן סלולה. מקום כינוסן שהן אצורין שם זה על זה מותרין. הנמכר בקטלוזא פי' בשוק אסור מפני שמערבין בו יין. ושמעינן מהני שמעתתא דכל משקה של גוים כגון מי תותים או שאר משקין אם דמיהן יקרים יותר מן היין אסור לשתות מהם אלא א"כ ישר' רואה שמוזג מן החבית מפני שדרכן לתת לתוכן יין כדי לגדל המדה וגם שיהא נוח לשתות מפני שהוא חזק יותר מדאי. וכשנותן בו יין מחלישו ונוח לשתות. אבל כשרואה בשעה שמזג מן החבית מותר שאין לחוש שמא עירב בו יין בחבית דא"כ מיסרא הוה סרי כראמרי' בשמעתין. אבל אם דמי היין יקרים יותר מדמי אותם משקין מותר אע"פ שלא ראה בשעה שמוזג מן החבית דליכא למיחש שמא עירב בו יין. כדאמרי' ההוא ארבא דמורייסא דאתאי לנמילא דעכו. אותיב ר' אבא דמן עכו נטורי בהדה. א"ל רבא לר' אבא עד האידנא מאן נטריה. אמר לי' ר' זירא עד האידנא למאי ניחוש להאי משום איערובי חמרא קסתא דמורייסא בלומא קסתא דחמרא בארבע לומי אלמא דמשום דדמי היין מרובין על דמי מורייסא לא חיישי' לאיערובי:
1
ב׳[שם]
מתני' חרס הדרייני. מאי חרס הדרייני. אמ' רב יהוד' אמר שמואל חרס של אדריינוס קיסר כשיוצא בגייסו' מוליכין עמו. כי אתא רב דימי אמר קרקע בתולה היתה שלא היתה עבודה מעולם והיה כל (באה) קיים נטעה והוציאה יין זה ונעשה חזק ורמי ליה בגולפי חיוורי כלי חרס חדשים (דמייצי) ושביק לי' עד דמייצי ליה לחמרא ותברי להו (לספי) ודרו להו בהדייהו וכל היכא דמטו תרו להו במיא ושתו. אמר ר' יהושע בן לוי ראשון יין משובח שלנו אינו אלא כשלישי שלהם. כשהוא שרוי שלשה פעמים במים היו המים השלישיים משובחים כיין שלנו. וזה החרס אסור בהנאה משום שהוא בלוע מיין נסך. אבל אם היה בלוע מיין כשר ונגע בו גוי היה מותר אפי' בשתיה דכשנבלע בחרס בטל לי' מתורת משקה דלא גרע מיין שנגלד דבטל ליה מתורת משקה דלית ביה משום יין נסך. כמו שהשיב מורי רבינו שמחה בר שמואל זצ"ל וזאת היא התשובה:
מתני' חרס הדרייני. מאי חרס הדרייני. אמ' רב יהוד' אמר שמואל חרס של אדריינוס קיסר כשיוצא בגייסו' מוליכין עמו. כי אתא רב דימי אמר קרקע בתולה היתה שלא היתה עבודה מעולם והיה כל (באה) קיים נטעה והוציאה יין זה ונעשה חזק ורמי ליה בגולפי חיוורי כלי חרס חדשים (דמייצי) ושביק לי' עד דמייצי ליה לחמרא ותברי להו (לספי) ודרו להו בהדייהו וכל היכא דמטו תרו להו במיא ושתו. אמר ר' יהושע בן לוי ראשון יין משובח שלנו אינו אלא כשלישי שלהם. כשהוא שרוי שלשה פעמים במים היו המים השלישיים משובחים כיין שלנו. וזה החרס אסור בהנאה משום שהוא בלוע מיין נסך. אבל אם היה בלוע מיין כשר ונגע בו גוי היה מותר אפי' בשתיה דכשנבלע בחרס בטל לי' מתורת משקה דלא גרע מיין שנגלד דבטל ליה מתורת משקה דלית ביה משום יין נסך. כמו שהשיב מורי רבינו שמחה בר שמואל זצ"ל וזאת היא התשובה:
2