אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה קצ״דOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 194
א׳מיכן התיר רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל אותן סלתות של גוים שלשין אותן בבצים דאע"ג דיש בבצים משום בישולי גוים. מ"מ כיון שהבצים אינם בעין ואינם ניכרין ובטילים והעיסה הוא עיקר שהרי מברכין עליה המוציא לחם מן הארץ. גם הביצים שבה לא אסירי משום בישולי גוים כדאמ' הכא הרסנ' עיקר ושרי קמ"ל קימחא עיקר ואסיר. אלמא אי הוה הרסנא עיקר אין איסור בקמח כיון שאינו עיקר. מ"מ פשטידא של דגים שאפאה גוי כיון שהדגים אסורים משום בישולי גוים שהרי הם בעין ואינ' בלועין בעיסה. כמו כן אף העיסה שבחוץ אסורה אע"ג דפת התירו. וגם שמנונית של דגים הבלוע בו אינו בעין כל מה שנבלע בעיסה אסור ונמצא שהעיסה בלועה מאיסורא דרבנן:
1
ב׳[שם ע"ב]
דג מלוח שמלחו גוי ובמליחתו נאכל בלא בישול חזקיה שרי דלאו בישול הוא ור' יוחנן אסר זהו בישולו. ביצה צלויה חזקיה ובר קפרא שרו הואיל ובלוע אוכל דידיה ולא נגע גוי באוכלא. ור' יוחנן אסר. ר' חייא פרוואה איקלע לבי ריש גלותא אמר ליה ביצה צלויה מאי א"ל חזקיה ובר קפרא שרו ור' יוחנן אסר ואין דבריו של אחד במקום שנים. אמר להו רב זביד לא תציתו ליה הכי אמר אביי הילכתא כוותיה דר' יוחנן. אשקוהו לרב זביד נגוטא דחלא הנך דבי ריש גלותא דלא הוו מעלו ונח נפשיה:
דג מלוח שמלחו גוי ובמליחתו נאכל בלא בישול חזקיה שרי דלאו בישול הוא ור' יוחנן אסר זהו בישולו. ביצה צלויה חזקיה ובר קפרא שרו הואיל ובלוע אוכל דידיה ולא נגע גוי באוכלא. ור' יוחנן אסר. ר' חייא פרוואה איקלע לבי ריש גלותא אמר ליה ביצה צלויה מאי א"ל חזקיה ובר קפרא שרו ור' יוחנן אסר ואין דבריו של אחד במקום שנים. אמר להו רב זביד לא תציתו ליה הכי אמר אביי הילכתא כוותיה דר' יוחנן. אשקוהו לרב זביד נגוטא דחלא הנך דבי ריש גלותא דלא הוו מעלו ונח נפשיה:
2