אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רל״אOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 231
א׳וגוי שהיה מהלך ונגע בכנף בגדו ביין שלא בכוונת יין. זה היה מעשה והתיר ר"ת זצ"ל ואמר דכח גוי שלא בכוונה הוא והתיר בשתיה דלא מיקרי מגע אלא בידיו או בפיו או ברגלו או בקנה שבידו: [שם ע"ב] ההוא חביתא דפקעה לאורכה כשהיא יושבת זקופה נסדקה מלמעלה למטה וביקש חציה ליפול אילך וחציה ליפול אילך. אידרי גוי חבקה בין זרועותיו וחברה עד שהביאו כלי. שרייה רפרם בר פפא ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע לזבונה לגוים. ה"מ דפקעה לאורכה. אבל לפותיה הואיל ואינן נבדלות זו מזו שהרי חציה העליון יושב על התחתון אלא שיוצא מעט מעט והגוי הכבידן זו על זו. ולא הוי נוגע ודוחק יין החבית אלא מעשה לבינה קא עביד כלבינה הנתונה על פי חבית ומכבידה אפי' בשתיה נמי שריא:
1