אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רמ״בOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 242
א׳וכתב רבינו שמואל זצ"ל גוי דעל למרתף של יין ולא אחדיה לרשא אפי' אית ליה לאישתמוטי על כניסתו חמרא שרי. דמימר אמר השתא אתי ישראל. דהא לעיל שרינן דלהדי ביזעא משום האי טעמא. ור' אמר לי דאפילו אחדיה גוי לדשא אין לאסור היין בזה"ז שאין הגוים מנסכין. אא"כ יש לחוש לשתייה או לשום הנאה שלו. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
ההוא ישראל וגוי דהוו יתבי וקא שתו חמרא שמע קל צלויי בבי כנישתא קם אזל. אמר רבא חמרא שרי מימר אמר השתא אתי השתא אתי. ההוא חמרא דהוה יתיב בספינתא שמע ישראל קל שיפורא דבי שימשי של ערב שבת. שהיו תוקעים להבדיל [בין] קודש לחול סליק יתיב. אמר רבא חמרא שרי מימר אמר השתא אתי. ואי משום שבתא כלומר וא"ת דסמכא דעתיה דגוי משום דלא אתי ישראל בשבתא. אמר רבא א"ל איסור גיורא כי הואי בגיותאי אמינא ישראל לא מנטרי שבתא דאי מנטרי שבתא כמה כיסי משתכחי בשוקא ביומא דשבתא. ולא ידענא דאית לן דר' יצחק דאמר מוליכו פחות מארבע אמות. ההוא אריא דנהים במעצרתא שמע גוי טשא ביני דני כלומר נתחבא. אמר רבא חמרא שרי מימר אמר כי היכי דטשינא אנא הכי נמי טשא ישראל וקא חזי לי. הנהו גנבי דסליקו לפומבדיתא פתוח חבייתא טובא. אמר רבא חמרא שרי מאי טעמא רוב גנבי דפומבדיתא ישראל נינהו. ה"ג רבי' שמואל זצ"ל הוה עובדא בנהרדעא גנבי דפתוח חבייתא טובא שריוה שמואל כמאן כר' אליעזר דאמר ספק ביאה טהורה דלא ידע גוי אי על אי לא. דתנן הנכנס לבקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פלוני. ואמר (הילכת') במקום הלז ואיני יודע אם נכנסתי לאותה שדה ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאין. שהיה ר' אליעזר אומר ספק ביאה טהור ספק מגע טמא. אפי' תימא רבנן כיון דפתחו חבית טובא לשם ממונא. וכיון דמורחי דחמרא הוא (ופרש"י) דבגניבותיי' טרידי ולא מנסכי. הוי ספק ספיקא ספק ישראל ספק גוי ואם תימצי לומר גוי ספק נגע (פסק) לא נגע. ובהא אפילו רבנן מודו וכי פליגי רבנן עליה דר' אליעזר היכא דמליא שדה טומאה דאי על לא אפשר דלא האהיל דליכא אלא חד ספיקא:
ההוא ישראל וגוי דהוו יתבי וקא שתו חמרא שמע קל צלויי בבי כנישתא קם אזל. אמר רבא חמרא שרי מימר אמר השתא אתי השתא אתי. ההוא חמרא דהוה יתיב בספינתא שמע ישראל קל שיפורא דבי שימשי של ערב שבת. שהיו תוקעים להבדיל [בין] קודש לחול סליק יתיב. אמר רבא חמרא שרי מימר אמר השתא אתי. ואי משום שבתא כלומר וא"ת דסמכא דעתיה דגוי משום דלא אתי ישראל בשבתא. אמר רבא א"ל איסור גיורא כי הואי בגיותאי אמינא ישראל לא מנטרי שבתא דאי מנטרי שבתא כמה כיסי משתכחי בשוקא ביומא דשבתא. ולא ידענא דאית לן דר' יצחק דאמר מוליכו פחות מארבע אמות. ההוא אריא דנהים במעצרתא שמע גוי טשא ביני דני כלומר נתחבא. אמר רבא חמרא שרי מימר אמר כי היכי דטשינא אנא הכי נמי טשא ישראל וקא חזי לי. הנהו גנבי דסליקו לפומבדיתא פתוח חבייתא טובא. אמר רבא חמרא שרי מאי טעמא רוב גנבי דפומבדיתא ישראל נינהו. ה"ג רבי' שמואל זצ"ל הוה עובדא בנהרדעא גנבי דפתוח חבייתא טובא שריוה שמואל כמאן כר' אליעזר דאמר ספק ביאה טהורה דלא ידע גוי אי על אי לא. דתנן הנכנס לבקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פלוני. ואמר (הילכת') במקום הלז ואיני יודע אם נכנסתי לאותה שדה ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאין. שהיה ר' אליעזר אומר ספק ביאה טהור ספק מגע טמא. אפי' תימא רבנן כיון דפתחו חבית טובא לשם ממונא. וכיון דמורחי דחמרא הוא (ופרש"י) דבגניבותיי' טרידי ולא מנסכי. הוי ספק ספיקא ספק ישראל ספק גוי ואם תימצי לומר גוי ספק נגע (פסק) לא נגע. ובהא אפילו רבנן מודו וכי פליגי רבנן עליה דר' אליעזר היכא דמליא שדה טומאה דאי על לא אפשר דלא האהיל דליכא אלא חד ספיקא:
2
ג׳[שם ע"ב]
ההוא פולמוסא פי' שר הצבא דסליק לנהרדעא פתוח חבייתא טובא. כי אתא רב דימי אמר עובדא הוה קמיה דרב אליעזר ושרא. ולא ידענא אי משום דסבר לה כר' אליעזר דאמר ספק ביאה טהור. ואי משום דקא סבר רוב דאזלי בהדי (פומבדיתא) ישר' נינהו. ופרכינן והא ספק ביאה ספק מגע הוא. כיון דמפתחי טובא הרבה יותר מכדי שתייתן מוכחא מילתא דאדעתא דממונא פתוח. ובגניבה טרידי ודמי לבולשת שנכנסה לעיר בשעת מלחמה. דקתני מתני' אלו ואלו לפי שאין פנאי לנסך. הילכך אע"ג דספק מגע הוא כיון דמוכחא מילתא לקולא כספק ביאה דמי:
ההוא פולמוסא פי' שר הצבא דסליק לנהרדעא פתוח חבייתא טובא. כי אתא רב דימי אמר עובדא הוה קמיה דרב אליעזר ושרא. ולא ידענא אי משום דסבר לה כר' אליעזר דאמר ספק ביאה טהור. ואי משום דקא סבר רוב דאזלי בהדי (פומבדיתא) ישר' נינהו. ופרכינן והא ספק ביאה ספק מגע הוא. כיון דמפתחי טובא הרבה יותר מכדי שתייתן מוכחא מילתא דאדעתא דממונא פתוח. ובגניבה טרידי ודמי לבולשת שנכנסה לעיר בשעת מלחמה. דקתני מתני' אלו ואלו לפי שאין פנאי לנסך. הילכך אע"ג דספק מגע הוא כיון דמוכחא מילתא לקולא כספק ביאה דמי:
3