אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רנ״דOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 254
א׳ופסק רבינו שלמה זצ"ל והלכה כרבא. חלא דאיסור' לגו חמרא דהיתירא ד"ה בנותן טעם דכי נפל לגויה לא דמי ליה לא בריחא ולא בטעמא שאין היין מבטל ריח החומץ עד שנתערב בתוכו ולא החמיץ היין משום דרובא חמרא. חמרא לגו חלא משעה שמגיע לאויר הכלי נהפך היין בריחו לריח החומץ וקודם שנתערבו הן שוין בריחן. אביי אמר במשהו ריחיה חלא וטעמיה חמרא חלא הוה ליה מין במינו וכל מין במינו במשהו. ורבא אמר בנותן טעם ריחיה חלא וטעמיה חמרא. חמרא הוה ליה מין בשאינו
1