אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רס״אOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 261
א׳עוד שאלו הרב ר' יוסף דאורלינש זצ"ל לר"ת זצ"ל. יפרש לי אדוני קדירה אסורה שאינה בת יומא שנתבשל בה היתר. וקיימא לן דנותן טעם לפגם מותר. אם חזר ובישל בה היתר אחר בו ביום. מי אמ' כיון שהקדירה אסורה נותנת עתה בתבשיל השני טעם לשבח אסיר. או דילמא כיון דהטעם לשבח מכח ההיתר בא מותר. והשיב לו עד שאתה שואל לי על השני בוא ושאל לי על הראשון אם נשתהה בקדירה אחר ידיעתו מהו. אלא כי היכי דפשיטא לך בראשון אם יום או יומים יעמוד דשרי. כך הוא התבשיל השני. וכי טומאה שבטלה חזרה וניעורה אפילו על ידי איסור כ"ש על ידי היתר גמור עכ"ל. וקיימא לן דקדירה שאינה בת יומא וכן כל כלי שאינו בן יומו הוי טעם לפגם ושרי בדיעבד. וכל סתם כלי גוים הוו בחזקת שאינן בני יומן כדלקמן שילהי פרקין דת"ר הלוקח כלי תשמיש כו' עד וכולם שנשתמש בהן עד שלא יטביל ועד שלא יגעיל ולא ילבין תני חדא אסור ותניא אידך מותר. לא קשיא הא כמ"ד נותן טעם לפגם אסור [הא כמ"ד נותן טעם לפגם מותר] ואפילו לקחם ונשתמש בהם בו ביום קאמר דמותר משום דסתם כלי גוים לאו בני יומן הן. וכן בפרק אין מעמידין ת"ר הכוספן של גוים שהוחמ' חמץ ביורה גדולה אסור ביורה קטנה מותר ואיזהו יורה קטנה א"ר ינאי כל שאין ראש צפור דרור יכול ליכנס בתוכה. והא תניא אחת יורה קטנה ואחת יורה גדולה מותר. לא קשיא הא כמ"ד נותן טעם לפגם מותר ופירש"י זצ"ל וכל גיעולי גוים נותן טעם לפגם שהרי נתבשל בו האיסור אתמול וכבר הפיג טעמו ונפסל בלינה חוץ מקדירה בת יומא דנותן טעם לשבח ואסור. והשתא מנא ידעינן שאתמול בישלו בו דילמא היום בישלו בו. אי לאו משום דקיימא לן דסתם כלי גוים אינן בני יומן. ותדע דאי סתם כלי גוים בחזק' בני יומן הן הוה ליה לתלמודא לאוקומי אליבא דהילכתא דהא והא כמ"ד נותן טעם לפגם מותר. והא דתניא ביורה גדולה מותר כגון שידוע שלא בישלו בה היום והא דתניא אסור בסתמא. ותו מדקאמר כל שאין צפור דרור יכול ליכנס בתוכה משמע דמסכת' איירי דקתני מותר למ"ד נותן טעם לפגם מותר. ואמר רב ששת האי משחא שליקא דארמאי אסיר אמר רב ספרא למאי ניחוש לה אי משום גיעולי גוים נותן טעם לפגם הוא ומותר. והכי נמי אמ' הקורט של חלתית מאי טעמא אסיר דמפסקי ליה בסכינא אע"ג דאמר מר נותן טעם לפגם מותר. אגב חורפא דחלתיתא מחליה ליה שמנונית והוה ליה כנותן טעם לשבח ואסיר. הא לאו הכי שרי משום דסתם כלי גוים אינן בני יומן:
1