אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה ער״גOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 273
א׳והיכא שתחב כף שהיא בת יומא של איסור בתוך קדירה של היתר. אם הכף היא של מתכת משערינן כנגד כל הכף אף כנגד מה שבחוץ כדאוקימ' דבדידיה משערינן דכף של מתכת חם מקצתו חם כולו וכולו פולט. כדתנן כיצד צולין את הפסח שפוד של רמון תוחבו מתוך פיו עד בית נקובתו וכו' ופרכי' בגמ' ונייתי של מתכת. ושנינן מתוך שחם מקצתו חם כולו וקא מיטוי מיטוי מחמת השפוד ורחמנא אמר צלי אש ולא צלי מחמת דבר אחר. הילכך ה"נ האי כף חם מקצתו חם כולו וכולו פולט. ומשערינן בכל הכף. אבל אם הכף של עץ הוא לא משערינן אלא לפי מה שנכנס תוך המאכל. וכתב הרב ר' ברוך בר יצחק זצ"ל בספר תרומות אם כף חולבת תחב בקדירה שיש בה תבשיל של בשר. אם הכף בת יומא צריך ששים בתבשיל לבטל מה שתחב מן הכף ואז התבשיל והקדירה מותרין אבל הכף אסורה שהרי בלעה מבשר. ואם אין ששים הכל אסור. ואם הכף לא היתה בת יומא א"כ הקדירה והתבשיל הכל מותר אפילו אין שם ששים אבל מ"מ הכף אסורה שהרי בלועה מן האיסור לכך אסור לתוחבה בקדירה של חלב. וכן אסור לתוחבה בקדירה של בשר. שהרי בלועה היתה תחילה מחלב אע"פ שאינה בת יומא לכתחילה אסור נזירה שאינה בת יומא אטו בת יומא. ואין סברא לומר שנגעלה כשתחב' בקדיר' של בשר ופלטה חלב. וכן הדין בקדירה שבלועה מבשר ותחבה בקדירה של חלב. וכן אסור לתוחבה בקדירה של בשר ושל חלב. והיכא שהוא ספק אם יש ששים בהיתר כדי לבטל האיסור אם לאו. לדברי ר"ת זצ"ל דפסיק טעם כעיקר דאורייתא ואסיר. עכ"ל:
1