אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רפ״דOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 284
א׳כתב ה"ר משה זלטמן זצ"ל שבא מעשה לפני רבינו יב"א זצ"ל שגוי אחד שתה בכוס ושכחו ולא הדיחו הכוס במים ונתנו מיין כשר באותו הכוס בלא הדחה ונתנו בתבשיל בקדירה ושאלוהו והתיר ואמר אותו יין שבא אחר כן בכוס אע"ג דנאסר כבר בטיפה של נסך. מ"מ עכשיו שנתערב הכל עם המים שבקדירה יש לחושבו כאילו אינו. ואינו צריך לשער כנגד כל היין אלא כנגד יין נסך שנשאר בכוס. אע"ג דפליג אההיא דרב . רב שמואל בר יהודה דאמר לא שנו אלא שנפל שם קיתון של מים תחי' כו' מיהו במסקנא אמ' איתמר א"ר יוחנן שני כוסות אחת של חולין ואחת של תרומה ומזגן וכו'. והא הכא כשמזג כוס של תרומ' נאסרו אותן המים דהא סתם מזיגתו טעם של תרומה היה בו ואף על פי כן כשיתערבו אחרי כן כוס של תרומה עם כוס של חולין שהיה כמו כן מעורב במים ויש במים שבשניהם כדי לבטל את התרומ' מבטלין ולא אמר' הואיל ונאסרו המים הראשונים מן התרומה איך יצטרפו למים אחרונים לבטל את התרומה. אלא אמרי' מים אחרונים שבאו אחרי כן מצטרפין לבטל את התרומה וכגון שהמים שבכוסות יש בהן לבטל את התרומה. והא דאמ' לעיל בדרבין דאותו יין האסור אינו מועיל לבטל ורואין אותו כאילו אינו. אלא שהמים של קיתון מצריך להיות כדי לבטל את הנסך שנפל לבור. היינו משום דמין במינו הוא ולא מבטל ולא דמי לב' כוסות עכ"ל. ואין לסמוך על מכתב זה. כי כולה שמעתא מוכחא דבעינן מים תחילה. ורב שמואל בר יהודה לא פליג אדרבין אלא לפרש דבריו בא וה"ק לא שנו דא"ר יוחנן רואין את ההיתר כאילו אינו אלא שנפל קיתון של מים תחילה. וכן פי' רבינו שמואל זצ"ל. ותו מדפסיק רבי' שמואל זצ"ל דאדרבין ואדרב שמואל סמכינן מכלל דלא פליגי אהדדי. וההיא דר' יוחנן דשני כוסות אחת של חולין ואחת של תרומה כו' נמי מוכחא הכי שהרי קודם שנתערבה תרומה עם החולין כבר קדמו המים. וגם כשנאמרו דברים לפני ר"ת זצ"ל היה תמיה והיה אומ' פה קדוש יאמר דבר זה. הילכך אין לסמוך על מכתב זה. ולאיסורא מורינן ביה:
1
ב׳[דף ע"ד ע"א]
מתני' אלו אסורין ואיסורן בכל שהן. מקום שנתערב שם אפילו אחד באלף אוסרין את כולן. יין נסך חבית באלף חביות וע"ז... שעבדוה ונתערבה באלף... שאינו ע"ז. ועורות לבובין דהוו נמי איסורי הנאה כדאיתא בפ' אין מעמידין . וצפורי מצורע שחוטות אבל חיות שלוחות לא מיתסרי בהנאה דלא אמרה תורה שילוח לתקלה. וחולין שנשחטו בעזרה איסור' הנאה ובמסכת קידושין מפרש להו. ושיער נזיר דאיסורי הנאה הוא דכתיב ונתן על האש אשר תחת זבח שלמיו. ופטר חמור דאסיר בהנאה כל זמן שלא נפדה ואפילו ר' שמעון דפליג בפטר חמור לאחר עריפה מודה דמיתסר בהנאה במסכת בכורות . ובשר בחלב. חתיכת בשר שנתבשלה בחלב ונאסרה בנותן טעם וחזרה ונתערבה באלף חתיכות אוסרת את כולן בהנאה. ושור הנסקל. ועגלה ערופה אסורה בהנאה כדאמ' באין מעמידין כפרה כתי' בה כקדשים. ושעיר המשתלח. הרי אלו אסורין ואיסורן בכל שהו:
מתני' אלו אסורין ואיסורן בכל שהן. מקום שנתערב שם אפילו אחד באלף אוסרין את כולן. יין נסך חבית באלף חביות וע"ז... שעבדוה ונתערבה באלף... שאינו ע"ז. ועורות לבובין דהוו נמי איסורי הנאה כדאיתא בפ' אין מעמידין . וצפורי מצורע שחוטות אבל חיות שלוחות לא מיתסרי בהנאה דלא אמרה תורה שילוח לתקלה. וחולין שנשחטו בעזרה איסור' הנאה ובמסכת קידושין מפרש להו. ושיער נזיר דאיסורי הנאה הוא דכתיב ונתן על האש אשר תחת זבח שלמיו. ופטר חמור דאסיר בהנאה כל זמן שלא נפדה ואפילו ר' שמעון דפליג בפטר חמור לאחר עריפה מודה דמיתסר בהנאה במסכת בכורות . ובשר בחלב. חתיכת בשר שנתבשלה בחלב ונאסרה בנותן טעם וחזרה ונתערבה באלף חתיכות אוסרת את כולן בהנאה. ושור הנסקל. ועגלה ערופה אסורה בהנאה כדאמ' באין מעמידין כפרה כתי' בה כקדשים. ושעיר המשתלח. הרי אלו אסורין ואיסורן בכל שהו:
2
ג׳[שם]
מתני' יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה (רשב"ל) אומר ימכר כולו לגוי חוץ מדמי יין נסך שבו. אמ' רב הלכה כרשב"ג. חבית בחבית דשקיל חדא ושדי בנהרא ואינך מישרא בהנאה. אבל יין שנתערב ביין כולו אסור בהנאה [ושמואל אמר אפילו יין ביין וכן אמר] ר' שמואל בר נתן אמר ר' חנינא אפי' יין ביין וכן אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן [וכן אמר רב נחמן] אמר רבה בר אבוה אפילו יין ביין. אמר רב נחמן הלכה למעשה להורות על מעשה יין נסך ממש שנתנסך לפני ע"ז יין ביין אסור. חבית בחבית מותר בהנאה חוץ מדמי אותה חבית. אבל יין ביין כולו אסור בהנאה. סתם יינן אפילו יין ביין מותר בהנאה חוץ מדמי אותו היין וכן הלכה. ולדידן (בזמן) שהגוים בזמן הזה כמו תינוק ואינם יודעים בטיב ע"ז ומשמשיה אפילו יין ביין מותר בהנאה ואפי' דמי אותו היין דלא מיתסר יינם בהנאה אלא בשתיה. ואי איכא פסידא רבה מותר אפי' בשתיה בששים כדפרי' לעיל:
מתני' יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה (רשב"ל) אומר ימכר כולו לגוי חוץ מדמי יין נסך שבו. אמ' רב הלכה כרשב"ג. חבית בחבית דשקיל חדא ושדי בנהרא ואינך מישרא בהנאה. אבל יין שנתערב ביין כולו אסור בהנאה [ושמואל אמר אפילו יין ביין וכן אמר] ר' שמואל בר נתן אמר ר' חנינא אפי' יין ביין וכן אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן [וכן אמר רב נחמן] אמר רבה בר אבוה אפילו יין ביין. אמר רב נחמן הלכה למעשה להורות על מעשה יין נסך ממש שנתנסך לפני ע"ז יין ביין אסור. חבית בחבית מותר בהנאה חוץ מדמי אותה חבית. אבל יין ביין כולו אסור בהנאה. סתם יינן אפילו יין ביין מותר בהנאה חוץ מדמי אותו היין וכן הלכה. ולדידן (בזמן) שהגוים בזמן הזה כמו תינוק ואינם יודעים בטיב ע"ז ומשמשיה אפילו יין ביין מותר בהנאה ואפי' דמי אותו היין דלא מיתסר יינם בהנאה אלא בשתיה. ואי איכא פסידא רבה מותר אפי' בשתיה בששים כדפרי' לעיל:
3
ד׳[שם]
מתני' בשר בחלב. פירש"י זצ"ל ויש שלמדין ממשנתינו דבשר בחלב במשהו. וסבורים דהאי בכל שהו דקתני טיפת בשר שנפלה לתוך קרירה של חלב אפילו אין בה נותן טעם. וטעות הוא בידם. דהא מתני' מתפרש בגמרא דבר שבמנין קתני כגון חתיכות בחתיכות משום דדרכו לימנות חשיב ולא בטיל. ואי בשר שנתערב טעמו בחלב קא מיירי אף בטיפת חלב שנפל' לקדיר' של בשר מי הוי דבר שבמנין. ועוד הא אוקימנא כל איסו' שבתור' שלא במינן בנותן טעם. ואפי' לרב ושמואל דאמרי במשהו בשלא במינן בנותן טעם. ובכולה ש"ח איירינן בשר בחלב בנותן טעם:
מתני' בשר בחלב. פירש"י זצ"ל ויש שלמדין ממשנתינו דבשר בחלב במשהו. וסבורים דהאי בכל שהו דקתני טיפת בשר שנפלה לתוך קרירה של חלב אפילו אין בה נותן טעם. וטעות הוא בידם. דהא מתני' מתפרש בגמרא דבר שבמנין קתני כגון חתיכות בחתיכות משום דדרכו לימנות חשיב ולא בטיל. ואי בשר שנתערב טעמו בחלב קא מיירי אף בטיפת חלב שנפל' לקדיר' של בשר מי הוי דבר שבמנין. ועוד הא אוקימנא כל איסו' שבתור' שלא במינן בנותן טעם. ואפי' לרב ושמואל דאמרי במשהו בשלא במינן בנותן טעם. ובכולה ש"ח איירינן בשר בחלב בנותן טעם:
4