אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רצ״בOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 292
א׳ונפח ישראל שעשה כלי מתכות לעצמו מספקא לי אם צריכין טבילה אם לאו. ונראה בעיני מדקאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא בלקוחין. למעוטי שעשאו בעצמו וכמעשה שהיה. מדקאמר תרתי ש"מ דה"ק לא שנו אלא בלקוחין למעוטי שעשאן בעצמו. וכמעשה שהיה שהיו חלוטין להן למעוטי שאולין. דאי לא אתא אלא למעוטי שאולין בלבד. למה לי דנקט לקוחין וכמעשה שהיה. לימא לא שנו אלא כמעשה שהיה שהיו חולטין ולמעוטי שאולין. אבל השתא דנקט תרתי ודאי ה"ק לא שנו אלא לקוחין. למעוטי שעשאן בעצמו וכמעשה שהיו חלוטין בידו למעוטי שאולין. ושוב ראיתי שכך כתב מו' רבינו אבי העזרי זצ"ל שאם עשאן ישראל בעצמו שאין צריכין טבילה:
1
ב׳[שם]
ת"ר הלוקח כלים מן הגוים. כלים שלא נשתמש בהם כל עיקר מטבילן והן טהורין. כלים שנשתמש בהם על ידי צונן. כגון כוסות וקיתונות וצלחיות מדיחן ומטבילן והן טהורין. וכולן שנשתמש בהם עד שלא יטביל ועד שלא יגעיל:
ת"ר הלוקח כלים מן הגוים. כלים שלא נשתמש בהם כל עיקר מטבילן והן טהורין. כלים שנשתמש בהם על ידי צונן. כגון כוסות וקיתונות וצלחיות מדיחן ומטבילן והן טהורין. וכולן שנשתמש בהם עד שלא יטביל ועד שלא יגעיל:
2
