אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רצ״גOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 293
א׳וכלים שנשתמש בהם על ידי חמין כגון יורות וקומקמוסין ומחמי חמין מגעילן ומטבילן והן טהורין וכולן שנשתמש בהן עד שלא יטביל ועד שלא יגעיל ושלא ילבין. תני חדא אסור. תניא אידך מותר. ולא קשיא הא כמ"ד נותן טעם לפגם מותר. והא כמ"ד נותן טעם לפגם אסור. ולא ידענא כלים חדשים שלא נשתמש בהן נוי ולקחן ישר' ממנו ולא הטבילם ונשתמש בהם בדיעבד. ולא ידענא אי שרי אי אסיר. דהא דמחלק בין למ"ד נותן טעם לפגם אסור. ובין למ"ד נותן [טעם] לפגם שרי היינו בכלים שבלעו על ידי חמין או על ידי האור שצריך להגעילן או ללבנן כדי להפליט האיסור שבלעו. אבל כלים חדשים שלא נשתמש בהן כלל. אי נמי כלים ישנים שנשתמש בהם והגעילן או ליבנם. דהשתא פלטו כל האיסור שהיה בהם וכחדשים דמו. ואפילו הכי בעו טבילה. אין זה כי אם גזירת הכתוב דאסר רחמנא להשתמש בהם כל טבילה מעתה מאיזה טעם נכשיר בדיעבד ועל מה נסמוך להתירם:
1
ב׳[שם]
מתני' השפוד והאסכלא מלבנן באור והן טהורין פי' וכגון שיטבול אותן כדת"ר השפודין והאסכלאות מלבנן ומטבילן. הכא משמע דדבר שתשמישו על ידי האור בעי ליבון. והכי נמי תניא בתוספתא שילהי מסכתין. הסכינין והאשפודין והאסכלאות מלבנן באור והן טהורין. ואמ' בפ"ק דש"ח אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה סכין של ע"ז מותר לשחוט בה מקלקל הוא. ופרכינן ותיפוק לי משום שמנונית. ומשני שליבנה באור. משמע התם דאפי' דבר שאין תשמישו על ידי האור בעי ליבון כגון סכין זה. וקשה דפ"ק דפסחים א"ל רבינא לרב אשי הני סכיני דפסחא היכי עבדי' להו. א"ל לדידי חדתי עבדינן. א"ל התינח מר דאיפשר ליה דלא איפשר ליה מאי א"ל כעין חדתא קאמינא. קתייהו בטינא ופרזלייהו בנורא. והדר מקפל להו לטינא ומעייל לקתייהו ברותחין. והילכתא אידי ואידי ברותחין ופרש"י זצ"ל והילכתא לא צריך לאותבינן בנורא ולא פרזלייהו וקתייהו נמי סגי ליה בהגעלה ברותחין אלמא סכין לא בעיא ליבון. וקשה אההיא דש"ח:
מתני' השפוד והאסכלא מלבנן באור והן טהורין פי' וכגון שיטבול אותן כדת"ר השפודין והאסכלאות מלבנן ומטבילן. הכא משמע דדבר שתשמישו על ידי האור בעי ליבון. והכי נמי תניא בתוספתא שילהי מסכתין. הסכינין והאשפודין והאסכלאות מלבנן באור והן טהורין. ואמ' בפ"ק דש"ח אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה סכין של ע"ז מותר לשחוט בה מקלקל הוא. ופרכינן ותיפוק לי משום שמנונית. ומשני שליבנה באור. משמע התם דאפי' דבר שאין תשמישו על ידי האור בעי ליבון כגון סכין זה. וקשה דפ"ק דפסחים א"ל רבינא לרב אשי הני סכיני דפסחא היכי עבדי' להו. א"ל לדידי חדתי עבדינן. א"ל התינח מר דאיפשר ליה דלא איפשר ליה מאי א"ל כעין חדתא קאמינא. קתייהו בטינא ופרזלייהו בנורא. והדר מקפל להו לטינא ומעייל לקתייהו ברותחין. והילכתא אידי ואידי ברותחין ופרש"י זצ"ל והילכתא לא צריך לאותבינן בנורא ולא פרזלייהו וקתייהו נמי סגי ליה בהגעלה ברותחין אלמא סכין לא בעיא ליבון. וקשה אההיא דש"ח:
2
