אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה צ״זOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 97
א׳ור"ת זצ"ל פי' דמעיקרא לא אסר במתני' שום משא ומתן אפי' ביום אידם אלא מידי דתקרובת כגון בהמה וקטורת וכל כיוצא בהם דשייך בהו הודאה לע"ז שממציא לו קרבנותיה. וה"פ אסור לשאת המעות ולתת להם בהמה וכל מידי דחזי להקרבה. אבל שאר מקח וממכר מידי דלא חזי להקרבה שרי דלא שייך ביה אזיל ומודי לע"ז דקונה ומוכר שניהם חפצים בדבר ולא חשיב ליה דיוח ולא אזיל ומודה. ומייתי ראיה מלקמן דפרכי' דקתני שלשה ימים אסור ומי בעינן כולי האי והא תנן (בא) בארבעה פרקי' בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי (לשאו') [בתה מכרתי לשחוט] ואלו הן ערב יו"ט האחרון של חג וערב יו"ט הראשון של פסח וערב עצרת וערב ראש השנה וכדברי ר' יוסי הגלילי אף ערב יום הכפורים בגליל. ומשני התם דלאכילה סגי בחד יומא הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. אלמא דבמידי דהקרבה מיירי במתני'. מיהו הא לאו ראיה היא דלעולם מתני' איירי בכל מקח וממכר אפי' מידי דלאו בת תקרובת ואסיר ואי מתרמי ליה רווחא בהא זבינא אזיל ומודה והכי קאמר הכא דלהקרבה בעי תלתא יומי כלו' הואיל שהוא צריך לתקרובת ביום אידם מקדים שלשה ימים וקונה ומזמין וע"ז שגורה בפיו כל שלשה ימים. הילכך מתוך שהיא שגורה בפיו כל רווחא דמטי ליה אזיל ומודה ואומר שע"ז שלו גרמה לו זה הריוח הילכך אסיר בכל משא ומתן אפי' מידי דלאו בר תקרובת. ועוד מביא ראיה מדאמרי' לקמן איבעיא להו אסור לשאת ולתת עמהם משום הרויחא אסור או משום לפני עור לא תתן מכשול. למאי נ"מ דאית ליה בהמה לדידיה אי אמרת משום הרויחא אסור אע"ג דאית ליה לדידיה קא מרווח ליה אלא אי אמרת משום לפני עור הא אית ליה לדידיה. מדקאמר דאית ליה בהמה ש"מ דבמידי דתקרוב' קא מיירי. וה"פ משום הרויחא היינו כשיש לו בהמות הרבה אז מקריב יותר בריוח לע"ז וגם מקריב מן המובחרות. ולא מיירי מידי בהרויחא של משא ומתן וה"פ משום הרויחא [אי] נמי (או) דוקא משום לפני עור הילכך היכא דאית לי' בהמה לדידי' אע"ג דלית כאן משום לפני עור לא תתן מכשול. דהא אע"ג דלא מזבין ליה אפי' הכי פלח דהא אית ליה אכתי אסור שמביאו לידי שמקריב בריוח מן המובחר. מיהו הא נמי לאו ראיה היא דאיכא לפרש דהכי קא מיבעיא ליה משום הרויחא דקא מרווח ואזיל ומודה. הילכך אסיר אפי' מידי דלאו בר תקרובת ואסיר בכל מקח וממכר. או דילמא משום לפני עור ולא אסיר אלא מידי דתקרובת דוקא. הילכך היכא דיש לו בהמה אי משום הרויחא אסור למכור ליה בהמה אחריתי דמרווח ואזיל ומודה. מן כל משא ומתן נמי אסיר ואזיל ומודה. ואי משום לפני עור כיון דאית ליה בהמה לדידיה שרי דהא בלאו הכי פלח. ולהקרבה מן המובחר ליכא קפידא ולא איפשיט:
1