אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין י״דOhr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 14
א׳ופסק רבינו יהודה בר נתן ז"ל דהלכה כדפסיק רבא דהוא מאמוראי בתראי. ותו שלח ליה רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יעקב ילמדינו רבינו לפני גמר דין מחלוקת או לאחר גמר דין מחלוקת והלכה כדברי מי. שלח ליה לאחר גמר דין מחלוקת והלכה כדברי חכמים. פי' אבל לפני גמר דין לכולי עלמא חוזר דהיינו כרבא. רב אשי אמר הכי שלח ליה באתן לך מחלוקת או במחול לך מחלוקת והלכה כדברי מי שלח ליה באתן לך מחלוקת והלכה כדברי חכמים. ופסיק רבינו יצחק אלפס זצ"ל דקיימא לן כי הני תרי לישני דרב נחמן בר יעקב. ונראה בעיני דמתניתין כולה מיירי שקיבל עליו אבא ואביך. ודור לי בחיי ראשך וגם קיבל עליו קרוב או פסול היינו שקיבל עליו בב"ד דאי חוץ לב"ד ולא קנו מיני' לאו כלום הוא וחוזר אפי' לאחר גמר דין לכולי עלמא. הילכך כל היכא שקיבל עליו אבא ואביך או שאר פסולין בב"ד. או שאמר לו דור לי בחיי ראשך בב"ד ואתן לך ולא קנו מיניה לכולי עלמא הדר לפני גמר דין [ולאחר גמר דין] לא מצי הדר כחכמים. והיכא שקנו מיניה אפילו לפני גמר דין לא מצי הדר. כדתנן בפומבדיתא אמר ר' חיננא בר שלמיא שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדינו רבינו לפני גמר דין וקנו מידו מהו פי' דסבירא להו דלאחר גמר דין פליגי אבל לפני גמר דין לכולי עלמא חוזר כדרבא. וקא מיבעיא להו היכא דקנו מיניה קודם גמר דין מהו ושלח להו אין לאחר קנין כלום. וה"ה היכא דקנו מיניה אפי' חוץ לב"ד דאין לאחר גמר דין כלום. מיהו לפני גמר דין במחול לך לא ידענא מאי אידון:
1
ב׳[שם]
מתני' היה חייב לחבירו שבועה ואמר לו דור לי בחיי ראשך ר' מאיר אומר יכול לחזור בו וחכמים אומרים אין יכול לחזור בו. פי' מתניתין בנשבעין ונוטלין דהוה ליה אתן לך כדאוקימנא מתני' באתן לך והלכה כחכמים וה"נ כגון דא"ל נתבע לתובע דור לי ואתן לך. וכדאוקימנא דלאחר גמר דין מתלוקת כמו כן הכא לאחר דנדר בחיי ראשו קא מיפלגי. והלכה כחכמים דלא מצי הדר ביה. אבל קודם דנדר לכולי עלמא הדר ביה. הילכך ההיא דפ' יש נוחלין דשלח ליה רבא לרב יוסף בר חמא עבדי גנבת והלה אומר לא גנבתי מה טיבו אצלך אתה מכרתו לי אתה נתתו לי במתנה רצונך השבע וטול. ה"ג ונשבע ונוטל ואינו יכול לחזור בו פי' שכבר נשבע דהוי כמו לאחר גמר דין דהיינו כמסקנא דהכא. ואתי נמי שפיר הא דמסיק התם דקא משמע לן דבאתן לך מחלוקת והלכה כחכמים. דהא מוקמינן הכא פלוגתייהו לאחר גמר דין אבל לפני גמר דין מצי הדר ביה. וכן משמע לשון ר"ש זצ"ל ביש נוחלין דדוקא לאחד שנשבעו אינו יכול לחזור בו. וההיא דריש פ' שבועת הדיינין גבי היו מאיימין עליו דקתני אמר איני נשבע פוטרים אותו מיד. פרש"י זצ"ל ואין משהין אותו כאן שלא יחזור בו ועל כרחו ישלם מה שקיבל עליו בב"ד. התם נמי כל זמן שעומד בב"ד חשיב כקודם גמר דין ויכול לחזור בו. וכשיצא מב"ד חשיב (כלאחר) גמר דין ואינו יכול לחזור. ועל כן היו ממהרין להוציאו כדי שלא יחזור בו כל זמן שעומד בב"ד. וההיא דפ' המפקיד אמר הריני משלם וחזר ואמר איני משלם מהו מי אמרי' מיהדר קא הדר ביה או דילמא במילתיה קאי ודחויי קא מדחי ליה. משמע אע"ג דאמר הריני משלם ואיני נשבע מצי הדר ביה וישבע ולא ישלם התם קודם שיצא מב"ד עסקינן ומצי למיהדר ביה. אי נמי לאחד שיצא מב"ד אע"ג דלא מצי הדר ביה ולאטרוחי לבי דינא לא מקני כפילא:
מתני' היה חייב לחבירו שבועה ואמר לו דור לי בחיי ראשך ר' מאיר אומר יכול לחזור בו וחכמים אומרים אין יכול לחזור בו. פי' מתניתין בנשבעין ונוטלין דהוה ליה אתן לך כדאוקימנא מתני' באתן לך והלכה כחכמים וה"נ כגון דא"ל נתבע לתובע דור לי ואתן לך. וכדאוקימנא דלאחר גמר דין מתלוקת כמו כן הכא לאחר דנדר בחיי ראשו קא מיפלגי. והלכה כחכמים דלא מצי הדר ביה. אבל קודם דנדר לכולי עלמא הדר ביה. הילכך ההיא דפ' יש נוחלין דשלח ליה רבא לרב יוסף בר חמא עבדי גנבת והלה אומר לא גנבתי מה טיבו אצלך אתה מכרתו לי אתה נתתו לי במתנה רצונך השבע וטול. ה"ג ונשבע ונוטל ואינו יכול לחזור בו פי' שכבר נשבע דהוי כמו לאחר גמר דין דהיינו כמסקנא דהכא. ואתי נמי שפיר הא דמסיק התם דקא משמע לן דבאתן לך מחלוקת והלכה כחכמים. דהא מוקמינן הכא פלוגתייהו לאחר גמר דין אבל לפני גמר דין מצי הדר ביה. וכן משמע לשון ר"ש זצ"ל ביש נוחלין דדוקא לאחד שנשבעו אינו יכול לחזור בו. וההיא דריש פ' שבועת הדיינין גבי היו מאיימין עליו דקתני אמר איני נשבע פוטרים אותו מיד. פרש"י זצ"ל ואין משהין אותו כאן שלא יחזור בו ועל כרחו ישלם מה שקיבל עליו בב"ד. התם נמי כל זמן שעומד בב"ד חשיב כקודם גמר דין ויכול לחזור בו. וכשיצא מב"ד חשיב (כלאחר) גמר דין ואינו יכול לחזור. ועל כן היו ממהרין להוציאו כדי שלא יחזור בו כל זמן שעומד בב"ד. וההיא דפ' המפקיד אמר הריני משלם וחזר ואמר איני משלם מהו מי אמרי' מיהדר קא הדר ביה או דילמא במילתיה קאי ודחויי קא מדחי ליה. משמע אע"ג דאמר הריני משלם ואיני נשבע מצי הדר ביה וישבע ולא ישלם התם קודם שיצא מב"ד עסקינן ומצי למיהדר ביה. אי נמי לאחד שיצא מב"ד אע"ג דלא מצי הדר ביה ולאטרוחי לבי דינא לא מקני כפילא:
2