אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין ל״חOhr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 38
א׳ופסק התם רבינו שמואל זצ"ל דהלכה כרבא דשלישי בראשון כשר מדאמרי' לקמן בההיא שמעתא דרש מר זוטרא משמיה דרב שימי בר אשי הילכתא ככל הני שמעתי כדשלח ליה (רבא) לרב יוסף בר חמא ואמר הלכה לאפוקי ממאן אי (מדרבנן) מוסיף הוי פי' אי מדרבא דאמר אף בראשון מוסיף הוי על דברי ר' אבא דאמר שלישי בשני כשר ואתא איהו למימר דאפי' בראשון ואיכא למימר דאפי' ר' אבא מודה והיא גופא איצטרי' לי'(לרבא) לאשמועינן דשלישי בשני כשר. דאיכא למ"ד פסול בזה בורר ולאו למידק מינה הא שלישי בראשון פסול. דדילמא עובדא הוה בשלישי בשני ושלח לו דכשר. הילכתא הלכה כרבא דשלישי בראשון כשר. וכן פסק רב נחשון גאון זצ"ל דשלישי בראשון כשר והביא ראיה מדאמר רבא אף בראשון ופסק הלכה כרבא. וכן סובר רבי' יצחק אלפס זצ"ל מדפי' הא דקאמ' מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא ולית הילכתא כמר בר רב אשי. פי' קסבר מר בר רב אשי דאבא שלישי בראשון הוא ומשום הכי קא מכשר ביה ולית הילכת' כוותיה דאב ובנו ראשון בראשון הוא כמו אח באחיו שהוא ראשון בראשון והוה ליה אבא דאבא שני בראשון. משמע אבל שלישי בראשון גמור כגון בן חנוך לשמעון כשר אלמא הלכה כרבא דמכשר שלישי בראשון. וליתא דרב דפסל שלישי בראשון. ור"ת זצ"ל פסק הלכה כרב דשלישי בראשון פסול. ומדקדק מהא דשלח ר' אבא לרב יוסף הילכתא שלישי בשני כשר ורבא אמר אף בראשון. ואמרי' התם הילכתא ככל הני שמעתי דשלח ר' אבא לרב יוסף בר חמא ומשמע שלישי בשני כשר הא בראשון פסול. והא דאמ' התם אי לאפוקי (מדרבנן) מוסיף הוא. דמשמע דההיא דר' אבא לא מפקא מדרבא. על כרחך מפקא היא מדרבא. אלא אומר רבינו זצ"ל דה"פ מוסיף הוא ואין שייך לומר הילכתא כדשלח לי' דפשיט' שכן הלכה דמודה בה רבא ועדייי מכשר טפי אלא הוה ליה למימר אין הלכה כרבא. מיהו קשה מאי קאמר אי מדמר בר רב אשי. הא מר בר רב אשי נמי מוסיף. הוא דמכשר באבא דאבא. ולא שייך לומר הילכתא בשלח ליה אלא אין הלכה כמר בר רב אשי. ויש לומר דה"פ אי משום ההיא דמר בר רב אשי נקט האי לישנא אע"ג דלא שייך שפיר משוס דבעי לאפוקי מתרוייהו לית הילכתא כמר בר רב אשי. ובירושלמי משמע נמי דהלכה כרב דאמ' משה מהו באשת פנחס לעדות. וא"ר יוחנן מותר לכתחילה. מדנקט אשת פנחס משמע דלפנחס לא יעיד והוא שלישי בראשון. והא דלא אמ' התם אשה כבעלה כדאמ' הכא באשת חורגו. משום דהתם איתפלג דרא. ובה"ג כתוב בו בן ראובן ואחר להעיד לשמעון לממון פסול לקידושין צריכה גט. ואין צריך לומר בן ראובן ושמעון לאחר דלגבי קידושין צריכה גט. תפוס גמרא בידך כל היכא דאיכא אחים ראשון בראשון ושני בראשון. וראשון בשני ושני בשני דאורייתא. שלישי בראשון דרבנן. שלישי בשני כשר אפילו מדרבנן עכ"ל ה"ג. ואין נראה לי מה שכתב דבן ראובן ושמעון לאחר דלגבי קירושין צריכה גט דבן ראובן ושמעון זהו שני בראשון דפסול מן התורה. וכי היכי דפסילי מן התורה פסילי נמי לעלמא מן התורה. אם כן לגבי קידושין לא בעי' גט:
1
ב׳[שם]
אמר רב נחמן אחי חמותי לא יעיד לי ותנא תונא בעל אחותו. בעל אחותי פסול לי ואני לו שאני אחי אשתו. בנו פסול לי שהוא בן אחותי ואני לו שאני אחי (אחותו) והיינו דרב נחמן. בני פסול לו שהוא בן אחי אשתו. והוא פסול לבני שהוא בעל אחות אביו. חתני פסול (לי) שהוא חתן אחי אשתו. והוא פסול לחתני שהוא בעל אחות חמיו. בני פסול לבנו שהוא בן אחי אמו. ובנו פסול לבני שהוא בן אחות אביו. אמר רב נחמן בן אחי חמותי לא יעיד לי ותנא תונא בעל אחות אביו. בעל אחות אבי לא יעיד לי ואני לו שאני בן אחי אשתו. בנו פסול לי שהוא בן (אחות) אבי. ואני לו שאני בן אחי אמו. חתנו פסול לי שהוא חתן אחות אבי ואני לו שאני בן אחות חמותו. והיינו דרב נחמן. אמר רב נחמן בן אחות חמותי לא יעיד לי. ותנא תונא בעל אחות אמו. בעל אחות אמו פסול לי. ואני [לו] שאני בן אחות אשתו. ובנו פסול לי שהוא בן אחות אמי וכן אני לו. וחתנו פסול לי שהוא חתן אחות אמי ואני לו שאני בן אחות חמותו. והיינו דרב נחמן:
אמר רב נחמן אחי חמותי לא יעיד לי ותנא תונא בעל אחותו. בעל אחותי פסול לי ואני לו שאני אחי אשתו. בנו פסול לי שהוא בן אחותי ואני לו שאני אחי (אחותו) והיינו דרב נחמן. בני פסול לו שהוא בן אחי אשתו. והוא פסול לבני שהוא בעל אחות אביו. חתני פסול (לי) שהוא חתן אחי אשתו. והוא פסול לחתני שהוא בעל אחות חמיו. בני פסול לבנו שהוא בן אחי אמו. ובנו פסול לבני שהוא בן אחות אביו. אמר רב נחמן בן אחי חמותי לא יעיד לי ותנא תונא בעל אחות אביו. בעל אחות אבי לא יעיד לי ואני לו שאני בן אחי אשתו. בנו פסול לי שהוא בן (אחות) אבי. ואני לו שאני בן אחי אמו. חתנו פסול לי שהוא חתן אחות אבי ואני לו שאני בן אחות חמותו. והיינו דרב נחמן. אמר רב נחמן בן אחות חמותי לא יעיד לי. ותנא תונא בעל אחות אמו. בעל אחות אמו פסול לי. ואני [לו] שאני בן אחות אשתו. ובנו פסול לי שהוא בן אחות אמי וכן אני לו. וחתנו פסול לי שהוא חתן אחות אמי ואני לו שאני בן אחות חמותו. והיינו דרב נחמן:
2