אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין ס״אOhr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 61
א׳ופסק התם רבינו יצחק אלפס זצ"ל דהכי הילכתא. וכן פסק ר"ח זצ"ל התם במציאת [האשה] ותו פסק בפר"ח זצ"ל בשם רבי' האיי גאון זצ"ל דמתנתו מתנה ואע"ג שיש להם אפטרופא. ויש לתמוה דהואיל ומיבעיא לן בהניזקין היכא דמקחן מקח וממכרן ממכר אי הויא מתנתו מתנה אי לאו. מכלל דהיכא דאין מקחן מקח ואין ממכרן ממכר פשיטא לן מכ"ש דאין מתנתו מתנה וקשי' לדברי הגאון. מיהו לא דמי דלעולם מתנתו מתנה אע"פ שיש להם אפטרו' דהא דאין מקחן מקח ואין ממכרן ממכר היכא דאיכא אפטרו' היינו משום שעל אפטרופוס מוטל ליקח ולמכור אבל ליתן מתנה אין הרשות בידו. הילכך מתנתו מתנה אע"ג דיש להם אפוטרופוס. כך פי' רבי' שמשון בר אברהם זצ"ל שילהי מציאת האשה ופירשו רבותינו דהא דקיימא לן דמתנתו מתנה היינו דוקא במטלטלי אבל לא בקרקעות שאם לא כן היה לו לפרש אחת מתנת מטלטלין ואחת מתנת קרקעו' כמו שמפרש אחת מתנה מרובה ואחת מתנה מועטת. וההיא דפ' מי שמת בבבא בתרא דאמר אמימר מתנתו מתנה ופסקינן התם הילכתא כוותיה דמתנתו מתנה והתם בקרקעות איירי. התם פי' רבי' שמואל זצ"ל דאיירי במתנתו של בן י"ג ויום אחד דהויא מתנתו מתנה אע"פ שאין יודע בטיב משא ומתן ואין מכירת קרקעותיו מכירה אפי' הכי מתנת קרקעותיו הויא מתנה. אבל כל פחות מי"ג מתנת קרקעותיו לא הויא מתנה: הילכך התינוקות כבר שית כבר שבע כבר תמני כבר תשע כבר סר מתנתו מתנה במטלטלין כדי חייהן. ואם טעו שתות קנה ומחזיר אונאה. יותר משתות בטל המקח. פחות משתות שנתאנו התינוקות לא הויא מחילה דקטן לאו בר מחילה הוא. ואם יש להם אפטרופוס אין מקחן מקח ואין ממכרן ממכר. אבל מתנתו מתנה אע"ג דיש לה אפטרופוס לא שנא מתנה מרובה ולא שנא מתנה מועטת. ודוקא במטלטלין אבל במקרקעי אין מתנתן מתנה עד שיהא בן י"ג שנה ויום אחד. אז הויא מתנתו מתנה אפי' במקרקעי אע"ג דלא ידע בטיב משא ומתן:
1
ב׳פרק מי שמת אמר רב הונא בריה דרב יהושע ולעדות עדותן עדות אע"ג דלא ידעי. פי' רבינו שמואל זצ"ל אע"פ שאמרנו דפחות מבן עשרים שאין יודע בטיב משא ומתן אינו מוכר בנכסי אביו. אבל לעדות נאמן הוא להעיד מה שראה ושמע מבן י"ג ואילך שהביא ב' שערות הואיל ואינו שוטה. אמר מר זוטרא לא אמרן אלא למטלטלי אבל למקרקעי לא. ופסקי' הילכתא כמר זוטרא (אבל) [ד]עדות מטלטלי מעיד בן י"ג שנה שאינו יודע בטיב משא ומתן. אבל בעדות מקרקעי לא. ולא איתבריר לי לעדות מקרקעי עד כמה. ומסתברא בן עשרים שנה ויום אחד. לפירוש רבינו שמואל זצ"ל שבן י"ג שיודע בטיב משא ומתן מוכר בקרקעות אביו כדפי' לעיל נראה בעיני דה"ה שהעיד בעדות מקרקעי:
2
ג׳[שם]
ת"ר אמר(לבן) אחד אני ראיתי את אביכן שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלו' הן של מעשר שני הן בבית לא אמר כלום. בשדה דבריו קיימין. כללו של דבר כל שבידו ליטלו דבריו קיימין כל שאין בידו ליטלו לא אמר כלום. הילכך בשדה דבריו קיימין דמה לו לשקר אם רצה היה נוטלו ונותנו לאותו שהוא מעיד עליו. נראה בעיני דהאי דבשדה דבריו קיימין היינו שהטמין במקום המשתמר. דאי לאו הכי אבידה מדעת היא. ותו שמא אלו נלקחו ואדם אחר שם מעותיו לשם אלא ע"כ שהטמין במקום דליכא למיחש להכי. ונראה בעיני דמיירי כגון שהוא אומר ידוע לי בברור שלא פינן ושם אחרים שם שאם לא כן תיקשי לך דהאשה שהלכה ביבמות דאמרי' התם ההוא גברא דאפקיד שומשי גבי חבריה אמר ליה הב לי שומשמיי אמ' להו שקלת' והא כן וכן הויא ובחביתא רמיא אמ' ליה דידך שקלתינ' והני אחרנייתא נינהו. השתא הואיל ואילו הוה אבוהון קיים. סבר רב חסדא למימר היינו שני תלמידי חכמים דלא אמרי' אזול הני ואתו אחריני. א"ל [רבא] מי דמי התם קאמרה סימני הכא שומשמי מאי סימנא אית להא. ודקאמ' ליה כן וכן הויא אימור איתרמויי איתרמי ליה. ואמרי' שילהי שמעת' דהתם מאי הוי עלה דשומשמי רב יימר אמר לא חיישינן שמא פינן ורבינא. אמר חיישינן:
ת"ר אמר(לבן) אחד אני ראיתי את אביכן שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלו' הן של מעשר שני הן בבית לא אמר כלום. בשדה דבריו קיימין. כללו של דבר כל שבידו ליטלו דבריו קיימין כל שאין בידו ליטלו לא אמר כלום. הילכך בשדה דבריו קיימין דמה לו לשקר אם רצה היה נוטלו ונותנו לאותו שהוא מעיד עליו. נראה בעיני דהאי דבשדה דבריו קיימין היינו שהטמין במקום המשתמר. דאי לאו הכי אבידה מדעת היא. ותו שמא אלו נלקחו ואדם אחר שם מעותיו לשם אלא ע"כ שהטמין במקום דליכא למיחש להכי. ונראה בעיני דמיירי כגון שהוא אומר ידוע לי בברור שלא פינן ושם אחרים שם שאם לא כן תיקשי לך דהאשה שהלכה ביבמות דאמרי' התם ההוא גברא דאפקיד שומשי גבי חבריה אמר ליה הב לי שומשמיי אמ' להו שקלת' והא כן וכן הויא ובחביתא רמיא אמ' ליה דידך שקלתינ' והני אחרנייתא נינהו. השתא הואיל ואילו הוה אבוהון קיים. סבר רב חסדא למימר היינו שני תלמידי חכמים דלא אמרי' אזול הני ואתו אחריני. א"ל [רבא] מי דמי התם קאמרה סימני הכא שומשמי מאי סימנא אית להא. ודקאמ' ליה כן וכן הויא אימור איתרמויי איתרמי ליה. ואמרי' שילהי שמעת' דהתם מאי הוי עלה דשומשמי רב יימר אמר לא חיישינן שמא פינן ורבינא. אמר חיישינן:
3