אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין ס״וOhr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 66
א׳ופסק רבי' יהודה בר נתן זצ"ל דהלכה כנהרדעי אליבא דב"ה. וכן פסק רבינו יצחק אלפס זצ"ל:
1
ב׳[שם]
אחד אומר חבית של יין ואחד אומר חבית של שמן הוה עובדא ואתו לקמיה דר' אמי וחייביה ר' אמי לשלומי חביתא דחמרא מגו חביתא דמשחא כמאן כרשב"א. אימור דאמר ר' שמעון בן אלעזר היכא דיש בכלל מאתים מנה כי האי גוונא מי אמ'. לא צריכא לדמי פי' שהאחר אומר בפני הודה לו דמי חבית יין וזה אומר בפני הודה לו דמי חבית של שמן דהיינו מנה ומאתים ויש בכלל מנה מאתים. אחד אומר בדיוטא עליונה פי' הלוהו או הפקיד בידו ואחד אומר בדיוטא התחתונה אמר ר' חנינא מעשה בא לפני רבי וצירף עדותן פי' רש"י זצ"ל כר' יהושע בן קרחה דתרוייהו מנה מחייב' ואע"ג דמתכחשי בבדיקות כרב יהודה:
אחד אומר חבית של יין ואחד אומר חבית של שמן הוה עובדא ואתו לקמיה דר' אמי וחייביה ר' אמי לשלומי חביתא דחמרא מגו חביתא דמשחא כמאן כרשב"א. אימור דאמר ר' שמעון בן אלעזר היכא דיש בכלל מאתים מנה כי האי גוונא מי אמ'. לא צריכא לדמי פי' שהאחר אומר בפני הודה לו דמי חבית יין וזה אומר בפני הודה לו דמי חבית של שמן דהיינו מנה ומאתים ויש בכלל מנה מאתים. אחד אומר בדיוטא עליונה פי' הלוהו או הפקיד בידו ואחד אומר בדיוטא התחתונה אמר ר' חנינא מעשה בא לפני רבי וצירף עדותן פי' רש"י זצ"ל כר' יהושע בן קרחה דתרוייהו מנה מחייב' ואע"ג דמתכחשי בבדיקות כרב יהודה:
2
ג׳[שם]
[מתני'] כל זמן שהוא מביא ראיה סותר את הדין פי' הבא לב"ד ולא היה שטר זכותו בידו ויצא מב"ד חיוב ולאחר זמן מצא שטר זכותו והביא לב"ד ב"ד סותרין את הדין שפסקו. ומחייבין שכנגדו. אמרו ליה כל ראיות שיש לך הבא מיכן ועד שלשים יום. הביא בתוך שלשים סותר לאחר שלשים אינו סותר. אמר רשב"ג מה יעשה זה שלא מצא בתוך שלשים ומצא לאחר שלשים. אמרו לו הבא עדים הבא ראיה אמר אין לי עדים אין לי ראיה ולאחר זמן מצא עדים וראיה הרי זו אינה כלום. אמר רשב"ג מה יעשה זה שלא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים לא היה יודע שיש לו ראיה ומצא ראיה. אמרו לו הבא עדים ואמר אין לי הבא ראיה ואמר אין לי ראיה. ראה שנתחייב ואמר קירבו איש פלוני ופלוני והעידוני או שהוציא ראיה מתוך אפונדתו הרי זו אינה כלום. ובהא אפי' רשב"ג מודה שכיון שהיה יודע בהן ואמר אין לי שקרין הן או שכר עדים. אמר רבה בר רב הונא הלכה כרשב"ג אקמייתא קאמר דכיון דלא אמר אין לי אע"ג דלא מצא בתוך ל' ומצא לאחר ל' סותרין את דינו. ואמר רבה בר רב הונא אין הלכה כדברי חכמים. פשיטא כיון דאמר הלכה כרשב"ג ממילא דאין הלכה כחכמים מהו דתימא ה"מ לכתחילה אבל בדיעבד שפיר דמי קמ"ל דיעבד מהדרי' ליה:
[מתני'] כל זמן שהוא מביא ראיה סותר את הדין פי' הבא לב"ד ולא היה שטר זכותו בידו ויצא מב"ד חיוב ולאחר זמן מצא שטר זכותו והביא לב"ד ב"ד סותרין את הדין שפסקו. ומחייבין שכנגדו. אמרו ליה כל ראיות שיש לך הבא מיכן ועד שלשים יום. הביא בתוך שלשים סותר לאחר שלשים אינו סותר. אמר רשב"ג מה יעשה זה שלא מצא בתוך שלשים ומצא לאחר שלשים. אמרו לו הבא עדים הבא ראיה אמר אין לי עדים אין לי ראיה ולאחר זמן מצא עדים וראיה הרי זו אינה כלום. אמר רשב"ג מה יעשה זה שלא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים לא היה יודע שיש לו ראיה ומצא ראיה. אמרו לו הבא עדים ואמר אין לי הבא ראיה ואמר אין לי ראיה. ראה שנתחייב ואמר קירבו איש פלוני ופלוני והעידוני או שהוציא ראיה מתוך אפונדתו הרי זו אינה כלום. ובהא אפי' רשב"ג מודה שכיון שהיה יודע בהן ואמר אין לי שקרין הן או שכר עדים. אמר רבה בר רב הונא הלכה כרשב"ג אקמייתא קאמר דכיון דלא אמר אין לי אע"ג דלא מצא בתוך ל' ומצא לאחר ל' סותרין את דינו. ואמר רבה בר רב הונא אין הלכה כדברי חכמים. פשיטא כיון דאמר הלכה כרשב"ג ממילא דאין הלכה כחכמים מהו דתימא ה"מ לכתחילה אבל בדיעבד שפיר דמי קמ"ל דיעבד מהדרי' ליה:
3
ד׳[שם]
אמר רבה בר בר חנה הלכה כדברי חכמים פי' אמיצעתא קאי דכיון דאמר אין לי אינו יכול יותר להביא ראיה. ואמר רבה בר בר חנה אין הלכה כרשב"ג. פשיטא כיון דאמר הלכה כחכמים ממילא אין הלכה כרשב"ג וכו' ופרש"י זצ"ל דהכא ליכא למימר כדלעיל משום דאיעבד דבשלמא התם אי לאו דמהדר ואמר אין הלכה כחכמים הוה אמינא אי עבד לא מהדרינן דאלים כח דברי המרובין. אבל הכא כיון דאמר הלכה כחכמים פשיטא דאי עביד כיחיד מהדרי' להו:
אמר רבה בר בר חנה הלכה כדברי חכמים פי' אמיצעתא קאי דכיון דאמר אין לי אינו יכול יותר להביא ראיה. ואמר רבה בר בר חנה אין הלכה כרשב"ג. פשיטא כיון דאמר הלכה כחכמים ממילא אין הלכה כרשב"ג וכו' ופרש"י זצ"ל דהכא ליכא למימר כדלעיל משום דאיעבד דבשלמא התם אי לאו דמהדר ואמר אין הלכה כחכמים הוה אמינא אי עבד לא מהדרינן דאלים כח דברי המרובין. אבל הכא כיון דאמר הלכה כחכמים פשיטא דאי עביד כיחיד מהדרי' להו:
4