אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין פ׳Ohr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 80
א׳פי' רבינו יהודה בר נתן זצ"ל אידי ואידי בשיקול הדעת. ובאינו מומחה דברייתא כשנטל ונתן ביד נטל מזה ונתן לזה. הילכך אינו חוזר אלא מה שעשה עשוי וישלם מביתו. לא נטל ונתן ביד אלא אמר זיל שלים מחזירין הואיל ואינו מומחה. ומומחה שטעה בשיקול הדעת אפי' נטל ונתן ביד אין מחזירין אלא פטור מלשלם כדקתני סיפא אם היה מומחה פטור מלשלם. ובדבר משנה בין מומחה בין אינו מומחה אפי' נטל ונתן ביד חוזר והכי הילכתא כרב חסדא והכי נהגינן. עכ"ל: וזה לשון רבינו יצחק אלפס זצ"ל רב חסדא אמר לא קשיא כאן שנשא ונתן ביד כאן שלא נשא ונתן ביד. בשלמא חייב את הזכאי משכחת לה שנשא ונתן ביד [אלא זיכה את החייב היכי משכחת לה שנשא ונתן ביד]. רבינא אמר כגון שהיה לו משכון בידו ונוטלו ממנו. טימא את הטהור דאגע בהו שרץ. טיהר את הטמא שערב עם פירותיו. וקיימא לן כרב חסדא חדא דהא מסקנא דשמעתין. ועוד דהא אוקימנא להאי מתני' בדוכתא בבכורות כשנשא ונתן ביד כדאוקמה רב חסדא הכא וקיי"ל [נמי] כרב ששת דאמר טעה בדבר משנה חוזר ובכמה דוכתי אמרי' נעשה כמי שטעה בדבר משנ' וחוזר כדאמרי' התם אמר אמימר ב"ד שמכרו שלא בהכרזה נעשו כמי שטעו בדבר משנה וחוזרין. ואמרי' נמי בשבועות האי דיינא דאשבע בי"י אלהי ישראל נעשה כמי שטעה בדבר משנה וחוזר. ובהאי מסכת נמי אמרי' א"ל רב ספרא דטעה במאי אילימ' דטעה בדבר משנה והאמר רב ששת אמר רב אשי טעה בדבר משנה חוזר אלמא הכי הילכתא. אלא מיהו אע"ג דקיימא לן דטעה בדבר משנה חוזר פירוקא דהני מתני' לאו מפרש כדרב ששת אלא כדפריק רב חסדא דסבירא ליה דתרתי מתנייתא כשטעה בשיקול הדעת נינהו. והאי דקתני מחזירין כשלא נשא ונתן ביד. והא דקתני מה שעשה עשוי כשנשא ונתן ביד. וטעמא דמילתא משום הפסד ממונו של בעל דין דהיכא דלית ליה פסידא לבעל דין כגון שנשא ונתן הדיין ביד דחייב לשלם מה שעשה עשוי. והא דקתני מחזירין בשלא נשא ונתן ביד דאינו חייב הדיין לשלם ולא אמרי' מה שעשה עשוי אלא מחזירין בין לזכות בין לחובה. והדין טעמא דרב חסדא והכי הילכת'. וכיון דקיי"ל דטעה בדבר משנה חוזר וקיי"ל כרב חסדא דאוקי להני תרתי מתנייתא כשטעה בשיקול הדעת אידחי ליה האי פירוקא דרב יוסף ורב נחמן. ושמעי' השתא דהיכא דטעה בדבר משנה לא שנא מומחה ולא שנא שאינו מומחה לא שנא נשא ונתן ביד ולא שנא לא נשא ונתן ביד בכולהו חוזר. דרב חסדא לא פליג בין נשא ונתן ביד ללא נשא ונתן ביד אלא היכא דטעה בשיקול הדעת. אבל היכ' דטעה בדבר משנה חוזר בכל ענין. וזו אינה צריכה לפנים ולא לפני לפנים. אבל היכא דטעה בשיקול הדעת הא מילתא ודאי צריכא עיונא ודקדוקא וכבר עיינינן ודייקינן להא מילתא ואשכחן בה חמשה בבי: בבא קמא מומחה ונקיט רשותא מריש גלותא למידן דינא וטעה בשיקול הדעת. ובבא תניינא מומחא דלא נקיט רשותא אבל קבלוה עלייהו בעלי דינא. ובבא תליתאה מומחה דלא נקיט רשותא ולא קבלוה עלייהו בעלי דינא. ובבא רביעאה דליתיה מומחה וקבלוה עלייהו בעלי דינא למידן דינא וטעה. ובבא חמישאה דליתיה מומחה ולא קבלוה עלייהו בעלי דינא. אילין חמשה בבי דייקינן בהאי עניינא וצריכין לברורי דינא דכל חד בבא ובבא מינייהו:
1