אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין ט׳Ohr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 9
א׳הילכך לא שנא בירר מומחה לא שנא בירר לו אחר מיושבי קרנות לא מצי למימר לא אדון לפניו עד שיביא ראיה שהוא קרוב או פסול:
1
ב׳[שם]
מתני' זה פוסל עדיו של זה וזה פוסל עדיו של זה דברי ר' מאיר אימתי בזמן שמביא עליהם ראיה שהם קרובים או פסולים אבל אם היו כשרים אינו יכול לפוסלן. אוקמה ר' אלעזר למתני' בעדים ממש ולא עדו. ובבא הוא ואחר לפוסלו וכדתרצה רב אחא בריה דרב איקא כגון שקרא עליו ערעור דפגם משפחה שאומר שהוא עבד ממשפחת עבדים [ולהעיד על המשפחה] שלא נשתחררה בא ופסול הוא ואמשפחה קא מסהדי. דר' מאיר סבר הני אמשפחה קא מסהדי. ואיהו ממילא קא מיפסיל דלאו משום האי לחודיה אסהוד. הילכך סהדותא [הוי] ולאו כנוגע בעדות דמי. ורבנן סברי סוף סוף נוגעי בעדותן הן. והלכה כרבנן. אבל ערעור דגזלנותא שעליו הוא מעיד לכולי עלמא נוגע בעדות הוא ואפי' ר' מאיר מודה דלאו כל כמיניה למיפסליה. ולא איתברר לי היכא דהוה רגיל למימר האי בעל דין דהאי עד גזלן הוא קודם זה המעשה או מהימן. מידי רהוה את"ח שאמרה בשעת מעשה. היכא שנוגע בדבר דלא מהימן ואם היה מודה ובא קודם המעשה מהימן. ולא איתבריר לי נמי אי מפסיל האי עד לשאר עדיות. הואיל ועיקר אסהדותיה דהאי לצורכו הוה לא מיפסיל על פיו אפי' לשאר עדיות או דילמא בשאר עדיות שאינו נוגע בדבר מיפסיל על פיו. מיהו גבי שתי כיתי עדים דפרישית בסמוך משמע דלא מיפסלי אפילו לעדות אחרת:
מתני' זה פוסל עדיו של זה וזה פוסל עדיו של זה דברי ר' מאיר אימתי בזמן שמביא עליהם ראיה שהם קרובים או פסולים אבל אם היו כשרים אינו יכול לפוסלן. אוקמה ר' אלעזר למתני' בעדים ממש ולא עדו. ובבא הוא ואחר לפוסלו וכדתרצה רב אחא בריה דרב איקא כגון שקרא עליו ערעור דפגם משפחה שאומר שהוא עבד ממשפחת עבדים [ולהעיד על המשפחה] שלא נשתחררה בא ופסול הוא ואמשפחה קא מסהדי. דר' מאיר סבר הני אמשפחה קא מסהדי. ואיהו ממילא קא מיפסיל דלאו משום האי לחודיה אסהוד. הילכך סהדותא [הוי] ולאו כנוגע בעדות דמי. ורבנן סברי סוף סוף נוגעי בעדותן הן. והלכה כרבנן. אבל ערעור דגזלנותא שעליו הוא מעיד לכולי עלמא נוגע בעדות הוא ואפי' ר' מאיר מודה דלאו כל כמיניה למיפסליה. ולא איתברר לי היכא דהוה רגיל למימר האי בעל דין דהאי עד גזלן הוא קודם זה המעשה או מהימן. מידי רהוה את"ח שאמרה בשעת מעשה. היכא שנוגע בדבר דלא מהימן ואם היה מודה ובא קודם המעשה מהימן. ולא איתבריר לי נמי אי מפסיל האי עד לשאר עדיות. הואיל ועיקר אסהדותיה דהאי לצורכו הוה לא מיפסיל על פיו אפי' לשאר עדיות או דילמא בשאר עדיות שאינו נוגע בדבר מיפסיל על פיו. מיהו גבי שתי כיתי עדים דפרישית בסמוך משמע דלא מיפסלי אפילו לעדות אחרת:
2
ג׳[שם ע"ב]
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מחלוקת בשתי כיתי עדים דר' מאיר סבר צריך לברר וחכמים סברי אין צריך לברר. אבל (בבת) אחת ד"ה אין יכולין לפוסלן. פי' מחלוקת בשתי כיתי עדים שאמר בעל דין בפנינו יש לי שתי כיתי עדים בדבר והביא ראשונה. ועמד חבירו ואחר ואמר פסולין הן דהשתא לאו נוגע בעדות הוא שהרי אמר יש לי כת אחרת ואם ביקש ולא מצא יפסיד דקסבר ר' מאיר צריך בעל דין לברר להעמיד על האמת כל דבריו שטוען בב"ד והני מיפסלי אף לעדות אחרת. ואם ביקש ומצא כת אחרת הרי בירר דבריו שאמר להביא והביא. והוא לא רק דסבור שכשירין הן אע"פ שראשונה נפסלה. ורבנן סברי אין צריך לברר ויכול לומר אין לי עוד. ונמצא זה נוגע בעדותו ולא מיפסלי אפילו לעדות זו. ולא נהירא זה הפי' חדא דאין זה בירור דברים לר' מאיר הואיל וכת אחת נפסלה עדיין נוגע בעדות הוא. ועוד דאי נמי הוי בירור דברים בהכי נוגע בעדות הוא ואם לא ימצא כת אחרים כשרין אלא כת פסולין נמצא מפסיד בפסולן של ראשונים. דאם לא נפסלו ראשונים היה מוציא ממונו על פיהם ודבריו נבררין על ידי שניה. ואע"פ שפסולין ועדיין הוא מפסיד. הילכך פרש"י זצ"ל דה"ג ועיקר דר' מאיר סבר אין צריך לברר. וזה שאמר להביא שתי כיתי עדים והביאן והאחת נפסלת אין בכך כלום שאין צריך לברר דבריו. ודיו בכת הכשרים. ואלו נפסלין לעדות אחרת על פי בעל דין ואחד דאינו נוגע בעדות. ורבנן סברי צריך לברר ונמצא זה נוגע בעדות ולא מיפסלי:
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מחלוקת בשתי כיתי עדים דר' מאיר סבר צריך לברר וחכמים סברי אין צריך לברר. אבל (בבת) אחת ד"ה אין יכולין לפוסלן. פי' מחלוקת בשתי כיתי עדים שאמר בעל דין בפנינו יש לי שתי כיתי עדים בדבר והביא ראשונה. ועמד חבירו ואחר ואמר פסולין הן דהשתא לאו נוגע בעדות הוא שהרי אמר יש לי כת אחרת ואם ביקש ולא מצא יפסיד דקסבר ר' מאיר צריך בעל דין לברר להעמיד על האמת כל דבריו שטוען בב"ד והני מיפסלי אף לעדות אחרת. ואם ביקש ומצא כת אחרת הרי בירר דבריו שאמר להביא והביא. והוא לא רק דסבור שכשירין הן אע"פ שראשונה נפסלה. ורבנן סברי אין צריך לברר ויכול לומר אין לי עוד. ונמצא זה נוגע בעדותו ולא מיפסלי אפילו לעדות זו. ולא נהירא זה הפי' חדא דאין זה בירור דברים לר' מאיר הואיל וכת אחת נפסלה עדיין נוגע בעדות הוא. ועוד דאי נמי הוי בירור דברים בהכי נוגע בעדות הוא ואם לא ימצא כת אחרים כשרין אלא כת פסולין נמצא מפסיד בפסולן של ראשונים. דאם לא נפסלו ראשונים היה מוציא ממונו על פיהם ודבריו נבררין על ידי שניה. ואע"פ שפסולין ועדיין הוא מפסיד. הילכך פרש"י זצ"ל דה"ג ועיקר דר' מאיר סבר אין צריך לברר. וזה שאמר להביא שתי כיתי עדים והביאן והאחת נפסלת אין בכך כלום שאין צריך לברר דבריו. ודיו בכת הכשרים. ואלו נפסלין לעדות אחרת על פי בעל דין ואחד דאינו נוגע בעדות. ורבנן סברי צריך לברר ונמצא זה נוגע בעדות ולא מיפסלי:
3