אוצר מדרשים, אלפא ביתא דבן סירא, הקדמהOtzar Midrashim, The Aleph Bet of ben Sira, Introduction
א׳אלפא ביתא דבן סירא: ספר קטן בשם אלפא ביתא דבן סירא מיוחס לישוע בן סירא הנודע בספרו הקובץ משלי עם ואמרי חכמה בשם חכמת בן סירא ונמנה בין הספרים החיצונים.
1
ב׳האלפא ביתא כנראה הוא מלאכת סופר מאוחר אשר התחקה על ספר בן סירא ויברר לו ממנו איזה פתגמים ועוד איזה דברים שנאמרו בשמו בלשון ארמית שהיה מורגל אז בפי ההמון, ויסדרם ע״פ הא״ב כדי להקל על הזכרון. ואחריו בא סופר שני ועשה א״ב שני בלשון הקדש כי מצא איזה מהם בתלמוד ומדרשים והוסיף עליהם כדי לגמור הא״ב, ואחריו בא סופר שלישי וחבר עליהם פירוש עם להג הרבה מעורב במשלים ספורים והגדות שונות, מתחיל ״לעולם״, ומסיים בפתגם בן סירא מאותו האות, ולפי שמביא לפעמים ב״ס דברי ליצנות ונבול פה, לכן הזהירו חכמים שלא לקרותו (סנהדרין ק׳:) וכתב הרמב״ם בפי׳ המשניות לסנהדרין פ׳ חלק: ״וכן ספר בן סירא והוא היה איש שחבר ספרים, יש בהם התולים מעניני הכרת פנים ואין בהם טעם ולא תועלת אלא אבוד זמן בהבל״. אבל הריטב״א (ב״ב צ״ח:) כתב: אע״פ שקראוהו בסנהדרין בין ספרים חיצונים שמעינן שלא אסרו שם אלא לעשות ממנו קבע, אבל מ״מ ראוי להגות ללמוד ממנו חכמה ומוסר. וגם חז״ל לא נמנעו מלהשתמש בו ולהוציא יקר מזולל. לדעת עפשטיין בקדמוניות היהודים (צד 124) נעשו הוספות בס׳ אלפא ביתא דבן סירא בכוונה להתל בדברי חז״ל, אך לא נראים דבריו כי עשו זאת בכוונה, והוא בעצמו מודה ״שנחוצה שמירה יתירה לכל מי שיבוא לחרוץ משפט כזה על איזה ספר קדמון, כי לא כל מה שנראה לנו זר היה זר גם בעיני הקדמונים, ובהשתנות העתים משתנות הדעות״ (שם דף 120). אדות הא״ב דבן סירא דברו גם צונץ בדרשותיו (105), ושור בהחלוץ (ח״ח 172), ורייפמאן בארבעה חרשים (צד 5).
2
ג׳ס׳ אלפא ביתא דב״ס נדפס ראשונה עם עוד ספורים קטנים בקושטא שנת רע״ט, ובויניציא שנת ש״ד באמשטרדם שנת תנ״ח בחילוף וחסר, כי שם הקדימו הא״ב השני והאחרו הראשון, ובדו לו שם ״תוכחת מוסר לב״ס ע״פ מעשה״ אבל השמיטו כמעט חציו, ר״ל מן אות א׳ עד ט׳ בכלל. ומתחיל ידך מן טיבות, וע״פ הדפוס המשובש הזה סמכו האחרונים אשר לא ידעו את הראשונים הטובים ממנו, וגם העתיקו הספר בלשון יהודית אשכנזית ונדפס בנאווידוואהר בשנת תקמ״ב. משה שטיינשניידר הדפיס האלפא ביתא בשלמות עם הערות ותקונים, ברלין תרי״ח.
3