אוצר מדרשים, ספר יצירה א׳Otzar Midrashim, Sefer Yetzirah 1
א׳ספר יצירה
[מהוצאת לאזארוס גאלדשמידט]
(משנה א'): בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה הוי״ה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים [ומלך עולם] אל שדי [רחום וחנון] רם ונשא שוכן עד [מרום] וקדוש שמו [מרום וקדוש הוא], ברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וסופר וספור (נ״א: בספר וסופר וספור, כמו מחשבה דבור ומעשה, המאמרים הסגורים פה במסגר מרובע הם הוספות מאוחרות ע"פ נוסחאות שונות).
[מהוצאת לאזארוס גאלדשמידט]
(משנה א'): בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה הוי״ה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים [ומלך עולם] אל שדי [רחום וחנון] רם ונשא שוכן עד [מרום] וקדוש שמו [מרום וקדוש הוא], ברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וסופר וספור (נ״א: בספר וסופר וספור, כמו מחשבה דבור ומעשה, המאמרים הסגורים פה במסגר מרובע הם הוספות מאוחרות ע"פ נוסחאות שונות).
1
ב׳(משנה ב׳): עשר ספירות בלימה ועשרים ושתים אותיות יסוד [שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות].
2
ג׳(משנה ג'): עשר ספירות בלימה, כמספר עשר אצבעות חמש כנגד חמש, וברית יחיד מכוונת באמצע במלת הלשון (בפה) ובמילת המעור (לשון נופל על לשון, ושניהם מכוונים זה כנגד זה, מילת המעור הוא בריתו של אברהם אבינו, שהוא ברית יחיד באחדות הבורא).
3
ד׳(משנה ד): עשר ספירות בלימה, עשר ולא תשע ולא אחת עשרה, הבן בחכמה וחכם בבינה, בחון בהם וחקור מהם [דע וחשוב וצור] (לשון ציור) והעמד דבר על בירורו, והושב יוצר על מכונו [כי הוא יוצר ובורא לבדו ואין זולתו ומדתו עשר ואין להם סוף].
4
ה׳(משנה ה'): עשר ספירות בלימה, מדתן עשר שאין להם סוף, עומק ראשית ועומק אחרית, עומק טוב ועומק רע, עומק רום ועומק תחת, עומק מזרח ועומק מערב, עומק צפון ועומק דרום, ואדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולם ממעון קדשו עד עדי עד.
5
ו׳(משנה ו׳): עשר ספירות בלימה צפיתן כמראה הבזק ותכליתן אין להן קץ, ודברו בהן ברצוא ושוב ולמאמרו כסופה ירדופו ולפני כסאו הן משתחוות.
6
ז׳(משנה ז'): עשר ספירות בלימה, נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן, בשלהבת קשורה בגחלת [דע וחשוב וצוד] שאדון יחיד [והיוצר אחד] ואין שני לו ולפני אחד מה אתה סופר.
7
ח׳(משנה ח'): עשר ספירות בלימה, בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר, ואם רץ [פיך לדבר ו]לבך [להרהר] שוב למקום, שלכך נאמר [והחיות] רצוא ושוב, ועל דבר זה נכרתה ברית.
8
ט׳(משנה ט׳): עשר ספירות בלימה, אחת רוח אלהים חיים [נכון כסאו מאז] ברוך [ומבורך] שמו [של חי העולמים תמיד לעולם ועד. קול ורוח ודבור, ודבור] הוא רוח הקודש [לראשיתו אין תחלה, לאחריתו אין תכלית].
9
י׳(משנה י׳): שתים רוח מרוח, חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות (בנוסחא אחרת יש הוספה: "בהם ארבע רוחות השמים מזרח ומערב צפון ודרום ורוח בכל אחת מהן").
10
י״א(משנה י״א): שלש מים מרוח, חקק וחצב בהם [עשרים ושתים אותיות מ'] תהו ובהו רפש וטיט, חקקן כמין ערוגה, חצבן כמין חומה, סכרן כמין מעזיבה [ויצק עליהם שלג ונעשה עפר, שנאמר כי לשלג יאמר הוה ארץ] (בנוסחא אחרת הוספה: ״תהו זה קו ירוק המקיף את כל העולם, בהו אלו אבנים מפולמות משוקעות בתהום ומביניהם המים יוצאים שנאמר ונטה עליה קו תהו ואבני בהו״. עי׳ חגיגה י״ב. ורש״י שם).
11
י״ב(משנה י״ב): ארבע אש ממים, חקק וחצב בה כסא הכבוד, שרפים ואופנים וחיות הקדש ומלאכי השרת [ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט].
12
י״ג(משנה י״ג):[ברר שלש אותיות מן הפשוטות (בסוד שלש אמות אמ״ש) וקבען בשמו הגדול וחתם בהן שש קצוות] חמש חתם רום ופנה למעלה וחתמו ביה״ו, שש חתם תחת ופנה למטה וחתמו ביו״ה, שבע חתם מזרח ופנה לפניו וחתמו בהי״ו, שמונה חתם מערב ופנה לאחריו וחתמו בהו״י, תשע חתם דרום ופנה לימינו וחתמו בוי״ה, עשר חתם צפון ופנה לשמאלו וחתמו בוה״י (הן שש הקצוות (עי' כוזרי צד שנ״ו) משם הוי״ה ועם ד' יסודות רוח אלהים רוח מרוח מים ואש הן עשר כנגד עשר ספירות. וחוזר ומונה ד' היסודות ביחד).
13
י״ד(משנה י״ד): אלו עשר ספירות בלימה אחת רוח אלהים, [שתים] רוח מרוח, [שלש] מים מרוח [ארבע] אש ממים, רום (מעלה) ותחת מזרח ומערב צפון ודרום.
14