פרשת דרכים י״דParashat Derakhim 14

א׳דֶּרֶךְ עֲנָוִים

ב׳וּבוֹ שְׁנֵי דְרוּשִׁים לְמַעֲלַת הָעֲנָוָה

ג׳הַדְּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן (דרוש יד): יְבָאֵר דְּמִדַּת הָעֲנָוָה כְּלִי שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ קֹדֶשׁ וְכוּ', וְיָלְפִינַן לַהּ מִדִּכְתִיב 'נַעֲשֶׂה אָדָם', וְהַר סִינַי יוֹכִיחַ. / תָּבוֹר וְכַרְמֶל נִפְסְלוּ מִשּׁוּם לַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה. / מְחֻבָּר לָא מִתְּסַר, וְיֵשׁ נֶעֱבָד בִּמְחֻבָּר לְגָבוֹהַּ. / אֵיךְ נִבְנָה בֵּית הַבְּחִירָה בְּהַר הַמּוֹרִיָּה שֶׁהוּא הַר גָּבוֹהַּ וְאִית בֵּהּ לַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה?

ד׳הַדְּרוּשׁ הַשֵּׁנִי (דרוש טו): מַעֲלַת הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה. / יְבָאֵר עִנְיַן דָּוִד דַּהֲוָה מַתְנֵי לְרַבָּנָן עַל גַּבֵּי קַרְקַע. / דִּין אָסוּר לִקְרֹא לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ, אֲבָל בְּאוֹמֵר אֲדוֹנִי אוֹ מוֹרִי פְּלוֹנִי שְׁרִי, וּמְצַדֵּד לוֹמַר דְּהַיְנוּ דַוְקָא כְּשֶׁמַּזְכִּיר הַתֹּאַר קֹדֶם הַשֵּׁם.

ה׳דְּרוּשׁ אַרְבָּעָה עָשָׂר

ו׳חֻלִּין פֶּרֶק כִּסּוּי הַדָּם (פט ע"א): אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כז): "וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם".

ז׳מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים הֵן כָּל יְקָר רָאֲתָה עֵינֵנוּ גֹּדֶל מִדַּת הָעֲנָוָה, הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה רֹאשׁ, כְּלִי שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ קֹדֶשׁ, כַּאֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. וּלְפִי פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים נִרְאֶה דְּזוֹ הָיְתָה כַּוָּנַת יְשַׁעְיָה (סו, ב) בְּאָמְרוֹ: "וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם יְיָ, וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי". דְּיֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם "וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ", מַה שַּׁיָּכוּת לַדְּבָרִים הַלָּלוּ עִם הַקּוֹדֵם?

ח׳אָמְנָם יֵרָאֶה דְּהַדְּבָרִים מַגִּיעִים עִם הָא דְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק רְבִיעִי דִמְגִלָּה (לא ע"א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים. כָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים י, יז): "כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים" וְגוֹמֵר, וּכְתִיב בָּתְרֵהּ (פסוק יח): "עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה". שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים (ישעיה נז, טו): "כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא" וְגוֹמֵר, וּכְתִיב בָּתְרֵהּ (שם): "וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ". מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים (תהלים סח, ה): "סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת" וְגוֹמֵר, וּכְתִיב בָּתְרֵהּ (פסוק ו): "אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת". עַד כָּאן. אַף אָנוּ נֹאמַר, דְּהָכָא נָמֵי, דְּהִזְכִּיר גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" וְגוֹמֵר, "וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה", הִזְכִּיר נָמֵי עַנְוְתָנוּתוֹ בְּאָמְרוֹ: "וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ". זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ יֹאמַר נָא בְּאֹפֶן אַחֵר. וּנְדַקְדֵּק עוֹד בְּכֶפֶל הָעִנְיָן, דְּקָאָמַר "וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה", וְחָזַר וְאָמַר "וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם יְיָ". וְתוּ, דִּלְפִי הַנִּרְאֶה הָווּ תַּרְתֵּי דְּסָתְרָן אַהֲדָדֵי, דְּאִם הַכֹּל נִבְרָא בְּמַאֲמַר הַשֵּׁם, כְּדִכְתִיב "וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם יְיָ", אֵיךְ כְּתִיב בְּהוּ עֲשִׂיָּה בְּאָמְרוֹ "וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה"?

ט׳וְיֵרָאֶה לְיַשֵּׁב עִם הָא דְאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה ד סימן ז) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ" (בראשית א, ז). זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת שֶׁהִרְעִישׁ בֶּן זוֹמָא אֶת הָעוֹלָם. 'וַיַּעַשׂ' — אֶתְמְהָא! וַהֲלוֹא בְּמַאֲמָר הֵן, כְּדִכְתִיב (תהלים לג, ו): "בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ". עַד כָּאן. וְכָתַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל בְּשֵׁם בַּעַל תְּהִלָּה לְדָוִד, דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁהֵשִׁיבוּ חֲכָמִים לְבֶן זוֹמָא עַל קֻשְׁיָא זוֹ, שֶׁנִּסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹתָם אֱלָהוּת, וּמִשּׁוּם הָכֵי כָּתַב בְּהוּ 'וַיַּעַשׂ' לוֹמַר שֶׁהַשֵּׁם בְּרָאָם. נִמְצָא דְּשִׁנָּה הַכָּתוּב וְאָמַר 'וַיַּעַשׂ', אַף שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת לֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ עֲשִׂיָּה, כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁעוֹשִׂים אוֹתָם אֱלָהוּת.

י׳עוֹד נַקְדִּים מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה ח סימן ז) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה משֶׁה כּוֹתֵב אֶת הַתּוֹרָה, הָיָה כּוֹתֵב מַעֲשֵׂה כָּל יוֹם וָיוֹם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָסוּק "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו), אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, מָה אַתָּה נוֹתֵן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים? אֶתְמְהָא! אָמַר לוֹ: כְּתֹב, וְהָרוֹצֶה לִטְעוֹת יִטְעֶה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: משֶׁה, הָאָדָם הַזֶּה שֶׁבָּרָאתִי, לֹא גְדוֹלִים וּקְטַנִּים אֲנִי מַעֲמִיד מִמֶּנּוּ?! שֶׁאִם יָבוֹא הַגָּדוֹל לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן מִמֶּנּוּ, הוּא אוֹמֵר: מָה אֲנִי צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן? וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ: לְמַד מִבֹּרַאֲךָ, שֶׁהוּא בָּרָא אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים, וְכֵיוָן שֶׁבָּא לִבְרֹאת אֶת הָאָדָם נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: "נַעֲשֶׂה אָדָם". עַד כָּאן. וְכֵן כָּתַב רַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁ הַתּוֹרָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "נַעֲשֶׂה אָדָם". אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סִיְּעוּהוּ בִּיצִירָתוֹ, לֹא נִמְנַע הַכָּתוּב מִלְּלַמֵּד דֶּרֶךְ אֶרֶץ וּמִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁיְּהֵא הַגָּדוֹל נִמְלָךְ וְנוֹטֵל רְשׁוּת מֵהַקָּטָן. עַד כָּאן.

י״אוְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּדִבְרֵי הַמַּאֲמָר, דִּלְמַאי אִצְטְרִיךְ לוֹמַר כְּתִיבַת משֶׁה מַעֲשֵׂה כָּל יוֹם וָיוֹם? דְּלָא הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר אֶלָּא: כְּשֶׁבָּא לִכְתֹּב 'נַעֲשֶׂה אָדָם', אָמַר: מָה אַתָּה נוֹתֵן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים? שֶׁהֲרֵי אֵין קֻשְׁיַת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם תְּלוּיָה בִּכְתִיבַת מַעֲשֵׂה כָּל יוֹם וָיוֹם. וּכְבָר נִתְעוֹרֵר בָּזֶה מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, וְתֵרֵץ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְיֵשׁ לוֹמַר, שֶׁמִּכְּתִיבַת מַעֲשֵׂה שְׁאָר הַיָּמִים נִתְעוֹרֵר אֶל הַסָּפֵק הַזֶּה. דְּאִלּוּ הֲוָה כְּתִיב בְּכֻלְּהוּ 'נַעֲשֶׂה', לָא הֲוָה קַשְׁיָא לֵהּ, דְּיֵשׁ לוֹמַר דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, שֶׁלִּפְעָמִים הָאָדָם הַמְדַבֵּר עִם עַצְמוֹ יֹאמַר 'נַעֲשֶׂה' בִּלְשׁוֹן רַבִּים, שֶׁכֵּן מִנְהַג הַמְּלָכִים לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן רַבִּים שֶׁהוּא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב אִבְּן עֶזְרָא בְּשֵׁם הַגָּאוֹן; אֲבָל הַשְׁתָּא, דִּבְכָל הַמַּעֲשִׂים לָא קָאָמַר הָכֵי, אֶלָּא 'יְהִי רָקִיעַ', וְהָכָא כְּתִיב 'נַעֲשֶׂה', מַשְׁמַע שֶׁנִּשְׁתַּנָּת בְּרִיאָה זוֹ שֶׁהֻצְרַךְ בָּהּ לְסִיּוּעַ אֲחֵרִים. עַד כָּאן. וְיֵשׁ קְצָת מֵהַדֹּחַק בְּתֵרוּץ זֶה.

י״באַךְ עִם הָאָמוּר יָבוֹא עַל נָכוֹן. וָהוּא, דְּבֶן זוֹמָא הִרְעִישׁ אֶת הָעוֹלָם בְּמַאֲמַר הַכָּתוּב 'וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים' שֶׁהֲרֵי בְּמַאֲמָר הֵן, וְהֵשִׁיבוּ לוֹ חֲכָמִים שֶׁנִּסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹתָם אֱלָהוּת וּמִשּׁוּם הָכֵי כָּתַב בְּהוּ עֲשִׂיָּה לוֹמַר שֶׁהַשֵּׁם בְּרָאָם, נִמְצָא דְּשִׁנָּה הַכָּתוּב וְאָמַר 'וַיַּעַשׂ' אַף שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת לֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ עֲשִׂיָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ בְּנֵי הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹתָם אֱלָהוּת. וְהִנֵּה הָרַמְבַּ"ן זַ"ל הִקְשָׁה, דְּאַמַּאי לָא קַשְׁיָא לֵהּ לְבֶן זוֹמָא נָמֵי גַבֵּי מְאוֹרוֹת דִּכְתִיב בְּהוּ (בראשית א, טז): "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת", וְגַבֵּי חַיַּת הָאָרֶץ נָמֵי דִּכְתִיב (שם שם, כה): "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ", וְגַבֵּי אָדָם נָמֵי כְּתִיב עֲשִׂיָּה: "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם". וּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה כָּתַב, דְּהוּא הַדִּין דְּקַשְׁיָא לֵהּ בְּכֻלְּהוּ, אֶלָּא דְנָקַט זֶה דִּכְתִיב בְּרֵישָׁא. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת, כְּלוֹמַר, זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת הַמַּזְכִּירִים מַעֲשֶׂה שֶׁהִרְעִישׁ בָּהֶם בֶּן זוֹמָא אֶת הָעוֹלָם. עַד כָּאן.

י״גוּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר. דְּאֵין סָפֵק דִּכְבָר יָדַע משֶׁה רַבֵּנוּ דְּמִנְהַג הַמְּלָכִים לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַגָּאוֹן, אֶלָּא שֶׁבְּכָתְבוֹ מַעֲשֵׂה כָּל יוֹם וָיוֹם וְהָיָה רוֹאֶה שֶׁכָּתוּב בָּהֶם עֲשִׂיָּה, וְאֵין סָפֵק דְּהֻקְשָׁה לוֹ קֻשְׁיַת בֶּן זוֹמָא דְּאֵיךְ כְּתִיב בְּהוּ עֲשִׂיָּה וַהֲלוֹא 'בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ', וַהֲוָה נִיחָא לֵהּ עִם מַה שֶּׁהֵשִׁיבוּ חֲכָמִים לְבֶן זוֹמָא, שֶׁנִּסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹתָם אֱלָהוּת וּמִשּׁוּם הָכֵי כָּתַב בָּהֶם 'וַיַּעַשׂ' לוֹמַר שֶׁהַשֵּׁם בְּרָאָם. וְעַל זֶה תָּמַהּ משֶׁה, דְּמֵאַחַר דְּהַשֵּׁם שִׁנָּה וְכָתַב 'וַיַּעַשׂ' אַף שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת לֹא הָיְתָה בָּהֶם עֲשִׂיָּה כְּדֵי לְהַרְחִיק וְלַעֲקֹר הָעֲבוֹדָה זָרָה, אִם כֵּן אֵפוֹא אֵיךְ כָּתַב כָּאן 'נַעֲשֶׂה', שֶׁהוּא פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לוֹמַר שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת יֵשׁ. וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּתֹב, וְהָרוֹצֶה לִטְעוֹת יִטְעֶה, לְפִי שֶׁתַּכְלִית גָּדוֹל יֵשׁ לִי בַּמֶּה שֶׁאָמַרְתִּי 'נַעֲשֶׂה אָדָם', וְהוּא שֶׁיִּלְמְדוּ הָעוֹלָם מִמֶּנּוּ מִדַּת הָעֲנָוָה וְיִהְיֶה הַגָּדוֹל נִמְלָךְ בַּקָּטָן.

י״דוְזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב: וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה, וְאַף שֶׁהָאֱמֶת הוּא וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם יְיָ, שֶׁ'בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ', מִכָּל מָקוֹם אָמַרְתִּי לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָעֲבוֹדָה זָרָה. וְהֻקְשָׁה לוֹ, דְּאִם הַשֵּׁם שִׁנָּה וְאָמַר לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה כְּדֵי לְהַרְחִיק עֲבוֹדָה זָרָה, אֵיךְ כָּתַב 'נַעֲשֶׂה אָדָם' שֶׁהוּא פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לוֹמַר שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת יֵשׁ? לָזֶה הֵשִׁיב: וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ. כְּלוֹמַר, תַּכְלִית גָּדוֹל הָיָה לִי בַּמֶּה שֶׁאָמַרְתִּי 'נַעֲשֶׂה אָדָם', כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ בְּנֵי אָדָם מִמֶּנִּי מִדַּת הָעֲנָוָה וְיִהְיֶה הַגָּדוֹל נִמְלָךְ בַּקָּטָן.

ט״ווּבָזֶה יוּבַן פָּסוּק אֶחָד הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ (שמות כ, יט-כ): "וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב". וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּאֵיךְ נִמְשָׁךְ מִמַּה שֶּׁרָאוּ כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבֵּר עִמָּהֶם שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב? וַהֲלוֹא אַזְהָרַת עֲבוֹדָה זָרָה הִיא אַזְהָרָה מְיֻחֶדֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאֵין צָרִיךְ לָתֵת טַעַם לִמְנִיעָתָהּ. וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמִלַּת 'אִתִּי', דְּאֵין לוֹ מוּבָן כְּלָל. וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מכילתא 'בחדש' פ"י) דָּרְשׁוּ: לֹא תַעֲשׂוּ כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים לְפָנַי בַּמָּרוֹם.

ט״זוְנִרְאֶה דְּהַכֹּל יָבוֹא לִכְלַל יִשּׁוּב בְּהַקְדִּים הָא דְאָמְרִינַן בְּסִפְרִי וְזֶה לְשׁוֹנָם: שְׁנֵי כְּתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה עַד שֶׁיָּבוֹא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם כֵּיצַד? כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות יט, כ): "וַיֵּרֶד יְיָ עַל הַר סִינַי", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים ד, לו): "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ"; בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ: "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" — מְלַמֵּד, שֶׁהִרְכִּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים עַל הַר סִינַי וְדִבֵּר עִמָּהֶם. וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר (ש"ב כב, י): "וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד". עַד כָּאן. זוֹ הִיא גִרְסַת הָרַאֲבָ"ד וּבַעַל הִלְכוֹת עוֹלָם. וְהֻקְשָׁה לָהֶם, אֵיךְ הִכְרִיעַ הַפָּסוּק הַשְּׁלִישִׁי 'כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם' לוֹמַר שֶׁהִרְכִּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם עַל הַר סִינַי? שֶׁהֲרֵי גַם פָּסוּק זֶה סוֹתֵר לַפָּסוּק דְּ'וַיֵּרֶד יְיָ עַל הַר סִינַי', וּמַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין פָּסוּק זֶה דְ'מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם' לַפָּסוּק הָאַחֵר דְּ'מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ'? וְתֵרְצוּ, שֶׁהַהַכְרָעָה הִיא בְּאָמְרוֹ 'אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם'. שֶׁאִם הַדִּבּוּר וְהַקּוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, לֹא יִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ 'אַתֶּם רְאִיתֶם', וְלָא הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר אֶלָּא 'אַתֶּם שְׁמַעְתֶּם', אַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְאוּ כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבֵּר עִמָּהֶם, שֶׁהֲרֵי הַשָּׁמַיִם בִּמְקוֹמָם הֵם עוֹמְדִים בִּלְתִּי נִרְאִים, וּבְאָמְרוֹ 'אַתֶּם רְאִיתֶם' לֹא יוּכַל לִהְיוֹת זֶה אֶלָּא שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשָּׁמַיִם לְמָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ יוּכְלוּ הֵם לִרְאוֹתוֹ שֶׁיָּצָא לָהֶם הַקּוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, וְעַכְשָׁו יִתְיַשֵּׁב שֶׁיָּרַד לָהָר וְדִבֵּר מִן הַשָּׁמַיִם. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, דְּמֵאָמְרוֹ 'אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם' לָמַדְנוּ שֶׁהִרְכִּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשָּׁמַיִם עַל הַר סִינַי וְיָרַד וְדִבֵּר עִמָּהֶם.

י״זעוֹד נַקְדִּים, דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גְדוֹלִים נְמוּכֵי רוּחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! שֶׁהֲרֵי הִרְכִּין שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם עַל הַר סִינַי וְיָרַד וְדִבֵּר עִמָּהֶם, וְלֹא הִגְבִּיהוֹ. עַד כָּאן. וּכְבָר אָמְרוּ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּפֶרֶק קַמָּא דְסוֹטָה (ה ע"א): "וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ" (ישעיה נז, טו). רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא. חַד אָמַר: אִתִּי דַכָּא. וְחַד אָמַר: אֲנִי אֶת דַּכָּא. וּמִסְתַּבְּרָא כְּמָאן דְּאָמַר אֲנִי אֶת דַּכָּא, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַר סִינַי וְלֹא הִגְבִּיהוֹ. עַד כָּאן.

י״חוְהִנֵּה טַעַם הַמִּינִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה בַּמֶּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב 'נַעֲשֶׂה אָדָם', לְפִי שֶׁלֹּא יִצְדַּק בְּעֵינֵיהֶם לְתָאֵר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת הָעֲנָוָה, לְפִי שֶׁאוֹמֵר (תהלים צג, א): "יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ", וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁמֶּלֶךְ רָם וְנִשָּׂא יִהְיֶה נִמְלָךְ בְּקָטָן? וּמִשּׁוּם הָכֵי פּוֹנִים לוֹמַר שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת. לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְאָמַר (שמות כ, יט): "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם", וּמֵאָמְרִי 'אַתֶּם רְאִיתֶם' תֵּדְעוּ שֶׁהִרְכַּנְתִּי שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם עַל הַר סִינַי וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמָּכֶם, וּמִכָּאן תִּרְאוּ כַּמָּה חֲבִיבָה הִיא בְּעֵינַי מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִרְכַּנְתִּי שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְיָרַדְתִּי עַל הַר סִינַי וְלֹא הִגְבַּהְתִּי לְהַר סִינַי לְמַעְלָה, וְעַל כָּרְחִין הַטַּעַם הוּא לְפִי שֶׁמִּדַּת הָעֲנָוָה הִיא חֲבִיבָה בְּעֵינַי מְאֹד, כְּדֵי שֶׁמִּמֶּנִּי יִרְאוּ בְּנֵי אָדָם וְיִלְמְדוּ. וְאִם כֵּן, "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף", שֶׁהֲרֵי אֵין לָכֶם שׁוּם פִּתְחוֹן פֶּה בַּמֶּה שֶׁאָמַרְתִּי 'נַעֲשֶׂה אָדָם' לוֹמַר שֶׁהֵם שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת, מֵאַחַר שֶׁאַתֶּם רוֹאִים שֶׁאֲנִי אוֹחֵז בְּמִדַּת הָעֲנָוָה כְּדֵי שֶׁמִּמֶּנִּי יִלְמְדוּ בְּנֵי אָדָם.

י״טנִמְצִינוּ לְמֵדִין, שֶׁהַטַּעַם שֶׁיָּרַד הַשֵּׁם עַל הַר סִינַי וְלֹא הִגְבִּיהוֹ לְהַר סִינַי הוּא לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם כַּמָּה חֲבִיבִין בְּעֵינָיו נְמוּכֵי הָרוּחַ. וְעִקָּרָא דְמִלְּתָא מַה שֶּׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה עַל הַר סִינַי וְלֹא עַל שְׁאָר הָרִים הוּא מִטַּעַם זֶה, לְפִי שֶׁהַר סִינַי הוּא נָמוּךְ וְשָׁפָל. וְכִדְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ פָּרָשַׁת נָשׂא (פרשה יג סימן ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ" (משלי כט, כג) — זֶה תָּבוֹר וְכַרְמֶל, שֶׁבָּאוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם מִתְגָּאִים לוֹמַר שֶׁאָנוּ גְבוֹהִים וְעָלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן אֶת הַתּוֹרָה; "וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד" (שם) — זֶה סִינַי, שֶׁהִשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁאֲנִי נָמוּךְ, וְעַל יְדֵי כָּךְ תָּמַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבוֹדוֹ עָלָיו וְנִתְּנָה עָלָיו הַתּוֹרָה וְזָכָה לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, כְּמָה דְתֵימָא: "וַיֵּרֶד יְיָ עַל הַר סִינַי". עַד כָּאן. וְאִיכָּא לְמֵידַק בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם הַמַּאֲמָר: כְּמָה דְתֵימָא "וַיֵּרֶד יְיָ עַל הַר סִינַי", וְכִי רְאָיָה צָרִיךְ לָזֶה שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּהַר סִינַי? וַהֲלוֹא הַמְפֻרְסָמוֹת אֵין צְרִיכוֹת רְאָיָה. וּלְמַה שֶּׁאָמַר שֶׁתָּבוֹר וְכַרְמֶל בָּאוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם מִתְגָּאִים לֹא הֵבִיא רְאָיָה, וּנְתִינַת הַתּוֹרָה עַל הַר סִינַי הֻצְרַךְ לִרְאָיָה?!

כ׳וְנִרְאֶה דְּאֵין הַכַּוָּנָה לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּסִינַי, אֶלָּא כְּלַפֵּי שֶׁאָמַר: "וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד" — זֶה סִינַי, שֶׁהִשְׁפִּיל עַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁאֲנִי נָמוּךְ, וְעַל יְדֵי כָּךְ תָּמַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבוֹדוֹ עָלָיו וְנִתְּנָה עָלָיו הַתּוֹרָה, דְּהַטַּעַם שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה בְּסִינַי הוּא לִהְיוֹתוֹ נָמוּךְ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַבֵּב אֶת הַנְּמוּכִים וְאֶת הַשְּׁפָלִים, לָזֶה אָמַר: כְּמָה דְתֵימָא "וַיֵּרֶד יְיָ עַל הַר סִינַי". כְּלוֹמַר, כִּי הֵיכִי דְהָתָם מַה שֶּׁיָּרַד עַל הַר סִינַי וְלֹא הִגְבִּיהוֹ לְהַר סִינַי הוּא כְּדֵי לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חֲבִיבִים בְּעֵינָיו נְמוּכֵי הָרוּחַ וּלְלַמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם, הָכֵי נָמֵי מַה שֶּׁבָּחַר בְּהַר סִינַי הוּא מִן הַטַּעַם הַזֶּה בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מִשּׁוּם הֱיוֹתוֹ נָמוּךְ וְשָׁפָל, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַבֵּב אֶת הַנְּמוּכִים.

כ״אוְהָכֵי אָמְרִינַן בְּפֶרֶק רְבִיעִי דְמַסֶּכֶת מְגִלָּה (כט ע"א): דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: מַאי דִּכְתִיב (תהלים סח, יז): "לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים"? יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: לָּמָּה תִּרְצוּ דִין עִם סִינַי? כֻּלְּכֶם בַּעֲלֵי מוּמִין אַתֶּם אֵצֶל סִינַי. כְּתִיב הָכָא: "גַּבְנֻנִּים", וּכְתִיב הָתָם (ויקרא כא, כ): "אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק". וְאָמַר רַב אָשֵׁי: שָׁמְעַת מִנֵּהּ: הַאי מָאן דִּיהִיר — בַּעַל מוּם הוּא. וּבְפֶרֶק קַמָּא דְסוֹטָה (ה ע"א) אָמְרִינַן: אָמַר רַב יוֹסֵף: לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם מִדַּעַת קוֹנוֹ, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנִּיחַ כָּל הָרִים וּגְבָעוֹת וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַר סִינַי. עַד כָּאן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: יִלְמַד אָדָם מִדַּעַת קוֹנוֹ — לֶאֱהֹב אֶת הַנְּמִיכוּת. עַד כָּאן. נִמְצִינוּ לְמֵדִין מִכָּל זֶה, שֶׁמַּה שֶּׁבָּחַר הַשֵּׁם בְּסִינַי הוּא לִהְיוֹתוֹ נָמוּךְ וְשָׁפָל, וְדָחָה תָּבוֹר וְכַרְמֶל לִהְיוֹתָם בַּעֲלֵי גַאֲוָה.

כ״בוְקָשֶׁה לָזֶה מַאי דְּאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשַׁת וַיְחִי (פרשה צט סימן א): "לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים". רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פָּתַר קְרָא בֶּהָרִים. בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה בְּסִינַי, הָיוּ הֶהָרִים רָצִים וּמִדַּיְּנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, זֶה אוֹמֵר עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת, וְזֶה אוֹמֵר עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת. תָּבוֹר בָּא מִבֵּית אֵלִים, וְכַרְמֶל מֵאַסְפַּמְיָא. הָדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מו, יח): "חַי אָנִי נְאֻם יְיָ, כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים? כֻּלְּכֶם גַּבְנֻנִּים! הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: "אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק". כֻּלְּכֶם נַעֲשָׂת עֲבוֹדָה זָרָה עַל רָאשֵׁיכֶם. אֲבָל סִינַי, שֶׁלֹּא נַעֲשָׂת עֲבוֹדָה זָרָה עָלָיו, "הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ" (תהלים סח, יז) — "וַיֵּרֶד יְיָ עַל הַר סִינַי". אַף עַל פִּי כֵן, "אַף יְיָ יִשְׁכֹּן לָנֶצַח" (שם) — בְּבֵית עוֹלָמִים. עַד כָּאן. מוּכָח מֵהָכָא, דְּמַה שֶּׁנִּפְסְלוּ תָּבוֹר וְכַרְמֶל הוּא מִשּׁוּם לַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה, וְנִבְחַר סִינַי מִשּׁוּם דְּלֵית בֵּהּ לַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה, וְזֶה הוּא הֵפֶךְ כָּל הַמַּאֲמָרִים שֶׁכָּתַבְנוּ. וּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה כָּתַב שֶׁהֵם אַגָּדוֹת חֲלוּקוֹת. אַךְ לְדִידִי חֲזִי לִי דְּאַף אוֹתָהּ אַגָּדָה דְפָרָשַׁת וַיְחִי, דִּסְבִירָא לַהּ דְּמַה שֶּׁנִּפְסְלוּ תָּבוֹר וְכַרְמֶל הוּא מִשּׁוּם לַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה, וּמַה שֶּׁנִּבְחַר הַר סִינַי הוּא מִשּׁוּם דְּלֵית בֵּהּ לַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה, סְבִירָא לַהּ גַּם כֵּן דְּהַדָּבָר תָּלוּי בְּגַבְהוּת הֶהָרִים, דִּשְׁאָר הֶהָרִים מִצַּד גַּבְהוּתָם נִפְסְלוּ מִשּׁוּם לַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהַר סִינַי מִצַּד הֱיוֹתוֹ נָמוּךְ נִבְחַר מִשּׁוּם דְּלֵית בֵּהּ לַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

כ״גוְקֹדֶם כָּל דָּבָר יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם בַּעַל הַמַּאֲמָר וְאָמַר: אַף עַל פִּי כֵן, "אַף יְיָ יִשְׁכֹּן לָנֶצַח" בְּבֵית עוֹלָמִים. וְלִכְאוֹרָה דְּבָרִים הַלָּלוּ אֵין לָהֶם מוּבָן, דְּאֵיךְ נִגְזַר מִמַּה שֶּׁקָּדַם שֶׁלֹּא יִשְׁכֹּן לָנֶצַח בְּבֵית עוֹלָמִים, שֶׁהֻצְרַךְ לְלַמְּדֵנוּ: אַף עַל פִּי כֵן, "יְיָ יִשְׁכֹּן לָנֶצַח" בְּבֵית עוֹלָמִים? וְרָאִיתִי לְמַהֲרַ"שׁ יָפֶה שֶׁכָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אַף עַל פִּי כֵן. כְּלוֹמַר, אַף עַל פִּי שֶׁהַר סִינַי חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, אֵין זֶה אֶלָּא לְשָׁעָה, אֲבָל עִקַּר שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית עוֹלָמִים. עַד כָּאן דְּבָרָיו. וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתִּי בִּדְבָרִים אֵלּוּ, דְּחִדּוּשׁ זֶה הָיָה לוֹ לְבַעַל אַגָּדָה זוֹ לְלַמְּדוֹ בְּעִקַּר קְרָא דְ'וַיֵּרֶד יְיָ עַל הַר סִינַי', שָׁם יֹאמַר דְּאֵין זֶה אֶלָּא לְשָׁעָה אֲבָל עִקַּר שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית עוֹלָמִים, אֲבָל הָכָא בְּמַחֲלֹקֶת זֶה דְתָבוֹר וְכַרְמֶל עִם סִינַי לֹא שַׁיָּךְ זֶה כְּלָל. וָעוֹד, אַעִקָּרָא דְמִלְּתָא מַה מְּלַמְּדֵנוּ דָוִד שֶׁקְּדֻשַּׁת סִינַי הָיְתָה לְשָׁעָה? מִקְרָא מָלֵא הוּא (שמות יט, יג): "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר". גַּם שֶׁעִקַּר שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית עוֹלָמִים גַּם זֶה מִקְרָא הוּא (דברים יב, ה): "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה".

כ״דוְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן בְּמַאי דִּתְנַן בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי דַעֲבוֹדָה זָרָה (מה ע"א): הַגּוֹים הָעוֹבְדִים אֶת הֶהָרִים וְאֶת הַגְּבָעוֹת — הֵן מֻתָּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב, ב): "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם וְגוֹ' אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים" — אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם, אֱלֹהֵיהֶם עַל הַגְּבָעוֹת וְלֹא הַגְּבָעוֹת אֱלֹהֵיהֶם. עַד כָּאן. וְזוֹ הִיא הֲלָכָה פְּסוּקָה, דְּהָרִים עַצְמָן שֶׁנֶּעֶבְדוּ — מֻתָּרִים לַחְצֹב אֲבָנִים מֵהֶם וְלִזְרֹעַ, מִשּׁוּם דִּמְחֻבָּר לָא מִתְּסַר. וּבַגְּמָרָא (דף מו) אָמְרִינַן: בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְהַר — אֲבָנָיו מַהוּ לַמִּזְבֵּחַ? יֵשׁ נֶעֱבָד בִּמְחֻבָּר אֵצֶל גָּבוֹהַּ אוֹ אֵין נֶעֱבָד בִּמְחֻבָּר אֵצֶל גָּבוֹהַּ? וּפַשְׁטוּהּ דְּיֵשׁ נֶעֱבָד בִּמְחֻבָּר אֵצֶל גָּבוֹהַּ. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם (בפ"ד מהלכות אסורי מזבח דין ז) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְהַר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָאָה — אֲבָנָיו אֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ. עַד כָּאן.

כ״הוּבָזֶה יוּבַן מַאי דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת רְאֵה (דברים יב, ב-ד): "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים" וְגוֹמֵר, "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַייָ אֱלֹהֵיכֶם". עַד כָּאן. וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ספרי שם) הֻקְשָׁה לָהֶם בְּפָסוּק זֶה דְ'לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַייָ אֱלֹהֵיכֶם' וְאָמְרוּ: וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתְצִים אֶת הַמִּזְבְּחוֹת?! אֶלָּא שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם וְיִגְרְמוּ עֲו‍ֹנוֹתֵיכֶם לְמִקְדַּשׁ אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁיֵּחָרֵב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁוֹ. אַךְ לְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ אֶפְשָׁר לוֹמַר דְּקָאֵי לִתְחִלַּת הַכָּתוּב, שֶׁאָמַר: "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים", דְּמִנֵּהּ יָלְפִינַן וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם, שֶׁהֶהָרִים עַצְמָם מֻתָּרִים בַּהֲנָאָה, לָזֶה סִיֵּם הַפָּסוּק: "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַייָ אֱלֹהֵיכֶם". כְּלוֹמַר, זֶה שֶׁהִתַּרְתִּי הֶהָרִים הוּא דַוְקָא לָכֶם לְצָרְכֵיכֶם, אֲבָל "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַייָ", מִשּׁוּם דְּיֵשׁ נֶעֱבָד בִּמְחֻבָּר אֵצֶל גָּבוֹהַּ, וְהַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְהַר — אֲבָנָיו אֲסוּרִים לַמִּזְבֵּחַ, וּכְדִכְתַבְנָא.

כ״ומִכָּאן אֲנִי תָּמֵהַּ עַל מַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"שׁ יָפֶה פָּרָשַׁת וַיְחִי עֲלַהּ דְּאוֹתָהּ אַגָּדָה שֶׁכָּתַבְנוּ שֶׁנִּפְסְלוּ תָּבוֹר וְכַרְמֶל מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשׂוּ עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁהִקְשָׁה הָרַב זַ"ל וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאַף עַל גַּב דְּקַרְקַע עוֹלָם אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, לְעִנְיַן שְׁכִינָה גְּנַאי הַדָּבָר שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה עֲבוֹדָה זָרָה. אוֹ לְפִי שֶׁלֹּא יִטְעוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה לוֹמַר שֶׁמִּשֶּׁפַע הָעֲבוֹדָה זָרָה שָׁרְתָה שָׁם שְׁכִינָה. עַד כָּאן. וְלֹא יָדַעְתִּי מַה הֻקְשָׁה לוֹ לָרַב, שֶׁהֲרֵי כְּבָר כָּתַבְנוּ לְעֵיל דְּיֵשׁ נֶעֱבָד בִּמְחֻבָּר אֵצֶל גָּבוֹהַּ, וְאֵין לְךָ דָבָר גָּבוֹהַּ כִּירִידַת הַשֵּׁם עַל הַר סִינַי.

כ״זעוֹד תְּנַן הָתָם בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי דַעֲבוֹדָה זָרָה (מה, ע"א): "עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת". אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אֲנִי אוֹבִין וְאָדוּן: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא הַר גָּבוֹהַּ וְגִבְעָה נִשָּׂאָה, דַּע שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה. עַד כָּאן. לָמַדְנוּ מִכָּאן, שֶׁהֱיוֹתוֹ הַר גָּבוֹהַּ אוֹ גִבְעָה נִשָּׂאָה הוּא סִבָּה לִהְיוֹת שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה. וּבִירוּשַׁלְמִי, עֲלַהּ דְּהַךְ מַתְנִיתִין דְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא הַר גָּבוֹהַּ בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה, הִקְשׁוּ: וְלָא כֵן סָבְרִינַן מֵימַר: דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אָסוּר לְהֶדְיוֹט — אָסוּר לְגָבוֹהַּ, בֵּית הַבְּחִירָה הֵיאַךְ נִבְנָה? וְתֵרְצוּ: עַל פִּי נָבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (ש"ב כד, יט): "וַיַּעַל דָּוִד כִּדְבַר גָּד כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ". עַד כָּאן. וְהַכַּוָּנָה: דְּרָצוּ לִלְמֹד, דְּכִי הֵיכִי דְנֶעֱבָד דְּבַעֲלֵי הַחַיִּים מֻתָּר לְהֶדְיוֹט, מִדַּאֲסַר רַחֲמָנָא נֶעֱבָד לְגָבוֹהַּ, מִדִּכְתִיב (ויקרא א, ב): "מִן הַבָּקָר" — לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד; וְאִי אִיתָא דְאָסוּר לְהֶדְיוֹט, לָמָּה לִי קְרָא לְאָסְרוֹ לְגָבוֹהַּ? תִּפֻּק לֵהּ מִ'מַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל' (יחזקאל מה, טו). אֶלָּא וַדַּאי דִּשְׁרִי לְהֶדְיוֹט, וְאַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לְגָבוֹהַּ. וְאִם כֵּן, אֵיךְ נִבְנָה בֵּית הַבְּחִירָה בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, שֶׁהוּא הַר גָּבוֹהַּ וְאִיכָּא לַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה? וְתֵרְצוּ, דְּעַל פִּי נָבִיא נִבְנָה שָׁם. וּכְבָר הֵבִיאוּ הַתּוֹסָפוֹת דִּבְרֵי הַיְרוּשַׁלְמִי בִּגְמָרִין.

כ״חוּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר. דְּהַשֵּׁם פָּסַל לְתָבוֹר וְכַרְמֶל מִצַּד גַּבְהוּתָם, מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּהֵם גְּבוֹהִים אִיכָּא לַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה, וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא הַר גָּבוֹהַּ וְגִבְעָה נִשָּׂאָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה. וְאַף שֶׁהוּא מְחֻבָּר, יֵשׁ נֶעֱבָד בִּמְחֻבָּר אֵצֶל גָּבוֹהַּ. אַךְ הַר סִינַי חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, מִשּׁוּם הֱיוֹתוֹ נָמוּךְ וְשָׁפָל וְאֵין בּוֹ לַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה. לָזֶה סִיֵּם בַּעַל הַמַּאֲמָר וְקָאָמַר, דְּאִם כֵּן דְּאָמְרַת דְּתָבוֹר וְכַרְמֶל מִצַּד גַּבְהוּתָם נִפְסְלוּ מִשּׁוּם לַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה, אִם כֵּן סְבִירָא לָךְ דְּיֵשׁ נֶעֱבָד בִּמְחֻבָּר אֵצֶל גָּבוֹהַּ, אִם כֵּן הַר הַמּוֹרִיָּה פָּסוּל לְבִנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה, שֶׁהֲרֵי הוּא הַר גָּבוֹהַּ וְאִיכָּא בֵּהּ לַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה, וְיֵשׁ נֶעֱבָד בִּמְחֻבָּר אֵצֶל גָּבוֹהַּ. לָזֶה אָמַר: אַף עַל פִּי כֵן, "אַף יְיָ יִשְׁכֹּן לָנֶצַח" בְּבֵית עוֹלָמִים — אַף שֶׁהוּא הַר גָּבוֹהַּ, מִשּׁוּם דְּעַל פִּי נָבִיא נִבְנָה שָׁם, וְכִדְאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי.

כ״טהַכְּלָל הָעוֹלֶה, דְּכָל הָאַגָּדוֹת סְבִירָא לְהוּ דְּמַה שֶּׁנִּפְסְלוּ תָּבוֹר וְכַרְמֶל הוּא מִפְּנֵי גַבְהוּתָם, אֶלָּא דְּהָאַגָּדָה דְפָרָשַׁת וַיְחִי סְבִירָא לַהּ דְּמַה שֶּׁנִּפְסְלוּ מִפְּנֵי גַבְהוּתָם הוּא מִפְּנֵי שֶׁהַגַּבְהוּת הוּא אוֹת וּמוֹפֵת לִהְיוֹת שָׁם לַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה, וּשְׁאָר הָאַגָּדוֹת סוֹבְרִים דְּמַה שֶּׁנִּפְסְלוּ מִצַּד גַּבְהוּתָם הוּא כְּדֵי לְלַמֵּד דַּעַת אֶת הָאָדָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַבֵּב מִדַּת הָעֲנָוָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ: לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם מִדַּעַת קוֹנוֹ, שֶׁהֲרֵי הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הָרִים וּגְבָעוֹת וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַר סִינַי.

ל׳וּבָזֶה יוּבְנוּ קְצָת פְּסוּקִים בִּישַׁעְיָה (ב, ב-ג): "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְיָ אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם". עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּאֵיךְ תָּלָה הַטַּעַם דְּ'נָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים' מִשּׁוּם דְּ'נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים'? וַהֲלוֹא נְבוּאָה זוֹ לִימֵי הַמָּשִׁיחַ הִיא, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, וְלֶעָתִיד לָבוֹא כָּל הָאֻמּוֹת הֵם גֵּרִים גְּרוּרִים, כְּדִכְתִיב (צפניה ג, ט): "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה וְגוֹ' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד", וְכִדְאִיתָא בְּפֶרֶק שֵׁנִי דַעֲבוֹדָה זָרָה (כד ע"א), וְאִם כֵּן מֻכְרָחִים הֵם לָבוֹא כְּדֵי לִלְמֹד מַעֲשֵׂה הַמִּצְו‍ֹת לְקַיְּמָן. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּכֶפֶל הַדְּבָרִים שֶׁאוֹמְרִים הָעַמִּים "וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו", דִּלְמַאי אִצְטְרִיךְ כֶּפֶל זֶה? עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאוֹמְרִים "וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו", דִּלְמַאי אִצְטְרִיכוּ שֶׁהַשֵּׁם יוֹרֶה אוֹתָם הַדֶּרֶךְ? לָא הֲוָה לְהוּ לְמֵימַר אֶלָּא 'וְנִלְמַד מֵאֹרְחֹתָיו'. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶּׁסִּיֵּם הַפָּסוּק "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם", וּפֵרֵשׁ רַדָּ"ק: 'כִּי מִצִּיּוֹן' — זֶה דִּבְרֵי הַנָּבִיא, לֹא דִבְרֵי הָעַמִּים. כְּלוֹמַר, לָמָּה יֹאמְרוּ הָעַמִּים 'לְכוּ וְנַעֲלֶה וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו'? כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּמִצְוָה לְכָל הָעַמִּים. עַד כָּאן. וּלְמַאי אִצְטְרִיךְ הַנָּבִיא לְלַמֵּד זֶה? פְּשִׁיטָא שֶׁהָעֲלִיָּה לְהַר הַשֵּׁם הוּא כְּדֵי לִלְמֹד מַעֲשֵׂה הַמִּצְו‍ֹת וּלְקַיֵּם אוֹתָם! וְכִי לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ הָיוּ עוֹלִים?!

ל״אאַךְ עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ יְדֻקְדַּק הַכֹּל. שֶׁאָנוּ לְמֵדִים מִדַּת הָעֲנָוָה מִמַּה שֶּׁהִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַר סִינַי, וְרֹב הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים אָנוּ לְמֵדִים אוֹתָם מִדְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ. וְכִדְאָמְרִינַן סוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְסוֹטָה (יד ע"א): אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב (דברים יג, ה): "אַחֲרֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ"? וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לְהַלֵּךְ אַחַר הַשְּׁכִינָה?! וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שם ד, כד): "כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא". אֶלָּא הַלֵּךְ אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַה הוּא מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים, אַף אַתָּה הַלְבֵּשׁ עֲרֻמִּים; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּקֵּר חוֹלִים, אַף אַתָּה בַּקֵּר חוֹלִים; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָבַר מֵתִים, אַף אַתָּה קְבֹר מֵתִים; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִחֵם אֲבֵלִים, אַף אַתָּה נַחֵם אֲבֵלִים. עַד כָּאן. וּבַמִּדְרָשׁ אָמְרִינַן: מָה אֲנִי חַנּוּן, אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן; מָה אֲנִי רַחוּם, אַף אַתָּה הֱיֵה רַחוּם; מָה אֲנִי עוֹשֶׂה חֶסֶד וּמִשְׁפָּט, אַף אַתָּה עֲשֵׂה חֶסֶד וּמִשְׁפָּט. וּבְפֶרֶק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּמִילָה (שבת קלג ע"ב) אָמְרִינַן: אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: "וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב) — הֱוֵי דוֹמֶה לוֹ: מַה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם, אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם. עַד כָּאן. וּבִירוּשַׁלְמִי פֶּרֶק קַמָּא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה (הלכה ג) אָמְרִינַן: בָּשָׂר וָדָם גּוֹזֵר גְּזֵרָה עַל אֲחֵרִים — רוֹצֶה הוּא מְקַיְּמָהּ, רוֹצֶה אֵינוֹ מְקַיְּמָהּ; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן. מַה טַּעַם? "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי" (ויקרא כב, ט) — אֲנִי הוּא שֶׁשָּׁמַרְתִּי מִצְו‍ֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה תְּחִלָּה. וְעַיֵּן שָׁם שֶׁהֵבִיאוּ כַּמָּה דִמְיוֹנוֹת לָזֶה, יְעֻיַּן שָׁם. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה סֵדֶר בְּרֵאשִׁית (פרשה ח סימן טו) אָמְרִינַן: אָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי: מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ חֲתָנִים וּמְקַשֵּׁט כַּלּוֹת וּמְבַקֵּר חוֹלִים וְקוֹבֵר מֵתִים. עַד כָּאן. כְּלָלָן שֶׁל דְּבָרִים, שֶׁרֹב כָּל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים אָנוּ לְמֵדִין אוֹתָם מִדְּרָכָיו יִתְעַלֶּה.

ל״בוְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ, הֱבִיאוֹ מַהֲרַ"שׁ יָפֶה בִּיפֵה תֹאַר סֵדֶר וַיְחִי (פרשה צט, סימן א, ד"ה ועי"ל), וְזֶה לְשׁוֹנָם: "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים". עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא הַר תָּבוֹר וְכַרְמֶל וְסִינַי וּבוֹנֶה עֲלֵיהֶם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" — הֶהָרִים שֶׁהָיוּ כְּבָר. עַד כָּאן. וְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְסוֹטָה (ה ע"א) עֲלַהּ דְּמַה שֶּׁהִזְכִּיר עֹנֶשׁ בַּעֲלֵי גַסּוּת הָרוּחַ: אָמַר רַב חִיָּא בַּר אָשֵׁי: תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה בִּשְׁמִינִית. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: וּמְעַטְּרָא לֵהּ כְּסָאסָא לְשִׁבֻּלְתָּא. וְאָמַר רָבָא: בְּשַׁמְתָּא מָאן דְּאִית בֵּהּ, וּבְשַׁמְתָּא מָאן דְּלֵית בֵּהּ. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, דְּהַתַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קְצָת גַּאֲוָה.

ל״גוּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַכְּתוּבִים. דְּהִנֵּה הָאֻמּוֹת הָיוּ לְמֵדִים לַעֲשׂוֹת הַמִּצְו‍ֹת מִמַּה שֶּׁהָיוּ לְמֵדִים מִדְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ וְהָיוּ עוֹשִׂים אוֹתָם. וְלָזֶה אָמַר: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים", דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם בּוֹנֶה בֵּית הַבְּחִירָה עַל הַר תָּבוֹר וְכַרְמֶל וְסִינַי. וְהִנֵּה הָאֻמּוֹת אָבְדָה חָכְמָתָם בַּמֶּה שֶׁהָיוּ מְקַיְּמִים הַמִּצְו‍ֹת עַל פִּי מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, לְפִי שֶׁרָאוּ דְבָרִים הַפְכִּיִּים, דְּהַיְנוּ שֶׁהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל תָּבוֹר וְכַרְמֶל וְסִינַי, וְאָמְרוּ: מַה נִּלְמַד מִמֶּנּוּ? אִם נִלְמַד מִמֶּנּוּ מִדַּת הָעֲנָוָה — הֲרֵי הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל תָּבוֹר וְכַרְמֶל, וְאִם נִלְמַד מִדַּת הַגַּאֲוָה — הֲרֵי הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַר סִינַי. לָזֶה אָמְרוּ: "לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְיָ אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב", כְּלוֹמַר, אֶל הַר זֶה שֶׁהַבַּיִת נָכוֹן עָלָיו, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְבָרִים סוֹתְרִים זֶה לָזֶה. "וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו", כְּלוֹמַר, הוּא יוֹרֶה לָנוּ מִדְּרָכָיו, לְפִי שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו, לְפִי שֶׁרָאִינוּ דְבָרָיו סוֹתְרִים. וְלָזֶה הֵשִׁיב הַנָּבִיא, כִּי אֵין כָּאן דְּבָרִים סוֹתְרִים, "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם", וְכֵיוָן שֶׁכָּאן הוּא מָקוֹם שֶׁהוּא מְקוֹר הַחָכְמָה, צָרִיךְ שֶׁהַשֵּׁם יְלַמְּדֵנוּ שֶׁנֹּאחַז מִזֶּה וּמִזֶּה, דְּהַיְנוּ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ קְצָת גַּאֲוָה. וְזֶה נִלְמַד מִמַּה שֶּׁהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל תָּבוֹר וְכַרְמֶל וְסִינַי, כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ שֶׁבַּמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ מִדַּת הָעֲנָוָה עִם קְצָת מִמִּדַּת הַגַּאֲוָה. וְכָל זֶה הוּא לְתַלְמִיד חָכָם, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם — צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ מִדַּת הָעֲנָוָה עַד תַּכְלִיתָהּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות פ"ד מ"ד): "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ".

ל״דמֵעַתָּה אָקוּמָה נָא לְבָאֵר מַאֲמָר הַקּוֹדֵם. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בּוֹ, דְּמַה הִתְיַחֲסוּת יֵשׁ לְמִדַּת הָעֲנָוָה עִם קִיּוּם הָעוֹלָם? וְנִרְאֶה דְּיוּבַן עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה יב סימן טו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים" (בראשית ב, ד). לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ כּוֹסוֹת רֵיקִים. אָמַר הַמֶּלֶךְ: אִם אֲנִי נוֹתֵן לְתוֹכָן חַמִּין — הֵם מִתְבַּקְּעִים, צוֹנֵן — הֵם מַקְרִיסִין. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? עֵרַב חַמִּין בְּצוֹנֵן וְנָתַן בָּהֶם וְעָמְדוּ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אֲנִי בּוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמִים — הָווּ חַטָּיָא סַגִּיאִין, בְּמִדַּת הַדִּין — הֵיאַךְ הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם? אֶלָּא הֲרֵינִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ בְּמִדַּת הַדִּין וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים וְהַלְוַאי יַעֲמֹד. עַד כָּאן. וְהִקְשָׁה מַהֲרַ"שׁ יָפֶה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאִם תֹּאמַר: בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה גַּבֵּי 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא' הֲוָה לֵהּ לְמִכְתַּב 'יְיָ אֱלֹהִים'? וְתֵרֵץ, דְּאִיתָא בְּמִדְרַשׁ אַבְכִּיר, דִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה הִיא "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם" (שם), אֶלָּא שֶׁלֹּא כָּתַב בַּתְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה כֹּהֵן הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה לוֹמַר: אֲנִי קָרִיתִי רִאשׁוֹן. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, דְּמָאן דְּאִית לֵהּ דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁתֵּף מִדַּת הַדִּין עִם מִדַּת הָרַחֲמִים וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, אִית לֵהּ דְּטַעַם דְּלֹא פָּתַח בַּתְּחִלָּה בְּ'אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם' הוּא כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִמִּדַּת הַגַּאֲוָה.

ל״העוֹד הִקְשָׁה הָרַב זַ"ל שָׁם, דִּבְרֵישׁ פָּרָשָׁה יד אָמְרִינַן: "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ" (משלי כט, ד) — שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים". הֲרֵי דְמַשְׁמַע דִּבְרִיאַת הָעוֹלָם הָיָה בְּדִין. וְכָתַב דִּפְלִיגִי אַהֲדָדֵי. עוֹד הִקְשָׁה הָרַב זַ"ל, דִּלְמָאן דְּאָמַר שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּדִין תִּקְשֵׁי, דְּהָא כְּתִיב "בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים", דְּמַשְׁמַע דְּשִׁתֵּף מִדַּת הַדִּין עִם מִדַּת הָרַחֲמִים. וְתֵרֵץ, דְּאַגָּדָה דִּסְבִירָא לַהּ דִּבְרִיאַת עוֹלָם הָיָה בְּדִין אַתְיָא כְּהַהִיא דְפָרָשָׁה יג (סימן ג): "כִּי לֹא הִמְטִיר יְיָ אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ" (בראשית ב, ה) — מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא. אָמַר רַבִּי חִלְפַאי: כְּשֵׁם שֶׁהוּא מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא, כָּךְ הוּא מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא עַל יְרִידַת גְּשָׁמִים. הֲרֵי דְאִית לֵהּ, דְּמַאי דִּכְתִיב 'יְיָ אֱלֹהִים' — לָאו מִשּׁוּם שִׁתּוּף מִדַּת הַדִּין עִם מִדַּת הָרַחֲמִים, אֶלָּא לְהַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא.

ל״ווְכָתַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל, דִּבְהָכֵי פְּלִיגִי: דְּמָאן דְּאָמַר דְּמַאי דִּכְתִיב 'יְיָ אֱלֹהִים' הוּא שֶׁשִּׁתֵּף מִדַּת הַדִּין עִם מִדַּת רַחֲמִים, סְבִירָא לֵהּ דִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה הִיא 'אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם', וּלְהָכֵי אָתֵי שַׁפִּיר הַאי טַעְמָא דְּמַה שֶּׁמַּזְכִּיר 'יְיָ אֱלֹהִים' הוּא מִשּׁוּם שֶׁשִּׁתֵּף מִדַּת הַדִּין עִם מִדַּת רַחֲמִים, וְלֹא אִידָךְ טַעַם שֶׁהוּא לְהַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא, דְּכֵיוָן דִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה הִיא 'אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם' לֵיכָּא עֲדַיִן עוֹלָם מָלֵא. וּמָאן דְּאָמַר דְּמַאי דִּכְתִיב 'יְיָ אֱלֹהִים' הוּא לְהַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא, סְבִירָא לֵהּ דִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה הִיא 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים', וְאִם כֵּן נִמְצָא שֶׁבְּמִדַּת הַדִּין דַּוְקָא נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאִם כֵּן עַל כָּרְחִין לוֹמַר דְּמַאי דִּכְתִיב 'יְיָ אֱלֹהִים' הוּא לְהַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא.

ל״זעוֹד נַקְדִּים מַאי דְּאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה לט סימן ו, ופרשה מט סימן ך) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי לֵוִי: "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט" (בראשית יח, כה). אִם עוֹלָם אַתָּה מְבַקֵּשׁ — אֵין דִּין, וְאִם דִּין אַתָּה מְבַקֵּשׁ — אֵין עוֹלָם. מָה אַתְּ תָּפֵשׂ חַבְלָא בִּתְרֵין רֵאשִׁין, אַתְּ בָּעֵי עָלְמָא וּבָעֵי דִינָא, סַב לָךְ חֲדָא מִנַּיְהוּ; וְאִי לֵית אַתְּ מְוַתַּר צִבְחַר, לֵית עָלְמָא יָכִל קָאֵם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע" (תהלים מה, ח) — אָהַבְתָּ לְצַדֵּק בְּרִיּוֹתַי, וְשָׂנֵאתָ מִלְּחַיְּבָן. "עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ" (שם). עַד כָּאן. נִמְצָא שֶׁאֵין קִיּוּם הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין.

ל״חוּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹחֵז בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, מִשּׁוּם דִּלְדִידֵהּ תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה הִיא 'אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם', וְלֹא פָּתַח בָּהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה הַכֹּהֵן, וְאִם כֵּן מַאי דִּכְתִיב 'בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים' הַיְנוּ לוֹמַר שֶׁשִּׁתֵּף מִדַּת הַדִּין עִם מִדַּת הָרַחֲמִים, וְאֵין לְךָ קִיּוּם הָעוֹלָם גָּדוֹל מִזֶּה.

ל״טוּבָזֶה יוּבַן מַאי דִּכְתִיב בִּישַׁעְיָה (ה, טו-טז): "וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ, וְעֵינֵי גְבֹהִים תִּשְׁפַּלְנָה. וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַּשׁ בִּצְדָקָה". וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמַה קֶּשֶׁר יֵשׁ לְפָסוּק זֶה דְ"וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ" עִם הַפָּסוּק הַבָּא אַחֲרָיו "וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט"? עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַאי דְּקָאָמַר "וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַּשׁ בִּצְדָקָה", דְּלִכְאוֹרָה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה הֵם דְּבָרִים דְּסָתְרִי אַהֲדָדֵי, דְּמִשְׁפָּט הוּא הַדִּין הַגָּמוּר, וּצְדָקָה הוּא לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּכְהַאי גַּוְנָא פָּרֵךְ תַּלְמוּדָא פֶּרֶק קַמָּא דְסַנְהֶדְרִין (ו ע"ב) בְּפָסוּק (ש"ב ח, טו) "וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה". אַךְ בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְנוּ נָבוֹא לִכְלַל יִשּׁוּב. דְּמִי שֶׁאוֹחֵז בְּמִדַּת הָעֲנָוָה אִית לֵהּ דִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה הִיא 'אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם', וּמַה שֶּׁהִתְחִיל בִּבְרֵאשִׁית הוּא לְלַמֵּד מִדַּת הָעֲנָוָה. וְכֵיוָן דִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה הִיא 'אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם', עַל כָּרְחִין לוֹמַר דְּמַאי דִּכְתִיב 'בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים' הוּא שֶׁשִּׁתֵּף מִדַּת הַדִּין עִם מִדַּת הָרַחֲמִים בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ, וְעֵינֵי גְבֹהִים תִּשְׁפַּלְנָה", דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹחֲזִים בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, אָז "וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַּשׁ בִּצְדָקָה" — שֶׁהוּא מְשַׁתֵּף מִשְׁפָּט עִם צְדָקָה, דְּהַיְנוּ מִדַּת הַדִּין עִם מִדַּת הָרַחֲמִים, וּמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא.

Today's Learning

פרשת דרכים י״דParashat Derakhim 14