פרשת דרכים ט״וParashat Derakhim 15

א׳דְּרוּשׁ חֲמִשָּׁה עָשָׂר

ב׳מוֹעֵד קָטָן (טז ע"ב): "אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד, ישֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי" (ש"ב כג, ח). מַאי קָאָמַר? אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: הָכֵי קָאָמַר: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת גְּבוּרוֹתָיו שֶׁל דָּוִד. "ישֵׁב בַּשֶּׁבֶת" — בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּיְשִׁיבָה, לֹא הָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי כָּרִים וּכְסָתוֹת אֶלָּא עַל גַּבֵּי קַרְקַע. דְּכָל כַּמָּה דַהֲוָה עִירָא הַיָּאִירִי קַיָּם הֲוָה מַתְנֵי לְהוּ לְרַבָּנָן עַל גַּבֵּי כָּרִים וּכְסָתוֹת, כִּי נָח נַפְשֵׁהּ הֲוָה מַתְנֵי דָוִד לְרַבָּנָן וַהֲוָה יָתִב עַל גַּבֵּי קַרְקַע. אֲמַרוּ לֵהּ: לִיתִּב מַר עַל גַּבֵּי כָּרִים וּכְסָתוֹת. לָא קַבֵּל עֲלֵהּ. "תַּחְכְּמֹנִי" — אָמַר רַב: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוֹאִיל וְהִשְׁפַּלְתָּ עַצְמְךָ תְּהֵא כָּמוֹנִי, שֶׁאֲנִי גוֹזֵר גְּזֵרָה וְאַתָּה מְבַטְּלָהּ. "רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁים" — תְּהֵא רֹאשׁ לִשְׁלשֶׁת אָבוֹת. "הוּא עֲדִינוֹ הָעֶצְנִי" — כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הָיָה מְעַדֵּן עַצְמוֹ כְּתוֹלַעַת, וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה הָיָה מַקְשֶׁה עַצְמוֹ כְּעֵץ.

ג׳מִשָּׁרְשֵׁי מִדַּת הָעֲנָוָה עוֹד זֹאת יְתֵרָה לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתָהּ מִי שֶׁמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה, וּבָהּ נִשְׁתַּבֵּחַ הַמֶּלֶךְ דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בַּמַּאֲמָר הַפּוֹנֶה קָדִים דַּהֲוָה מַתְנֵי לְהוּ לְרַבָּנָן עַל גַּבֵּי קַרְקַע. וְעַל פִּי זֶה יוּבַן מַאי דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ וְזֶה לְשׁוֹנָם: "מִכְתָּם לְדָוִד, שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ" (תהלים טז, א). 'שָׁמְרֵנִי אֵל' — שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמַה נְּתִינַת טַעַם הוּא 'כִּי חָסִיתִי בָךְ' לְמַה שֶּׁהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה? וְעוֹד קָשֶׁה, הַאי תֹּאַר דְ'מִכְתָּם לְדָוִד' מַאי שְׁיָטֵהּ עִם 'שָׁמְרֵנִי אֵל' שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה?

ד׳וְנִרְאֶה לְיַשֵּׁב הָעִנְיָן בְּהָא דְאָמְרִינַן פֶּרֶק שְׁלִישִׁי דִמְגִילָה (כא ע"א): אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: מִנַּיִן לְרַב שֶׁלֹּא יֵשֵׁב עַל גַּבֵּי מִטָּה וְיַשְׁנֶה לְתַלְמִידָיו עַל גַּבֵּי קַרְקַע? שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה, כח): "וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁלֹּא יֵשֵׁב עַל גַּבֵּי מִטָּה, אֶלָּא אוֹ שְׁנֵיהֶם עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה אוֹ שְׁנֵיהֶם עַל גַּבֵּי קַרְקַע. עַד כָּאן. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּפֶרֶק רְבִיעִי מֵהִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה (דין ב). וְהַטַּעַם הוּא, דְּ'עִמָּדִי' מַשְׁמַע דְּתַלְמִיד יִהְיֶה שָׁוֶה לְרַב בְּעוֹד שֶׁלּוֹמְדִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ן. וְכָתַב עוֹד וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּמַקְשׁוּ הָכָא, דִּבְפֶרֶק קַמָּא דְסַנְהֶדְרִין (יז ע"ב) אָמְרִינַן: בְּיַבְנֶה הָיוּ אַרְבָּעָה זְקֵנִים, וְשִׁמְעוֹן הַתֵּימָנִי הָיָה דָן לִפְנֵיהֶם בַּקַּרְקַע. וְאַף בִּימֵי דָוִד אָמְרִינַן בְּמוֹעֵד קָטָן: עִירָא הַיָּאִירִי הֲוָה מַתְנֵי לְהוּ לְרַבָּנָן עַל גַּבֵּי כָּרִים וּכְסָתוֹת, וְדָוִד לָא קַבֵּל עֲלֵהּ אֶלָּא אַאַרְעָא. עַד כָּאן. וְהִנֵּה מַה שֶּׁכָּתַב 'וְדָוִד לָא קַבֵּל עֲלֵהּ' הוּא בִּכְלַל הַקֻּשְׁיָא, דְּמוּכָח הָתָם דְּמַאי דְּדָוִד לָא קַבֵּל עֲלֵהּ מִשּׁוּם חֲסִידוּת יְתֵרָה דַּהֲוָה בֵּהּ, וְכִדְאָמְרִינַן: הוֹאִיל וְהִשְׁפַּלְתָּ עַצְמְךָ וְכוּ'. וְתֵרֵץ: וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּכִי הֵיכִי דִמְתָרְצִינַן בַּגְּמָרָא רַכּוֹת מֵעֹמֶד קָשׁוֹת מִיּשֶׁב, הָכֵי נָמֵי בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת הָיוּ יוֹשְׁבִים אַסַּפְסָלֵי; שֶׁאִם הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּקַּרְקַע עִם תַּלְמִידֵיהֶם, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב. עַד כָּאן. וְהִנֵּה חִלּוּק זֶה דְרַכּוֹת וְקָשׁוֹת הוּא בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה שָׁם, שֶׁהִקְשׁוּ: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים ט, ט): "וָאֵשֶׁב בָּהָר", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שם י, י): "וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר". וּמְשַׁנֵּי רָבָא: רַכּוֹת מֵעֹמֶד, קָשׁוֹת מִיּשֶׁב. וּלְפִי דִבְרֵי הָרַ"ן הַלָּלוּ, בְּרַכּוֹת אַף עִירָא הַיָּאִירִי הֲוָה מַתְנֵי לְרַבָּנָן עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וּמַה שֶּׁהָיוּ חֲלוּקִין עִירָא הַיָּאִירִי עִם דָּוִד הַיְנוּ בְּקָשׁוֹת, דְּעִירָא הַיָּאִירִי הֲוָה מַתְנֵי עַל גַּבֵּי כָּרִים מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מְפַחֵד דְּאִי הֲוָה מַתְנֵי עַל גַּבֵּי קַרְקַע לֹא הָיָה יָכוֹל לְעַיֵּן הֵיטֵב, וְדָוִד אַף בְּקָשׁוֹת הֲוָה מַתְנֵי עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְלֹא הָיָה מִתְפַּחֵד דִּלְמָא לֹא יוּכַל לְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב.

ה׳וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּדִבְרֵי הָרַ"ן הַלָּלוּ, דְּאִם כֵּן, מַאי הַאי דְּקָאָמַר לֵהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד: הוֹאִיל וְהִשְׁפַּלְתָּ עַצְמְךָ וְכוּ'? דְּהָא דָוִד לָאו מִשּׁוּם עֲנָוָה הוּא דְקָא עָבֵד הָכֵי אֶלָּא מִדִּינָא, מִשּׁוּם דְּנָכוֹן לִבּוֹ דְּאַף בַּקַּרְקַע יוּכַל לְעַיֵּן הֵיטֵב. וְאַדְּרַבָּה, יוֹתֵר הָיָה רָאוּי לְיַחֵס מִדַּת הָעֲנָוָה לְעִירָא הַיָּאִירִי, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹטֵחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לְעַיֵּן הֵיטֵב בִּהְיוֹתוֹ לוֹמֵד עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְדָוִד נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ דַּאֲפִלּוּ בִּהְיוֹתוֹ לוֹמֵד עַל גַּבֵּי קַרְקַע יוּכַל לְעַיֵּן הֵיטֵב. תּוּ קַשְׁיָא לִי בְּדִבְרֵי הָרַ"ן, דְּאִם טַעְמָם שֶׁל אוֹתָם אַרְבָּעָה זְקֵנִים דְּיַבְנֶה וְעִירָא הַיָּאִירִי שֶׁהָיוּ לוֹמְדִים עַל גַּבֵּי כָּרִים הוּא בְּקָשׁוֹת, שֶׁחָשְׁשׁוּ שֶׁאִם הָיוּ לוֹמְדִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע לֹא יוּכְלוּ לְעַיֵּן הֵיטֵב, אִם כֵּן יִהְיוּ הֵם וְתַלְמִידֵיהֶם עַל גַּבֵּי כָּרִים? שֶׁהֲרֵי הַקְפָּדַת הַכָּתוּב דִּ'וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי' אֵינוֹ אֶלָּא דְהַתַּלְמִיד יִהְיֶה שָׁוֶה לָרַב, וְאִם הַתַּלְמִיד יוֹשֵׁב עִם הָרַב עַל גַּבֵּי כָּרִים — לֵית לָן בַּהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ רַשִׁ"י וְהָרַמְבַּ"ם, וְאִם כֵּן הָיוּ מְקַיְּמִים גְּזֵרַת הַכָּתוּב דִּ'וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי' שֶׁהָיוּ שָׁוִים הָרַב עִם הַתַּלְמִיד בְּעוֹד שֶׁלּוֹמְדִים, וְהָיוּ יְכוֹלִים לְעַיֵּן הֵיטֵב בִּהְיוֹתָם עַל גַּבֵּי כָּרִים. עוֹד יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת, דְּלָמָּה זֶה אוֹתָם אַרְבָּעָה זְקֵנִים וְעִירָא הַיָּאִירִי עָשׂוּ תַּקָּנָה לְעַצְמָם בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת כְּדֵי לְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב וְהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל גַּבֵּי כָּרִים, וְלֹא עָשׂוּ תַּקָּנָה לְהַתַּלְמִידִים שֶׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבִים עַל גַּבֵּי כָּרִים בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהָבִין בָּהֶם הֵיטֵב, וַהֲרֵי אוֹתָהּ הָרְאָיָה שֶׁהֵבִיאוּ מֵ'רַכּוֹת מֵעֹמֶד וְקָשׁוֹת מִיּשֶׁב' הוּא תַּקָּנָה לַתַּלְמִיד, דְּמשֶׁה הָיָה לוֹמֵד מִפִּי הַגְּבוּרָה הַמְלַמֵּד לְאָדָם דַּעַת, וְאַף עַל פִּי כֵן בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת הָיָה משֶׁה יוֹשֵׁב כְּדֵי לַהֲבִינָם הֵיטֵב, וְהֵם לָמְדוּ מִכָּאן לַעֲשׂוֹת תַּקָּנָה לְעַצְמָם לֵישֵׁב עַל גַּבֵּי כָּרִים בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת כְּדֵי לְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב, וְלֹא חָשְׁשׁוּ לְתַקָּנַת הַתַּלְמִידִים לְהוֹשִׁיבָם בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת עַל גַּבֵּי כָּרִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַהֲבִינָם הֵיטֵב. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּדִבְרֵי הָרַ"ן בַּמֶּה שֶׁכָּתַב שֶׁאִם הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּקַּרְקַע עִם תַּלְמִידֵיהֶם לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְעַיֵּן הֵיטֵב, דְּמַאי הַאי דְּקָאָמַר עִם תַּלְמִידֵיהֶם? לָא הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר אֶלָּא שֶׁאִם הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּקַּרְקַע לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְעַיֵּן הֵיטֵב, שֶׁהֲרֵי עִקַּר הַהַקְפָּדָה אֵינוֹ אֶלָּא דְהַיְשִׁיבָה בַּקַּרְקַע מוֹנַעַת קְצָת הָעִיּוּן הֶעָמֹק.

ו׳אַךְ יֵרָאֶה לְפָרֵשׁ כַּוָּנָה אַחֶרֶת בְּדִבְרֵי הָרַ"ן. דְּאֵין הַכַּוָּנָה דִּישִׁיבַת הַקַּרְקַע מוֹנַעַת הָעִיּוּן, דְּוַדַּאי כָּךְ יוּכַל הָאָדָם לְעַיֵּן בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בַּקַּרְקַע כְּמוֹ בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי כָּרִים. אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא, דְּיָדוּעַ דְּמַדְרֵגַת הַתַּלְמִיד עִם הָרַב הִיא כְּמַדְרֵגַת הָעֶבֶד עִם הָאָדוֹן, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (כתובות צו ע"א): כָּל מְלָאכוֹת שֶׁעוֹשֶׂה הָעֶבֶד לָאָדוֹן — עוֹשֶׂה הַתַּלְמִיד לָרַב; זוּלַת דְּבִשְׁעַת הַלִּמּוּד גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא שֶׁיִּהְיֶה הַתַּלְמִיד שָׁוֶה לָרַב בְּעוֹד שֶׁלּוֹמְדִים, וְהוּא לְאָמְרוֹ יִתְבָּרַךְ 'וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי'. וּמִזֶּה תָּמְהוּ מִגְּדוֹלֵי אַחֲרוֹנֵי זְמַנֵּנוּ עַל מַה שֶּׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם זַ"ל בְּפֶרֶק רְבִיעִי מֵהִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה (דין ב): כֵּיצַד מְלַמְּדִים? הָרַב יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ וְכוּ'. וּבָרִאשׁוֹנָה הָיָה הָרַב יוֹשֵׁב וְהַתַּלְמִידִים עוֹמְדִים, וּמִקֹּדֶם חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי נָהֲגוּ הַכֹּל לְלַמֵּד לַתַּלְמִידִים וְהֵם יוֹשְׁבִין. עַד כָּאן. וְהִקְשׁוּ: דְּאֵיךְ יִתָּכֵן דְּבַתְּחִלָּה הָיָה הָרַב יוֹשֵׁב וְהַתַּלְמִידִים עוֹמְדִים, דְּמִדִּבְרֵי רַבִּי אַבָּהוּ מַשְׁמַע דְּצָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הָרַב וְהַתַּלְמִיד שָׁוִים בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹמְדִים, מִקְּרָא דִ'וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי'. וּבַגְּמָרָא (מגילה כא ע"א) אָמְרִינַן: תָּנוּ רַבָּנָן: מִימוֹת משֶׁה וְעַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיוּ לוֹמְדִין תּוֹרָה אֶלָּא מֵעֹמֶד, וּמִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל יָרַד חֳלִי לָעוֹלָם וְהָיוּ לוֹמְדִין תּוֹרָה מִיּשֶׁב. וּפְשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים דְּקָאָמַר 'לֹא הָיוּ לוֹמְדִין תּוֹרָה אֶלָּא מֵעֹמֶד' מַשְׁמַע דְּקָאֵי לָרַב וְלַתַּלְמִיד, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ מֵעֹמֶד בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ לוֹמְדִים. וְהָרַמְבַּ"ם זַ"ל שֶׁכָּתַב שֶׁהָרַב הָיָה יוֹשֵׁב וְהַתַּלְמִידִים הָיוּ עוֹמְדִים, יֵשׁ לִתְמֹהַּ דִּמְנָא לֵהּ. וָעוֹד, דְּמַשְׁמַע דְּהוּא הֵפֶךְ מֵימְרָא דְרַבִּי אַבָּהוּ, דְּקָאָמַר דְּצָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הָרַב וְתַלְמִידוֹ שָׁוִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵם לוֹמְדִים, מִמַּאֲמַר הַכָּתוּב 'וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי'.

ז׳וְרָאִיתִי לְהָרַב בַּעַל פְּרִישָׁה וּדְרִישָׁה (יו"ד סימן רמו) שֶׁכָּתַב, דְּמַה שֶּׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיָה הָרַב יוֹשֵׁב וְהַתַּלְמִידִים עוֹמְדִים מַיְרֵי בְּתַלְמִידִים שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לִכְלַל סְמִיכָה. וְלָמַד חִלּוּק זֶה מֵהָרַ"ן, שֶׁכָּתַב עַל אוֹתָהּ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁהִקְשָׁה דְּהֵיכִי מַתְנוּ אַרְבָּעָה זְקֵנִים וְעִירָא הַיָּאִירִי עַל גַּבֵּי כָּרִים, וְהָא בָּעֵינַן דִּבְשָׁעָה שֶׁהֵם לוֹמְדִים יִהְיוּ הַתַּלְמִיד וְהָרַב שָׁוִים. וְתֵרֵץ: כָּאן קֹדֶם שֶׁהִגִּיעוּ לִכְלַל סְמִיכָה, כָּאן לְאַחַר שֶׁנִּסְמְכוּ, דְּהָתָם רָאוּי לָרַב לַחֲלֹק לָהֶם כָּבוֹד. עַד כָּאן. כְּלוֹמַר, דְּמַאי דְּאָמְרִינַן שֶׁיִּהְיוּ הָרַב וְהַתַּלְמִיד שָׁוִין בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹמְדִין מַיְרֵי בְּתַלְמִידִים סְמוּכִים, דּוּמְיָא דְמשֶׁה, דְּהָתָם רָאוּי לָרַב לַחֲלֹק לָהֶם כָּבוֹד, וְהַהִיא דְאַרְבָּעָה זְקֵנִים וְעִירָא הַיָּאִירִי שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל גַּבֵּי כָּרִים וְהַתַּלְמִידִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע מַיְרֵי בְּתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם סְמוּכִים. וְכָתַב דְּהָרַ"ם סְבִירָא לֵהּ חִלּוּק זֶה, וּמַה שֶּׁכָּתַב 'וּבָרִאשׁוֹנָה הָיָה הָרַב יוֹשֵׁב וְהַתַּלְמִידִים עוֹמְדִים' מַיְרֵי בְּתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם סְמוּכִים.

ח׳וּדְבָרָיו תְּמוּהִים, שֶׁהֲרֵי דִבְרֵי הָרַ"ם כָּךְ הֵם: וְלֹא יֵשֵׁב הָרַב עַל הַכִּסֵּא וְתַלְמִידָיו עַל הַקַּרְקַע, אֶלָּא אוֹ הַכֹּל עַל הָאָרֶץ אוֹ הַכֹּל עַל הַכִּסְאוֹת. וּבָרִאשׁוֹנָה הָיָה הָרַב יוֹשֵׁב וְהַתַּלְמִידִים עוֹמְדִים. עַד כָּאן. וּלְפִי דְבָרָיו, מַה שֶּׁכָּתַב בַּתְּחִלָּה 'וְלֹא יֵשֵׁב הָרַב עַל הַכִּסֵּא' מַיְרֵי בְּתַלְמִידִים סְמוּכִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ן, וּמַה שֶּׁכָּתַב סָמוּךְ לָזֶה 'וּבָרִאשׁוֹנָה הָיָה הָרַב יוֹשֵׁב' מַיְרֵי בְּתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם סְמוּכִים. וְאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם מוּבָן כְּלָל, שֶׁיֹּאמַר הָרַ"ם שְׁנֵי דִינִים סְמוּכִים זֶה לָזֶה סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה, וְנֹאמַר שֶׁהַדִּין הָאֶחָד מַיְרֵי בִּסְמוּכִים וְהַשֵּׁנִי מַיְרֵי בְּשֶׁאֵינָם סְמוּכִים. וּכְבָר דָּחָה הַלֶּחֶם מִשְׁנֶה דְּבָרִים הַלָּלוּ, יְעֻיַּן שָׁם. וְגַם דִּבְרֵי הָרַב בַּיִת חָדָשׁ בְּדִינִים אֵלּוּ נִפְלָאִים מִמֶּנִּי.

ט׳וְהַנָּכוֹן מַה שֶּׁכָּתַב בַּעַל לֶחֶם מִשְׁנֶה, דְּוַדַּאי מִקְּרָא דִ'וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי' לָמַדְנוּ שֶׁיִּהְיוּ הָרַב וְהַתַּלְמִיד שָׁוִים, וְהַיְנוּ דַוְקָא לְעִנְיָן שֶׁלֹּא יֵשֵׁב הָרַב עַל גַּבֵּי כִּסֵּא וְתַלְמִידָיו עַל הַקַּרְקַע, מִשּׁוּם דְּזֶה מוֹרֶה מַעֲלָה לָרַב וּפְחִיתוּת לַתַּלְמִידִים, וְעַל זֶה הִקְפִּיד הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ 'וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי' שֶׁיִּהְיוּ הָרַב וְהַתַּלְמִיד שָׁוִים בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹמְדִים. וַאֲפִלּוּ הָכֵי, הַתַּלְמִידִים מֵעֹמֶד וְהָרַב מִיּשֶׁב. דְּמַה שֶּׁהוּא יוֹשֵׁב אֵינוֹ לְמַעֲלָתוֹ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִין לָהֶם וְאֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת לַעֲרֹךְ הַדְּבָרִים וְלַהֲבִינָם אֶלָּא אִם כֵּן הוּא יוֹשֵׁב, וְאִם כֵּן אֵין זוֹ מַעֲלָה לוֹ. עַד כָּאן. וְהֻקְשָׁה לוֹ, דְּמֵאַיִן הוֹצִיא הָרַ"ם חִלּוּק זֶה? דְּאֵימָא דְּהַקְפָּדַת הַכָּתוּב הוּא גַם כֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָרַב יוֹשֵׁב וְתַלְמִידִים עוֹמְדִים, אֶלָּא שְׁנֵיהֶם יִהְיוּ שָׁוִים בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹמְדִים. וְתֵרֵץ, דְּנָפֵק לֵהּ מִמַּאי דְּאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "וָאֵשֶׁב בָּהָר", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר". וְתֵרֵץ: אָמַר רַב: עוֹמֵד וְלוֹמֵד, יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה. עַד כָּאן. וְכָתַב, שֶׁהָרַ"ם מְפָרֵשׁ כָּךְ: עוֹמֵד וְלוֹמֵד — כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה בַּעֲמִידָה, אֲבָל כְּשֶׁהוּא שׁוֹנֶה לְתַלְמִידָיו הָיָה יוֹשֵׁב. אִם כֵּן לָמַדְנוּ, דִּכְשֶׁאָמְרוּ בַּבָּרַיְתָא בַּתְּחִלָּה הָיוּ לוֹמְדִין מֵעֹמֶד, רָצוּ לוֹמַר שֶׁתַּלְמִידִים הָיוּ מֵעֹמֶד וְהָרַב יוֹשֵׁב.

י׳וַאֲנִי תָּמֵהַּ בְּפֵרוּשׁ זֶה, דְּאֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר דְּמַה שֶּׁאָמַר רַב 'יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה' מַיְרֵי כְּשֶׁהוּא שׁוֹנֶה לְתַלְמִידָיו, שֶׁהֲרֵי בַּגְּמָרָא בָּאוּ לְיַשֵּׁב הַכָּתוּב שֶׁאָמַר 'וָאֵשֶׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה', דְּאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב? וְתֵרְצוּ: יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה. וּבְאוֹתָם אַרְבָּעִים יוֹם לֹא הָיָה משֶׁה שׁוֹנֶה לְתַלְמִידָיו אֶלָּא לוֹמֵד מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְלֹא יָרַד מִשָּׁם אֲפִלּוּ רֶגַע כְּמֵימְרֵהּ. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁפֵּרוּשׁ הַנָּכוֹן בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ 'יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה' הוּא מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, דִּכְשֶׁהָיָה לוֹמֵד הַהֲלָכָה מִפִּי הַגְּבוּרָה הָיָה מֵעֹמֶד, וּכְשֶׁהָיָה חוֹזֵר וְשׁוֹנֶה שֵׁנִית הַהֲלָכָה לְבַדּוֹ מַה שֶּׁלָּמַד הָיָה מִיּשֶׁב. וְאִם כֵּן הָדְרָא קֻשְׁיַן לְדוּכְתַהּ, דְּמֵהֵיכָן רָאָה הָרַ"ם דְּבַתְּחִלָּה הָיָה הָרַב יוֹשֵׁב וְהַתַּלְמִידִים עוֹמְדִים? אֵימָא שֶׁכֻּלָּם הָרַב וְהַתַּלְמִידִים הָיוּ עוֹמְדִים, מִשּׁוּם דְּבָעֵינַן שֶׁיִּהְיוּ הָרַב וְהַתַּלְמִיד שָׁוִים בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹמְדִים.

י״אוְהַנִּרְאֶה אֶצְלִי דְּהָרַמְבַּ"ם זַ"ל הוֹצִיא דִין זֶה מִדְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק חֲמִישִׁי דְעֵרוּבִין (נד ע"ב): תָּנוּ רַבָּנָן: כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנָה? משֶׁה לָמַד מִפִּי הַגְּבוּרָה. נִכְנַס אַהֲרֹן וְשָׁנָה לוֹ משֶׁה פִּרְקוֹ. נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן וְיָשַׁב מִשְּׂמֹאל משֶׁה. נִכְנְסוּ בָּנָיו וְשָׁנָה לָהֶם משֶׁה פִּרְקָן. נִסְתַּלְּקוּ בָּנָיו, אֶלְעָזָר יָשַׁב לִימִין משֶׁה וְאִיתָמָר לִשְׂמֹאל אַהֲרֹן. עַד כָּאן. וְהַשְׁתָּא, אִי אָמְרַת בִּשְׁלָמָא דְּבַתְּחִלָּה גַם כֵּן שֶׁהָיוּ לוֹמְדִין מֵעֹמֶד הָיָה הָרַב יוֹשֵׁב — נִיחָא, דְּוַדַּאי משֶׁה הָיָה יוֹשֵׁב וְאַהֲרֹן כְּשֶׁשָּׁנָה לוֹ משֶׁה פִּרְקוֹ הָיָה מֵעֹמֶד, וּלְאַחַר שֶׁשָּׁנָה לוֹ משֶׁה פִּרְקוֹ נִסְתַּלֵּק וְיָשַׁב לוֹ לִשְׂמֹאל משֶׁה, מִשּׁוּם דִּכְבָר לָמַד הַהֲלָכָה מֵעֹמֶד וְאַחַר כָּךְ יָשַׁב. וּבָנָיו גַּם כֵּן בַּתְּחִלָּה לָמְדוּ הַהֲלָכָה מִפִּי משֶׁה בִּהְיוֹתָם מֵעֹמֶד, וְאַחַר כָּךְ חָזְרוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶם, זֶה יָשַׁב לִימִין משֶׁה וְזֶה לִשְׂמֹאל אַהֲרֹן. אֶלָּא אִי אָמְרַת דְּבַתְּחִלָּה אַף הָרַב הָיָה לוֹמֵד לַתַּלְמִידִים מֵעֹמֶד, נִמְצָא דְמשֶׁה הָיָה מֵעֹמֶד, וְאֵיךְ יִתָּכֵן דְּמשֶׁה יִהְיֶה מֵעֹמֶד וְאַהֲרֹן וּבָנָיו — אַף שֶׁכְּבָר לָמְדוּ הַהֲלָכָה — יִהְיוּ יוֹשְׁבִים.

י״בוְעוֹד נִרְאֶה לְהָבִיא רְאָיָה לְדִבְרֵי הָרַ"ם מִמַּאי דְּאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא (מגילה כא ע"א): הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה — עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב. וְאָמְרִינַן: תָּנָא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתּוֹרָה. מְנָא הָנֵי מִלֵּי? אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: דְּאָמַר קְרָא: "וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי". וְאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, כִּבְיָכוֹל אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲמִידָה. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמֵהֵיכָן לָמְדוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל דְּבִקְרִיאַת הַתּוֹרָה אֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּצִבּוּר מִיּשֶׁב מִקְּרָא דִ'וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי'? דְּאַף דְּנֵימָא דִּבְאוֹתָם הַיָּמִים שֶׁהָיָה משֶׁה לוֹמֵד מִפִּי הַגְּבוּרָה הָיָה לוֹ דִין דִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּצִבּוּר, אִי מִמּשֶׁה — אֵימָא דְּשָׁנֵי משֶׁה מִשּׁוּם דְּכָךְ הוּא הַדִּין שֶׁהַתַּלְמִיד עוֹמֵד בְּשָׁעָה שֶׁהוּא לוֹמֵד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ: בַּתְּחִלָּה הָיוּ לוֹמְדִין מֵעֹמֶד, אֲבָל קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּצִבּוּר מְנָא לָן שֶׁצָּרִיךְ מֵעֹמֶד? וְאִי מִמַּה שֶּׁכָּתוּב 'עִמָּדִי', דְּמַשְׁמַע דְּאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲמִידָה — הָא נִיחָא אִי אָמְרִינַן דְּמַה שֶּׁאָמְרוּ 'בַּתְּחִלָּה הָיוּ לוֹמְדִין מֵעֹמֶד' דְּלָא קָאֵי כִּי אִם לַתַּלְמִידִים אֲבָל הָרַב יוֹשֵׁב, אִם כֵּן עַל כָּרְחִין לוֹמַר דְּמַה שֶּׁהָיָה אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲמִידָה אֵינוֹ מִדִּין הָרַב הַשּׁוֹנֶה לַתַּלְמִיד, אֶלָּא מִדִּין קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּצִבּוּר דְּצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מֵעֹמֶד; אֶלָּא אִי אָמְרַת דְּבַתְּחִלָּה הָיוּ הַתַּלְמִיד וְהָרַב לוֹמְדִין מֵעֹמֶד, מְנָא לָן דִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה הִיא מֵעֹמֶד מִקְּרָא דִ'וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי', דְּפֵרוּשׁוֹ דְּאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲמִידָה? אֵימָא דְּשָׁנֵי הָתָם מִשּׁוּם דְּבַתְּחִלָּה הָיוּ הָרַב וְהַתַּלְמִיד לוֹמְדִין מֵעֹמֶד. אֶלָּא וַדַּאי עַל כָּרְחִין לוֹמַר דְּאַף בַּתְּחִלָּה הָיָה הָרַב יוֹשֵׁב וְהַתַּלְמִידִים עוֹמְדִים, וְלֹא הִקְפִּיד הַכָּתוּב אֶלָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָרַב עַל גַּבֵּי כָּרִים וְהַתַּלְמִידִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע, לְפִי שֶׁזֶּה הוּא מַעֲלָה לָרַב, וְהַכָּתוּב הִקְפִּיד דִּבְשָׁעָה שֶׁהֵם לוֹמְדִים לֹא יִהְיֶה שׁוּם מַעֲלָה לָרַב עַל הַתַּלְמִיד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בַּעַל לֶחֶם מִשְׁנֶה.

י״גוּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת דִּבְרֵי הָרַ"ן בַּמֶּה שֶׁכָּתַב דְּבִשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת אִם הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּקַּרְקַע עִם תַּלְמִידֵיהֶם לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב. שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה דִּישִׁיבַת הַקַּרְקַע מוֹנַעַת הָעִיּוּן הֶעָמֹק, אֶלָּא דְּבִרְאוֹת הָרַב אֶת עַצְמוֹ שָׁוֶה בְּמַעֲלָה לַתַּלְמִיד בְּמַדְרֵגָה אַחַת, לִפְעָמִים חֲלִישׁ לִבֵּהּ. וּמִשּׁוּם הָכֵי בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת, דְּבָעוּ דַעְתָּא צִלּוּתָא וְשֶׁיִּהְיוּ שְׂמֵחֵי לֵב, הֻתַּר לָהֶם לֵישֵׁב עַל גַּבֵּי כָּרִים, שֶׁיִּרְאוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַעֲלָה עַל הַתַּלְמִידִים. אֲבָל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיְתָה בּוֹ מִדַּת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת בַּטֶּבַע, שֶׁלֹּא הָיָה מַרְגִּישׁ אִם הָיָה לוֹ מַעֲלָה עַל הַתַּלְמִיד אוֹ לֹא, אַף בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת הָיָה לוֹמֵד עִם תַּלְמִידָיו עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְלָא הֲוָה חֲלִישׁ לִבֵּהּ. וּמִשּׁוּם הָכֵי לֹא הָיָה עִירָא הַיָּאִירִי שׁוֹנֶה עִם תַּלְמִידָיו עַל גַּבֵּי כָּרִים, דְּאִי הָיוּ הָרַב וְהַתַּלְמִיד שְׁנֵיהֶם עַל גַּבֵּי כָּרִים אַכַּתִּי חֲלִישׁ לִבֵּהּ, דְּאֵין לוֹ שׁוּם מַעֲלָה לָרַב עַל הַתַּלְמִיד. וְהַתַּלְמִידִים אַף בִּהְיוֹתָם לוֹמְדִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע הָיוּ יְכוֹלִים לְעַיֵּן, לְפִי דְלָא חֲלִישׁ לִבֵּהּ דְּתַלְמִיד בִּרְאוֹתוֹ אֶת הָרַב שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲלָה עָלָיו. הַכְּלָל הָעוֹלֶה, דְּמַה שֶּׁהָיוּ חֲלוּקִים עִירָא הַיָּאִירִי עִם דָּוִד הָיָה בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת, דְּעִירָא הָיָה מְלַמֵּד אוֹתָם עַל גַּבֵּי כָּרִים, שֶׁאִם הָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע עִם תַּלְמִידָיו לֹא הָיָה יָכוֹל לְעַיֵּן הֵיטֵב, וְדָוִד אַף בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת הָיָה מְלַמֵּד אוֹתָם עַל גַּבֵּי קַרְקַע.

י״דוְעַל פִּי זֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר, דְּאָמַר דָּוִד: שָׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְסוֹטָה (י ע"ב): "לְדָוִד מִכְתָּם" (תהלים נו, א) — שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָוִד, שֶׁהָיָה מָךְ וָתָם. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: מָךְ — עָנָו. וְכֵן כָּתַב רַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁ 'מִכְתָּם לְדָוִד': רַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ עַל דָּוִד, שֶׁהָיָה מַנְהִיג עַצְמוֹ כְּמָךְ וָתָם אַף בְּמַלְכוּתוֹ. וְהִנֵּה מַה שֶּׁהָיָה מַנְהִיג עַצְמוֹ כְּמָךְ אַף בְּמַלְכוּתוֹ לֹא מָצִינוּ, דְּמַאי דִּכְתִיב (ש"א יז, יד): "וְדָוִד הוּא הַקָּטָן", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה מַקְטִין עַצְמוֹ, הַיְנוּ קֹדֶם מַלְכוּתוֹ. וְנִרְאֶה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהָיָה שׁוֹנֶה לְתַלְמִידָיו עַל גַּבֵּי קַרְקַע אַחַר מִיתַת עִירָא הַיָּאִירִי, וְהַיְנוּ בְּמַלְכוּתוֹ, דְּעִירָא בִּזְמַן מַלְכוּת דָּוִד מֵת, וְכַמְבֹאָר, נִמְצָא דְּאַף בְּמַלְכוּתוֹ הָיָה עָנָו, שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה עִם תַּלְמִידָיו עַל גַּבֵּי קַרְקַע. וּכְבָר נִתְבָּאֵר, דְּמַה שֶּׁהָיָה שׁוֹנֶה עִירָא הַיָּאִירִי עַל גַּבֵּי כָּרִים הָיָה כְּדֵי לְעַיֵּן בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת הֵיטֵב, וַעֲדַיִן הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁדָּוִד שֶׁלֹּא הָיָה שׁוֹנֶה עַל גַּבֵּי כָּרִים לֹא הָיָה מְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב, לָזֶה אָמַר: "מִכְתָּם לְדָוִד" — אֲנִי מַנְהִיג עַצְמִי כְּמָךְ וַאֲנִי שׁוֹנֶה לְתַלְמִידַי עַל גַּבֵּי קַרְקַע; "שָׁמְרֵנִי" — שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה; "כִּי חָסִיתִי בָךְ" — וְלֹא רָצִיתִי לְלַמֵּד עַל גַּבֵּי כָּרִים לְפִי שֶׁבָּטַחְתִּי שֶׁאֵין שׁוּם נֶזֶק נִמְשָׁךְ מִמִּדַּת הָעֲנָוָה.

ט״ווְזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב (תהלים ס, א-ב): "לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד. בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף". עַד כָּאן. וְהִנֵּה דְבָרִים הַלָּלוּ דְ"עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד" אֵין לָהֶם מוּבָן, דְּמַה הוּא הָעֵדוּת? וָעוֹד, מַאי קָאָמַר 'לְלַמֵּד', דְּמַה בָּא לְלַמֵּד? עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר "בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם" וְגוֹמֵר, מַה הִתְיַחֲסוּת לָזֶה עִם הַקּוֹדֵם? וּבַמֶּה שֶׁאָמַרְנוּ יִתְבָּאֵר. דִּכְבָר נִתְבָּאֵר, דְּמַה שֶּׁהָיָה עִירָא הַיָּאִירִי מְלַמֵּד עַל גַּבֵּי כָּרִים הוּא כְּדֵי לְעַיֵּן בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת הֵיטֵב, וְדָוִד הָיָה מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ וְאַף בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת הָיָה מְלַמֵּד עַל גַּבֵּי קַרְקַע. וְהִנֵּה אַף שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁדָּוִד הָיָה עָנָו בִּמְאֹד מְאֹד, מִכָּל מָקוֹם אֶפְשָׁר שֶׁדָּוִד לֹא צָדַק בָּזֶה, וְעִירָא הַיָּאִירִי שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה עַל גַּבֵּי כָּרִים כְּדֵי לְעַיֵּן בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת הָיָה יוֹדֵעַ לְכַוֵּן אֶת הַהֲלָכָה לַתַּלְמִיד וַאֲדוֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע. וְהַמִּבְחָן לָזֶה, שֶׁדָּוִד אַף שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִם תַּלְמִידָיו עַל גַּבֵּי קַרְקַע הָיָה מְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב, הוּא מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שֵׁנִי דְמַכּוֹת (י ע"א): אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב (תהלים קכב, ב): "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם"? מִי גָרַם לְרַגְלֵינוּ שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדוֹת בַּמִּלְחָמָה — שְׁעָרִים הַמְצֻיָּנִים בַּהֲלָכָה, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. עַד כָּאן. וְאֵין סָפֵק, שֶׁסְּגֻלָּה הַלֵּזוּ שֶׁיֵּשׁ לָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה שֶׁנּוֹצְחִים בַּמִּלְחָמָה הוּא דַוְקָא הֵיכָא דְסָלְקָא לְהוּ שְׁמַעְתְּתָא אַלִּבָּא דְהִלְכְתָא; הָא לָאו הָכֵי, פְּשִׁיטָא שֶׁאֵין לָהֶם מַעֲלָה הַלֵּזוּ. וּמַה גַּם אִם הוּא סִבָּה שֶׁאֵינוֹ מְעַיֵּן הֵיטֵב, כְּגוֹן הַךְ דְּדָוִד, דְּאִם הָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי כָּרִים כְּרַבּוֹ הָיָה מְעַיֵּן הֵיטֵב וּמְכַוֵּן אֶת הַהֲלָכָה לַתַּלְמִיד, וּבְסִבַּת מַה שֶּׁהָיָה מְלַמֵּד עַל גַּבֵּי קַרְקַע אֵינוֹ יָכוֹל לְעַיֵּן בִּשְׁמוּעוֹת קָשׁוֹת הֵיטֵב — פְּשִׁיטָא שֶׁאֵין לוֹ מַעֲלָה זוֹ שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדוֹת רַגְלָיו בַּמִּלְחָמָה. וּמַהֲרִימַ"ט בִּדְרָשׁוֹתָיו (פרשת שופטים דרוש שני) דִּקְדֵּק, דְּלָמָּה תָּלָה הַשֶּׁבַח הַזֶּה בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם? וַהֲלוֹא בְּכָל מָקוֹם שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה יֵשׁ מִדָּה זוֹ. וְכָתַב שֶׁבָּא לִרְמֹז עַל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, כִּי אָז וַדַּאי אָנוּ בְּטוּחִים שֶׁיַּעַמְדוּ רַגְלֵינוּ בַּמִּלְחָמָה, בִּהְיוֹת לָנוּ מָקוֹם קָבוּעַ לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה. עַד כָּאן. וְאֶפְשָׁר דְּהַכַּוָּנָה הִיא, לְפִי שֶׁמִּשָּׁם תּוֹרָה יוֹצְאָה לְיִשְׂרָאֵל וְאֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ, וְכַמְבֹאָר.

ט״זוְזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב: "עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד". כְּלוֹמַר, מָה עֵדוּת יֵשׁ בַּמֶּה שֶׁהָיָה מָךְ לְלַמֵּד, כְּלוֹמַר, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְלַמֵּד הָיָה עָנָו וְלוֹמֵד עַל גַּבֵּי קַרְקַע, דְּמָאן אָמַר לָן דְּצָדַק דָּוִד בָּזֶה? דְּדִלְמָא לֹא צָדַק וְלֹא הָיָה מְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב? לָזֶה אָמַר: הָעֵדוּת לָזֶה אֵיךְ צָדַק דָּוִד הוּא "בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף". הִנֵּה מִנִּצָּחוֹן זֶה תֵּדַע וְתַשְׂכִּיל אֵיךְ הִלְכוֹתָיו שֶׁל דָּוִד הָיוּ בְּרוּרוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ, וּמִשּׁוּם הָכֵי הָיוּ רַגְלָיו עוֹמְדוֹת בַּמִּלְחָמָה.

י״זוּבָזֶה יִתְבָּאֵר הַמַּאֲמָר שֶׁהִתְחַלְנוּ. דְּאַחַר שֶׁסִּפֵּר הַכָּתוּב גְּבוּרוֹתָיו שֶׁל דָּוִד שֶׁהָיָה 'ישֵׁב בַּשֶּׁבֶת', וְדָרְשׁוּ עַל זֶה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּיְשִׁיבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְדָרְשׁוּ 'עֲדִינוֹ' גַּם כֵּן עַל מַה שֶּׁהָיָה מְעַדֵּן עַצְמוֹ כְּתוֹלַעַת, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כּוֹפֵף עַצְמוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו בְּיַחַד וְיוֹשֵׁב לָאָרֶץ, סִיְּמוּ וְאָמְרוּ: 'הָעֶצְנִי' — בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא לַמִּלְחָמָה הָיָה מַקְשֶׁה עַצְמוֹ כְּעֵץ; 'עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָת' — שֶׁהָיָה זוֹרֵק חֵץ וּמַפִּיל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָת. עַד כָּאן. וַאֲנִי תָּמֵהַּ בָּזֶה: אַטּוּ אֵצֶל הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הוּא שְׁלֵמוּת הֱיוֹתָם גִּבּוֹרִים?! וּמִגְּדוֹלֵי הַמְפָרְשִׁים אָמְרוּ, דְּמַאי דְּאָמְרִינַן (שבת צב ע"א): אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם וְגִבּוֹר, דְּהַיְנוּ גִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, אֲבָל סְתַם גְּבוּרָה אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת אֵצֶל הַשְּׁלֵמִים. וָעוֹד, מַה יִּחוּס יֵשׁ בַּמֶּה שֶׁהִתְחִיל לְשַׁבֵּחַ לְדָוִד בִּפְעֻלּוֹת שִׂכְלִיּוֹת, דְּהַיְנוּ 'ישֵׁב בַּשֶּׁבֶת', וְחָזַר בְּשֶׁבַח גּוּפָנִי, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה גִבּוֹר?

י״חוְעִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ יִתְבָּאֵר דְּהַכֹּל הוּא דָבָר אֶחָד. שֶׁכְּבָר נִתְבָּאֵר, דְּעִירָא הַיָּאִירִי הָיָה שׁוֹנֶה עַל גַּבֵּי כָּרִים וּכְסָתוֹת כְּדֵי לְעַיֵּן הֵיטֵב, וְדָוִד הָיָה עָנָו וְהָיָה שׁוֹנֶה עַל גַּבֵּי קַרְקַע. וְלָזֶה אָמַר, דְּמָאן אָמַר לָן דְּצָדַק דָּוִד? דְּדִלְמָא מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה עַל גַּבֵּי קַרְקַע לֹא הָיָה מְעַיֵּן בַּהֲלָכוֹת הַקָּשׁוֹת הֵיטֵב? לָזֶה בָּא הַכָּתוּב לוֹמַר: אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ הִלְכוֹתָיו שֶׁל דָּוִד אֵיךְ הָיוּ מְכֻוָּנוֹת לַהֲלָכָה. וְהוּא אָמְרוֹ: 'הָעֶצְנִי' — שֶׁכְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה הָיָה מַקְשֶׁה עַצְמוֹ כְּעֵץ, וְזוֹרֵק חֵץ וּמַפִּיל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָת. וְהִנֵּה מִגְּבוּרָה זוֹ תֵּדַע וְתַשְׂכִּיל אֵיךְ הִלְכוֹתָיו שֶׁל דָּוִד הָיוּ בְּתַכְלִית הָעִיּוּן, אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ, דְּמִי גָרַם לְרַגְלֵינוּ שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדוֹת בַּמִּלְחָמָה — שְׁעָרִים הַמְצֻיָּנִים בַּהֲלָכָה. נִתְבָּאֵר מִכָּל זֶה, שֶׁהֱיוֹת הָאָדָם מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה הִיא מַעֲלָה גְדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְנִשְׁתַּבַּח בָּהּ דָּוִד.

י״טוְכַיּוֹצֵא בָּזֶה גַּם כֵּן מָצִינוּ לְדָוִד בְּפֶרֶק קַמָּא דִבְרָכוֹת (ד ע"א): "לְדָוִד, שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי" (תהלים פו, א-ב). כָּךְ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא חָסִיד אֲנִי, שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יוֹשְׁבִים אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת בִּכְבוֹדָם, וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וּבְשָׁפִיר וּבְשִׁלְיָא כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעְלָהּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֲנִי נִמְלָךְ בִּמְפִיבשֶׁת רַבִּי וְאוֹמֵר לוֹ: מְפִיבשֶׁת רַבִּי, יָפֶה דַנְתִּי? יָפֶה חִיַּבְתִּי? יָפֶה זִכִּיתִי? יָפֶה טִהַרְתִּי? יָפֶה טִמֵּאתִי? וְלֹא בּשְׁתִּי. אָמַר רַב יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵהּ דְּרַב אִידֵי: מַאי קְרָא? "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ" (שם קיט, מו). תָּנָא, לֹא מְפִיבשֶׁת שְׁמוֹ אֶלָּא אִישׁ בּשֶׁת שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מְפִיבשֶׁת? שֶׁהָיָה מְבַיֵּשׁ פְּנֵי דָוִד בַּהֲלָכָה. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ: תָּנָא, לֹא מְפִיבשֶׁת שְׁמוֹ אֶלָּא אִישׁ בּשֶׁת שְׁמוֹ וְכוּ', דְּמַאי אִירְיָא דִדְרָשָׁה זוֹ הָכָא? דְּבִשְׁלָמָא אִם הָיוּ מְבִיאִים שׁוּם פָּסוּק דִּמְפִיבשֶׁת, הָיָה שַׁיָּךְ לוֹמַר: תָּנָא, לֹא מְפִיבשֶׁת שְׁמוֹ וְכוּ'; אֲבָל הָכָא לֹא הֻזְכַּר מְפִיבשֶׁת אֶלָּא אַגַּב גְּרָרָא דְדָוִד הָיָה נִמְלָךְ בְּכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה עִם רַבּוֹ וְאוֹמֵר מְפִיבשֶׁת רַבִּי וְכוּ', וְאֵין דֶּרֶךְ הַתַּלְמוּד בְּכַיּוֹצֵא בָּזֶה לִדְרשׁ שֵׁמוֹת.

כ׳וּמִפִּי רַבּוֹתַי שָׁמַעְתִּי עִם הַהִיא דְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין ק ע"א) דְּאָסוּר לְאָדָם לִקְרֹא לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ, וּמִפְּנֵי זֶה נֶעֱנַשׁ גֵּיחֲזִי מִפְּנֵי שֶׁקָּרָא לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מ"ב ח, ה): "זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֱלִישָׁע". וּלְפִי זֶה הֻקְשָׁה לִסְתָמָא דְתַלְמוּדָא, דְּהֵיכִי קָרָא דָוִד לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: מְפִיבשֶׁת רַבִּי, יָפֶה דַנְתִּי וְכוּ'. לָזֶה תֵּרְצוּ, דִּמְפִיבשֶׁת אֵינוֹ שֵׁם הָעֶצֶם כִּי אִם שֵׁם הַתֹּאַר, וּמִשּׁוּם הָכֵי קְרָאוֹ דָוִד בְּשֵׁם הַתֹּאַר. וּנְהִירְנָא שֶׁדַּנְתִּי לִפְנֵיהֶם, שֶׁרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ עֲלַהּ דְּהַהִיא דְּאָמְרִינַן זֶה הַקּוֹרֵא לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ, שֶׁאוֹמֵר פְּלוֹנִי וְאֵינוֹ אוֹמֵר מוֹרִי רַבִּי פְּלוֹנִי. עַד כָּאן. וּמָרָן זַ"ל בְּכֶסֶף מִשְׁנֶה (פ"ה מהלכות ת"ת) הֵבִיא דִבְרֵי רַשִׁ"י הַלָּלוּ וְכָתַב: וּמִקְרָא מְסַיְּעוֹ, דְּקָאָמַר יְהוֹשֻׁעַ (במדבר יא, כח): "אֲדֹנִי משֶׁה". עַד כָּאן. אַלְמָא דְלֵיכָּא אִסּוּרָא אֶלָּא בְּמַזְכִּיר שְׁמוֹ דַוְקָא בִּלְתִּי שׁוּם כִּנּוּי, אֲבָל בְּאוֹמֵר אֲדוֹנִי אוֹ מוֹרִי — שְׁרִי לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ. וְאִם כֵּן הָכָא, שֶׁדָּוִד הָיָה אוֹמֵר מְפִיבשֶׁת רַבִּי, לֵיכָּא אִסּוּרָא. וְאֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב דִּבְרֵיהֶם, דְּדַוְקָא כְּשֶׁמַּזְכִּיר הַתֹּאַר מִקֹּדֶם, כְּגוֹן 'אֲדֹנִי משֶׁה' אוֹ מוֹרִי פְּלוֹנִי — שְׁרִי; אֲבָל לוֹמַר פְּלוֹנִי מוֹרִי, שֶׁמַּזְכִּיר שֵׁם הָעֶצֶם קֹדֶם הַתֹּאַר — אָסוּר, וְלוֹמַר גַּם כֵּן 'משֶׁה אֲדֹנִי' הָיָה אָסוּר. וְהָכָא גַבֵּי דָוִד, שֶׁהָיָה אוֹמֵר מְפִיבשֶׁת רַבִּי, שֶׁמַּזְכִּיר שֵׁם הָעֶצֶם קֹדֶם הַכִּנּוּי — אָסוּר, וּמִשּׁוּם הָכֵי אָמְרוּ: לֹא מְפִיבשֶׁת שְׁמוֹ אֶלָּא אִישׁ בּשֶׁת וְכוּ'. וְתַבְלִין מָצָאתִי לְחִלּוּק זֶה.

כ״אוְלִי יֵרָאֶה לְיַשֵּׁב בְּאֹפֶן אַחֵר. וּנְדַקְדֵּק עוֹד בַּמֶּה שֶׁאָמַר דָּוִד: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֲנִי נִמְלָךְ בִּמְפִיבשֶׁת וְכוּ', דְּמַאי הַאי דְּקָאָמַר וְלֹא עוֹד אֶלָּא וְכוּ'? דְּאִם דָּוִד בָּא לְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְאָמַר שֶׁהָיוּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וּבְשָׁפִיר שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַמְּלָכִים, יֹאמַר וְעוֹד יֵשׁ לִי מִדָּה אַחֶרֶת שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֲנִי נִמְלָךְ בִּמְפִיבשֶׁת, וּמַאי הַאי דְּקָאָמַר וְלֹא עוֹד אֶלָּא וְכוּ', כְּאִלּוּ הֵם דְּבָרִים סוֹתְרִים זֶה לָזֶה? וְנִרְאֶה דְּזֶהוּ מַה שֶּׁהֻקְשָׁה לִסְתָמָא דְתַלְמוּדָא, וְלָזֶה תֵּרְצוּ: תָּנָא, לֹא מְפִיבשֶׁת שְׁמוֹ אֶלָּא אִישׁ בּשֶׁת שְׁמוֹ וְכוּ'. וְהַכַּוָּנָה: דְּהַדָּבָר יָדוּעַ, דְּעִירָא הַיָּאִירִי הָיָה רַבּוֹ מֻבְהָק דְּדָוִד, וּמְפִיבשֶׁת לֹא הָיָה רַבּוֹ מֻבְהָק. וְכִדְאָמְרִינַן בְּשִׁשִּׁי דְעֵרוּבִין (סג ע"א): רַב הַמְנוּנָא רָמֵי: כְּתִיב (תהלים קיט, יא): "בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ", וּכְתִיב (שם מ, י): "בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב". כָּאן בִּזְמַן דְּעִירָא הַיָּאִירִי קַיָּם, כָּאן בִּזְמַן דְּעִירָא הַיָּאִירִי לֹא הָיָה קַיָּם. וְאָמְרִינַן בְּאַחֲרוֹן דִּבְרָכוֹת (סג ע"ב): אָמְרִי דְבֵי רַבִּי יַנַּאי: מַאי דִּכְתִיב (משלי ל, לג): "כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה, וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם"? בְּמִי אַתָּה מוֹצֵא חֶמְאָה שֶׁל תּוֹרָה — בְּמִי שֶׁמֵּקִיא חָלָב שֶׁיָּנַק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ עָלֶיהָ. 'וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם' — כָּל תַּלְמִיד שֶׁכּוֹעֵס עָלָיו רַבּוֹ וְשׁוֹתֵק, זוֹכֶה לְהַבְחִין בֵּין דָּם טָמֵא לְדָם טָהוֹר. עַד כָּאן. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, שֶׁמִּי שֶׁיִּרְצֶה לִהְיוֹת בָּקִי לְהַבְחִין בְּדָמִים בֵּין דָּם טָמֵא לְדָם טָהוֹר, הוֹלֵךְ אֵצֶל רַב שֶׁיִּכְעַס עָלָיו וְיִשְׁתֹּק, וְאָז זוֹכֶה לָזֶה, כְּדִכְתִיב: "וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י זַ"ל עַל מְפִיבשֶׁת שֶׁהָיָה מְבַיֵּשׁ פְּנֵי דָוִד בַּהֲלָכָה, שֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ טָעִיתָ. עַד כָּאן.

כ״בוּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר. שֶׁאִם דָּוִד לֹא הָיָה בָּקִי בְּדָמִים, הָיָה מֻכְרָח לֵילֵךְ אֵצֶל מְפִיבשֶׁת, כְּדֵי שֶׁיְּבַיֵּשׁ פְּנֵי דָוִד וְיֹאמַר לוֹ טָעִיתָ, וְיִשְׁתֹּק דָּוִד, וְאָז הָיָה זוֹכֶה דָוִד לְהַבְחִין בֵּין דָּם טָמֵא לְדָם טָהוֹר. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְאֵה חֲסִידוּתִי, שֶׁאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וּבְשָׁפִיר וּבְשִׁלְיָא, כְּלוֹמַר, שֶׁאֲנִי בָּקִי בְּהִלְכוֹת דָּמִים, וְלֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לֵילֵךְ אֵצֶל מְפִיבשֶׁת שֶׁיִּכְעַס עָלַי וְאֶשְׁתֹּק. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אַף שֶׁאֲנִי בָּקִי בְּדָמִים, כָּל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֲנִי נִמְלָךְ בִּמְפִיבשֶׁת רַבִּי. וְהֻקְשָׁה לִסְתָמָא דְתַלְמוּדָא: מַה קֶּשֶׁר יֵשׁ מַה שֶּׁהָיוּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וְשָׁפִיר וְשִׁלְיָא עִם מַה שֶּׁהָיָה נִמְלָךְ עִם מְפִיבשֶׁת רַבּוֹ? לָזֶה הֵשִׁיבוּ: תָּנָא, לֹא מְפִיבשֶׁת שְׁמוֹ אֶלָּא אִישׁ בּשֶׁת, וְלָמָּה נִקְרָא מְפִיבשֶׁת? שֶׁהָיָה מְבַיֵּשׁ פְּנֵי דָוִד בַּהֲלָכָה וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ טָעִיתָ. וְאִם כֵּן שַׁפִּיר קָאָמַר דָּוִד: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֲנִי נִמְלָךְ בִּמְפִיבשֶׁת רַבִּי וְכוּ'. כְּלוֹמַר, דְּכֵיוָן שֶׁאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וְשָׁפִיר וְשִׁלְיָא, לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לֵילֵךְ אֵצֶל מְפִיבשֶׁת שֶׁיִּכְעַס עָלַי וְיֹאמַר טָעִיתָ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי נִמְלָךְ עִם מְפִיבשֶׁת לְקַיֵּם "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ".

כ״גוְהִנֵּה מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד: וְלֹא עוֹד אֶלָּא וְכוּ', הֵן הֵן הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר (תהלים קיט, מג-מו): "וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד" וְגוֹמֵר, "וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה" וְגוֹמֵר, "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ". וּמַאי דְּאָמְרִינַן דְּכֹל שֶׁהָיָה דָוִד עוֹשֶׂה הָיָה נִמְלָךְ בִּמְפִיבשֶׁת, יָלְפִינַן לַהּ מֵהַאי קְרָא דְ"וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ", וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא. וְהִנֵּה כִּי הֵיכִי דְמוֹעִיל לְתַלְמִיד מַה שֶּׁכּוֹעֵס עָלָיו רַבּוֹ וְשׁוֹתֵק לְהַבְחִין בֵּין דָּם טָמֵא לְדָם טָהוֹר, הָכֵי נָמֵי מוֹעִיל לִשְׁאָר דִּינִים. וְכִדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא (ברכות סג ע"ב): "וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב" (משלי ל, לג) — כָּל תַּלְמִיד שֶׁכּוֹעֵס עָלָיו רַבּוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וְשׁוֹתֵק, זוֹכֶה לְהַבְחִין בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת. דִּתְנַן, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הָרוֹצֶה שֶׁיֶּחְכַּם — יַעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת; שֶׁאֵין לְךָ מִקְצוֹעַ בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מֵהֶם, שֶׁהֵם כְּמַעְיָן נוֹבֵעַ. וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ: "וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת" — אַל תַּבְדִּיל מִפִּי דְבַר אֱמֶת. וְלִשָּׁנָא אַחֲרִינָא מָצָאתִי: "דְּבַר אֱמֶת עַד מְאֹד" — בְּכָל הוֹרָאוֹתַי וּבְכָל דִּינַי, שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בָּהֶם. וְעוֹד כָּתַב: "וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה" — בַּהֲלָכָה הָרוֹוַחַת וּפוֹשֶׁטֶת בְּיִשְׂרָאֵל. עַד כָּאן.

כ״דוּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַכָּתוּב. שֶׁדָּוִד הִתְפַּלֵּל: "וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד", שֶׁכָּל הוֹרָאוֹתָיו וְכָל דִּינָיו יִהְיוּ כַּדִּין, שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהֶם. וְעוֹד הִתְפַּלֵּל: "וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה" — בַּהֲלָכָה הָרוֹוַחַת וּפוֹשֶׁטֶת בְּיִשְׂרָאֵל, וְכֵיוָן שֶׁהוֹרָאוֹתָיו הֵם רְווּחוֹת וּפְשׁוּטוֹת בְּיִשְׂרָאֵל הוּא סִימָן שֶׁהֵן כַּדִּין. וְכִדְאָמְרִינַן בְּעָלְמָא (ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב): אִם הֲלָכָה רוֹפֶפֶת בְּיָדְךָ, פֻּק חֲזֵי מַאי עַמָּא דָבַר. וְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שִׁשִּׁי דִפְסָחִים (סו ע"א), שֶׁאָמַר לָהֶם הִלֵּל: הֲלָכָה זוֹ שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי, אֶלָּא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אִם אֵין נְבִיאִים הֵם — בְּנֵי נְבִיאִים הֵם. וְנִמְצָא שֶׁעָשׂוּ כַּדִּין, שֶׁאָמַר: כָּךְ מְקֻבְּלַנִי מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. הֲרֵי שֶׁמַּה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים הוּא הוֹרָאָה עַל אֲמִתַּת הָעִנְיָן. וְאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ שֶׁכָּל הוֹרָאוֹתַי יִהְיוּ כַּדִּין, כַּהֲלָכָה הָרוֹוַחַת וּפוֹשֶׁטֶת בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא בִּשְׁבִיל זֶה אֶמְנַע אֶת עַצְמִי מִלֵּילֵךְ אֵצֶל מְפִיבשֶׁת, אַף שֶׁהוּא מְבַיֵּשׁ אוֹתִי וַאֲנִי שׁוֹתֵק, אֶלָּא "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ". וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיִיתִי צָרִיךְ לָזֶה, מֵאַחַר שֶׁכָּל הוֹרָאוֹתַי הֵם כַּדִּין, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי אוֹהֵב מִדַּת הָעֲנָוָה בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה. עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.

Today's Learning

פרשת דרכים ט״וParashat Derakhim 15