פרשת דרכים כ״בParashat Derakhim 22

א׳דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה

ב׳וּבוֹ דְרוּשׁ אֶחָד

ג׳בְּעִנְיַן טַעֲנַת הַמּוֹדָעָא לְאוֹרַיְתָא, מַה תּוֹסִיף תֵּת כֹּחָהּ כֵּיוָן דַּהֲדוּר קַבְּלוּהָ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. / מִי שֶׁאָנַס אֶת חֲבֵרוֹ עַל אֵיזֶה דָבָר וְהִתִּירוֹ מֵאוֹתוֹ אֹנֶס, כָּל זְמַן שֶׁהָאֹנֶס הָרִאשׁוֹן קַיָּם אִי חֲשִׁיב שֶׁעָשָׂה בְּאֹנֶס אוֹ לֹא. / לְדַעַת מַהֲרִ"י קוֹלוֹן חֲשִׁיבִי יִשְׂרָאֵל אֲנוּסִים בַּמֶּה שֶׁקִּבְּלוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מִשּׁוּם דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֻחְזֶקֶת הִיא, וּמַתְּנַת הָאָרֶץ לֹא הָיְתָה בִּתְנַאי אֶלָּא מַתָּנָה חֲלוּטָה, וַחֲשִׁיב אֹנֶס מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מַכְנִיסָם; וּלְדַעַת הָרַשְׁבָּ"א קֹדֶם שֶׁגָּלוּ לֹא הָיָה לָהֶם טַעֲנַת אֹנֶס, דְּלֹא נִתְּנָה לָהֶם הָאָרֶץ אֶלָּא בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו. / בְּשֶׁבַע מִצְו‍ֹת בְּנֵי נֹחַ לְכֻלֵּי עָלְמָא לֹא נָתַן לָהֶם הָאָרֶץ אֶלָּא בִּתְנַאי, וְלֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ טַעֲנַס אֹנֶס, דְּתִפֻּק לֵהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְמַלְכוּתָא. / אֻמּוֹת הָעוֹלָם הֵם תַּחַת שָׂרִים, אֲבָל יִשְׂרָאֵל בָּחַר לוֹ יָהּ.

ד׳דְּרוּשׁ שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים

ה׳מְכִילְתָּא פָּרָשַׁת יִתְרוֹ, וְזֶה לְשׁוֹנָהּ: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים" (שמות יט, ו), כִּבְיָכוֹל אֵינִי מַעֲמִיד וְאֵינִי מַשְׁלִיט עֲלֵיכֶם אֶלָּא אֲנִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קכא, ד): "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל".

ו׳מֵאַהֲבַת הַשֵּׁם לְיִשְׂרָאֵל סְגֻלָּתוֹ, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה. דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם. בְּיָכוֹל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְהֵיכָא דִשְׁכִיחַ אֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵהּ, לֹא יַחְשֹׁב יְיָ לוֹ עָו‍ֹן. וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִים בְּטַעֲנָה חֲזָקָה בְּאָמְרָם אֲנוּסִים הָיִינוּ, וְכִדְאָמְרִינַן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (פח ע"א) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שמות יט, יז). אָמַר רַבִּי אַבְדִּימֵי בַּר חָמָא: מְלַמֵּד שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִיגִית וְאָמַר לָהֶם: אִם מְקַבְּלִים אַתֶּם אֶת הַתּוֹרָה — מוּטָב, וְאִם לָאו — שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: מִכָּאן מוֹדָעָא רַבָּה לְאוֹרַיְתָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: מִכָּאן מוֹדָעָא רַבָּה — שֶׁאִם יַזְמִינֵם לְדִין לָמָּה לֹא קִיַּמְתֶּם מַה שֶּׁקִּבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם, יֵשׁ לָהֶם תְּשׁוּבָה שֶׁקִּבְּלוּהָ בְּאֹנֶס. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת: וְהָא דְאָמְרִינַן בִּנְדָרִים (כה ע"א) שֶׁכָּרַת משֶׁה בְּרִית עִם יִשְׂרָאֵל עַל הַתּוֹרָה וְעַל הַמִּצְו‍ֹת וְהִשְׁבִּיעָם עַל כָּךְ, אוֹמֵר רַבֵּנוּ תָּם דְּעַל פִּי הַדִּבּוּר הָיָה וְהָוֵי כִּבְעַל כָּרְחָם. עַד כָּאן. וְדִבְרֵיהֶם בָּאוּ סְתוּמִים. דִּנְהִי דְעַל פִּי הַדִּבּוּר הָיָה, מִכָּל מָקוֹם לֹא אָנַס אוֹתָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּשׁוּם אֹנֶס כְּלָל. וְלֵיכָּא לְמֵימַר דִּגְזֵרַת הַשֵּׁם חֲשִׁיב אֹנֶס, מֵאַחַר שֶׁאִם אֵינָם מְקַיְּמִים גְּזֵרָתוֹ לֹא יִפָּלֵא מֵהַשֵּׁם דָּבָר לְהַחֲזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ; שֶׁהֲרֵי מֵהַסֻּגְיָא מוּכָח, דְּעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַב אַחָא מִכָּאן מוֹדָעָא רַבָּה לְאוֹרַיְתָא אֶלָּא מִשּׁוּם דְּשַׁמְעֵהּ לְרַבִּי אַבְדִּימֵי שֶׁאָמַר שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית, הָא לָאו הָכֵי אֵין כָּאן אֹנֶס. וְאִם כֵּן בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, שֶׁלֹּא כָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר, לֵיכָּא אֹנֶס כְּלָל אַף שֶׁהָיָה עַל פִּי הַדִּבּוּר.

ז׳וְהִנֵּה יֵשׁ מִגְּדוֹלֵי הָאַחֲרוֹנִים זַ"ל שֶׁרָצוּ לִלְמֹד מִדִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת הַלָּלוּ, שֶׁמִּי שֶׁאָנַס אֶת חֲבֵרוֹ עַל אֵיזֶה דָבָר וְשׁוּב הִתִּירוֹ מֵאוֹתוֹ אֹנֶס — כָּל זְמַן שֶׁבְּיַד הָאַנָּס לַחֲזֹר וּלְאָנְסוֹ עֲדַיִן אֹנֶס הָרִאשׁוֹן קַיָּם, וְכָל הַנַּעֲשֶׂה מֵהֶמְשֵׁךְ זֶה מִקְּרֵי נַעֲשֶׂה בְּאֹנֶס. וּמַה גַּם גַּבֵּי אֹנֶס הַבָּא מֵאֵת הַשֵּׁם, שֶׁמִּתְּחִלָּה כָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית, וּכְכֹחוֹ אָז כֹּחוֹ עַתָּה, וּבְיָדוֹ הָיָה גַם כֵּן בְּעַרְבוֹת מוֹאָב לַחֲזֹר וְלִכְפּוֹת עֲלֵיהֶם כַּמָּה הָרִים וּגְבָעוֹת — חֲשִׁיב שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ מֵאָנְסָם הָרִאשׁוֹן, וּמַה שֶּׁקִּבְּלוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב חֲשִׁיבִי אֲנוּסִים. אַךְ מַהֲרִ"י קוֹלוֹן (בשרש סג) חָלַק עֲלֵיהֶם וְאָמַר שֶׁאֵין מִדִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת הַלָּלוּ רְאָיָה לְדִבְרֵיהֶם. דְּשָׁנֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם, דְּאֶפְשָׁר לוֹמַר, דְּאַף עַל גַּב שֶׁמִּתְּחִלָּה בָּא עָלָיו מִצַּד הָאֹנֶס, עַתָּה יִמָּלֵךְ וְלֹא יַעֲשֶׂה עוֹד בְּאֹנֶס, שֶׁעוֹשִׂין וְנִמְלָכִין. וְאִם כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁהָאֹנֶס הָרִאשׁוֹן קַיָּם, כֵּיוָן שֶׁעַכְשָׁו לֹא אֲנָסוֹ לָא חֲשִׁיב שֶׁעָשָׂה בְּאֹנֶס. אֲבָל גַּבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי לֹא בֶן אָדָם הוּא וְיִתְנֶחָם כְּדֵי שֶׁנֹּאמַר בַּתְּחִלָּה הָיָה עוֹמֵד בְּדַעַת אַחַת וְעַתָּה עוֹמֵד בְּדַעַת אַחֶרֶת, כְּעוֹבָדֵי בְּנֵי נָשָׁא דְּעָבְדִין וּמִתְמַלְכִין, כֹּל שֶׁמִּתְּחִלָּה כָּפָה עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית, וּכְכֹחוֹ אָז כֹּחוֹ עַתָּה — כָּל הַנַּעֲשֶׂה אַחַר הָאֹנֶס הָרִאשׁוֹן חֲשִׁיב אוֹתוֹ מַעֲשֶה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּאֹנֶס. אֵלּוּ דְבָרָיו זַ"ל.

ח׳וּבָזֶה נָבִין שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד (במדבר כג, יט-כא): "לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם, הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה" וְגוֹמֵר. "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ" וְגוֹמֵר. וְהִנֵּה אֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם: דְּלָאו כְּעוֹבָדֵי בְּנֵי בִשְׂרָא דְּאִנּוּן גָּזְרִין לְמֶעְבַּד וְתָיְבִין וּמִתְמַלְכִין. כְּלוֹמַר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ מִמַּה שֶּׁאוֹמֵר לַעֲשׂוֹת. וּבְסֵיפֵהּ דִּקְרָא, דִּכְתִיב 'הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה', תִּרְגֵּם: דְּהוּא אָמַר וְעָבֵד וְכָל מֵימְרֵהּ מִתְקַיָּם. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, מִי בִּקֵּשׁ זֹאת מִבִּלְעָם לְשַׁבֵּחַ וּלְהַלֵּל לַשֵּׁם שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ מִמַּה שֶּׁאָמַר לַעֲשׂוֹת, וְגַם דְּכָל מֵימְרֵהּ מִתְקַיָּם? דְּכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עוֹשֶׂה, וּמִי לֹא יֵדַע בְּכָל אֵלֶּה? עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י זַ"ל: לֹא הִבִּיט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָוֶן שֶׁבְּיַעֲקֹב; כְּשֶׁהֵם עוֹבְרִים עַל דְּבָרָיו, אֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם לְהִתְבּוֹנֵן בְּאוֹנָיוֹת שֶׁלָּהֶם. 'יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ' — אֲפִלּוּ מַכְעִיסִין וּמַמְרִין לְפָנָיו, אֵינוֹ זָז מִתּוֹכָם. עַד כָּאן. דְּלָמָה הַשֵּׁם נוֹשֵׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם כְּשֶׁהֵם עוֹבְרִים עַל דְּבָרָיו?

ט׳וְהִנֵּה בִּתְחִלַּת נְבוּאָה זוֹ (פסוק יד) כְּתִיב: "וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה". וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: קוֹסֵם גָּדוֹל הָיָה בָּלָק, רָאָה פִּרְצָה גְדוֹלָה שֶׁעֲתִידָה לְהִפָּרֵץ שָׁם. וְהַיְנוּ שֶׁמֵּת שָׁם משֶׁה רַבֵּנוּ. וְהוּא לֹא יָדַע זֶה, אֶלָּא רָאָה הַפִּרְצָה וְסָבוּר שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לַחֲטֹא שָׁם, וְרָצָה שֶׁיְּקַלְלֵם שָׁם בִּלְעָם כְּדֵי שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם הַקְּלָלָה. וְלָזֶה בָּא בִּלְעָם וְאָמַר לוֹ, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם תּוֹעֶלֶת מִמַּה שֶּׁעֲתִידִים לַחֲטֹא, לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹבְרִים עַל דְּבָרָיו אֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם. וְהַטַּעַם הוּא, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעֲנַת אֹנֶס, וּכְמַאֲמַר רַב אַחָא: מִכָּאן מוֹדָעָא רַבָּה לְאוֹרַיְתָא. וְכִי תֵּימָא: הֲדוּר קַבְּלוּהָ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, וְשָׁם לֹא אֲנָסָם וְלֹא אָמַר לָהֶם שׁוּם דָּבָר; וְאַף שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לְאָנְסָם כְּבַתְּחִלָּה, מִכָּל מָקוֹם הָא קַיְמָא לָן דְּכֹל שֶׁלֹּא חָזַר וַאֲנָסוֹ לָא חֲשִׁיב אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּאֹנֶס. לָזֶה אָמַר דְּאֵין הַנִּדּוֹן דּוֹמֶה לָרְאָיָה, לְפִי שֶׁ"לֹּא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם". כְּלוֹמַר, דְּלָאו כְּעוֹבָדֵי בְּנֵי בִשְׂרָא דְּאִנּוּן גָּזְרִין לְמֶעְבַּד וְתָיְבִין וּמִתְמַלְכִין. "הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה", דְּכָל מֵימְרֵהּ מִתְקַיָּם, וּכְכֹחוֹ אָז כֹּחוֹ עַתָּה. וְאִם כֵּן, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב חֲשִׁיבִי אֲנוּסִים, שֶׁאִם לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים הָיָה כּוֹפֶה עֲלֵיהֶם כָּל הָרִים וּגְבָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְאִם כֵּן לֹא יָצְאוּ מֵאָנְסָם הָרִאשׁוֹן וַחֲשִׁיבִי אֲנוּסִים. וְאִם כֵּן, "הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי, וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה". כְּלוֹמַר, לֹא אֶמְנַע עַצְמִי מִלְּבָרְכֵם בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא בְּרֹאשׁ הַפִּסְגָּה, לְפִי שֶׁ"לֹּא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל" — אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹבְרִים עַל דְּבָרָיו אֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם, לְפִי שֶׁהֵם אֲנוּסִים. וּכְמוֹ שֶׁחִלֵּק הָרַב מַהֲרִ"י קוֹלוֹן.

י׳וְהִנֵּה כָּל זֶה כְּפִי דִבְרֵי רַבֵּנוּ תָּם שֶׁהֵבִיאוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם. אַךְ הַמָּרְדְּכִי בְּמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת כָּתַב, שֶׁרִ"י הִקְשָׁה קֻשְׁיָא זוֹ אַהָא דְאָמְרִינַן (במסכת שבת שם) הֲדוּר קַבְּלוּהָ בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דְּאַמַּאי לָא קָאָמַר הֲדוּר קַבְּלוּהָ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב? וְתֵרֵץ, דְּהָתָם נָמֵי הָיוּ יְרֵאִים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יַכְנִיסֵם לָאָרֶץ, שֶׁהָיָה לָהֶם לְהִכָּנֵס לְאַלְתַּר. עַד כָּאן. וְנִרְאֶה, שֶׁכַּוָּנַת רִ"י בְּאָמְרוֹ שֶׁהָיָה לָהֶם לִכָּנֵס לְאַלְתַּר הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהֻקְשָׁה לוֹ דַּעֲדַיִן לֹא הוֹעַלְנוּ כְּלוּם בְּתֵרוּץ זֶה, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר לָהֶם הַשֵּׁם בְּעַרְבוֹת מוֹאָב שֶׁאִם לֹא יְקַבְּלוּ הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יַכְנִיסֵם לָאָרֶץ, אֶלָּא סְתָם אָמַר לָהֶם שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְאִם כֵּן אֵין כָּאן אֹנֶס. לָזֶה בָּא רִ"י וְאָמַר שֶׁהָיָה לָהֶם לְהִכָּנֵס לְאַלְתַּר, כְּלוֹמַר, כֵּיוָן שֶׁדָּבָר זֶה הָיָה בְּסוֹף הַגְּבוּל, שֶׁהָיָה לָהֶם לְהִכָּנֵס לְאַלְתַּר, וְאָז בָּא משֶׁה וְאָמַר לָהֶם מִפִּי הַשֵּׁם שֶׁיְּקַבְּלוּ הַתּוֹרָה, הָוֵי לֵהּ כְּאִלּוּ אָמַר לָהֶם בְּפֵרוּשׁ שֶׁאִם אֵינָם מְקַבְּלִים שֶׁאֵינוֹ מַכְנִיסָם לָאָרֶץ.

י״אוְהִנֵּה מַהֲרִ"י קוֹלוֹן (בשורש קסז) הִקְשָׁה עַל דִּבְרֵי רִ"י הַלָּלוּ, דְּמַה שֶּׁלֹּא הָיָה מַכְנִיסָם לָאָרֶץ לָא חֲשִׁיב אֹנֶס, דִּמְנִיעַת הַטּוֹבָה לָא חֲשִׁיבָא אֹנֶס, וְלָא חֲשִׁיב אֹנֶס אֶלָּא אִם עוֹשֶׂה עִמּוֹ רָעָה. וְהֵבִיא רְאָיָה לִדְבָרָיו מִמַּה שֶּׁנֶּעֱנַשׁ צִדְקִיָּהוּ בַּמֶּה שֶׁנִּשְׁאַל עַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ נְבוּכַדְנֶצַּר, וְהַכָּתוּב מְגַנֵּהוּ בְּאָמְרוֹ (יחזקאל יז, יח): "וּבָזָה אָלָה לְהָפֵר בְּרִית". וְהָא אָמְרִינַן, שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ צִדְקִיָּהוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר הוֹצִיאוֹ מִמַּאֲסָר, שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים; וְאִם אִיתָא דִמְנִיעַת הַטּוֹבָה חֲשִׁיב אֹנֶס, אִם כֵּן הָיְתָה שְׁבוּעַת צִדְקִיָּהוּ בְּאֹנֶס, שֶׁהָיָה יָרֵא שֶׁאִם לֹא הָיָה נִשְׁבָּע לוֹ לֹא הָיָה מוֹצִיא אוֹתוֹ מִמַּאֲסָר. אֶלָּא וַדַּאי דִּבְכִי הַאי גַּוְנָא לָא חֲשִׁיב אֹנֶס, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ רָעָה כִּי אִם נִמְנָע מִלְּהֵיטִיב לוֹ. וְאִם כֵּן, אֵיךְ חֲשִׁיב אֹנֶס מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מַכְנִיסָם לָאָרֶץ?

י״בוְתֵרֵץ, שֶׁרָאָה לְמַהֲרַ"ם זַ"ל שֶׁהֵבִיא דִבְרֵי רִ"י הַלָּלוּ בְּזֶה הָאֹפֶן: שֶׁאֲנוּסִים הָיוּ עַל פִּי הַדִּבּוּר מִפַּחַד שֶׁלֹּא יְבִיאֵם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשֶׁלֹּא יְנִיעֵם בַּמִּדְבָּר. וְהִקְשָׁה, דְּלָמָה הוֹסִיף מַהֲרַ"ם עַל דִּבְרֵי רִ"י מִפַּחַד שֶׁלֹּא יְנִיעֵם בַּמִּדְבָּר, וַהֲלוֹא חַיָּב אָדָם לוֹמַר כִּלְשׁוֹן רַבּוֹ? אֶלָּא וַדַּאי מִשּׁוּם כָּךְ הוֹסִיף מַהֲרַ"ם הַפַּחַד דְּשֶׁמָּא יְנִיעֵם בַּמִּדְבָּר, מִשּׁוּם דְּאִם לֹא הָיוּ יְרֵאִים אֶלָּא שֶׁמָּא לֹא יַכְנִיסֵם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — לָא חֲשִׁיב אֹנֶס, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה כִּי אִם מְנִיעַת הַטּוֹבָה. כְּלוֹמַר, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְנָע מִלְּהֵיטִיב לָהֶם אִם לֹא הָיוּ מְמַלְאִים אַחֲרָיו לִשָּׁבַע עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתַב חֲשָׁשָׁא דְשֶׁמָּא יְנִיעֵם בַּמִּדְבָּר, שֶׁהָיָה אֹנֶס מִפַּחַד הָעֹנֶשׁ, שֶׁהָיָה מֵטִיל עֲלֵיהֶם טֹרַח הַדֶּרֶךְ וְלַהַג הַרְבֵּה וִיגִיעַת בָּשָׂר.

י״גוְכָתַב עוֹד מַהֲרִ"י קוֹלוֹן, דְּאַף לְפִי גִרְסָתֵנוּ בְּדִבְרֵי רִ"י, דְּלָא קָאָמַר אֶלָּא שֶׁהָיוּ יְרֵאִים שֶׁלֹּא יַכְנִיסֵם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לוֹמַר דְּשָׁנֵי הָתָם שֶׁכְּבָר נִתְּנָה לָהֶם מוֹרָשָׁה, וִירֻשָּׁה הִיא לָהֶם מֵאֲבוֹתֵיהֶם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (במדבר יד, לא): "וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵאתִי אֹתָם" וְגוֹמֵר; וְאִם לֹא הָיָה מַכְנִיסָם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֲוָה חֲשִׁיב אֹנֶס, דִּפְשִׁיטָא דְמִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה דָבָר מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ שֶׁלֹּא יִטְּלוּ אֶת שֶׁלּוֹ דַּחֲשִׁיב אֹנֶס, וְהָכָא נָמֵי הָוֵי כְּאִלּוּ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל מֵהֶם מַה שֶּׁזָּכוּ בּוֹ כְּבָר. וְהַיְנוּ דְקָאָמַר רִ"י שֶׁהָיָה לָהֶם לִכָּנֵס לְאַלְתַּר, כְּלוֹמַר, וְהָוֵי כְּאִלּוּ זָכוּ בּוֹ כְּבָר, וּמִשּׁוּם הָכֵי חֲשִׁיב אֹנֶס. עַד כָּאן דְּבָרָיו.

י״דהַכְּלָל הָעוֹלֶה בְּיָדֵנוּ מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל מַהֲרִ"י קוֹלוֹן זַ"ל, דְּמַאי דַּחֲשִׁיבִי יִשְׂרָאֵל אֲנוּסִים בַּמֶּה שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה, הַיְנוּ מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֻחְזָקִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן חֲשִׁיב אֹנֶס מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מַכְנִיסָם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה סְבָרָא זוֹ שֶׁכָּתַב מַהֲרִ"י קוֹלוֹן שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֻחְזֶקֶת הִיא בְּיָדָם, לֹא נִפְלֵאת הִיא וְלֹא רְחוֹקָה הִיא, וּכְבָר הֶאֱרַכְנוּ בָּזֶה לְעֵיל בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ (דרוש ט) לְהוֹכִיחַ בִּרְאָיוֹת מִכַּמָּה דוּכְתֵי שֶׁאַבְרָהָם זָכָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִשָּׁעָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ וְאָמַר לוֹ הַשֵּׁם (בראשית טו, יח): "לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי" וְגוֹמֵר, יְעֻיַּן שָׁם.

ט״ווּמִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה לִי דְּהָרַשְׁבָּ"א וּמַהֲרִ"י קוֹלוֹן פְּלִיגִי אַהֲדָדֵי. שֶׁהֲרֵי כָּתַב הָרַשְׁבָּ"א אַהָא דְאָמְרִינַן: מִכָּאן מוֹדָעָה רַבָּה לְאוֹרַיְתָא, וְאָמַר רָבָא: אַף עַל פִּי כֵן הֲדוּר קַבְּלוּהָ בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְהִקְשׁוּ: וְכִי מַה קַבָּלָה זוֹ עוֹשָׂה מִסּוֹפוֹ שֶׁל עוֹלָם לִתְחִלָּתוֹ? אִם קֹדֶם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לֹא הָיוּ מְצֻוִּין, לָמָּה נֶעֶנְשׁוּ? וְאִם נֹאמַר מִפְּנֵי שֶׁעָבְרוּ עַל גְּזֵרַת מַלְכָּם, אִם כֵּן בָּטְלָה מוֹדָעָה זוֹ. וְתֵרֵץ, שֶׁמִּתְּחִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם מוֹדָעָה, מִכָּל מָקוֹם לֹא נָתַן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּקַיְּמוּ הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה בְּכַמָּה פָּרָשִׁיּוֹת, וּכְתִיב (תהלים קה, מד-מה): "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם, בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו". וְהֵם עַצְמָם בַּתְּחִלָּה לֹא עִכְּבוּ בַּדָּבָר כְּלָל וְלֹא אָמְרוּ בְּמוֹדָעָה כְּלוּם, אֶלָּא בִּרְצוֹן נַפְשָׁם מֵעַצְמָם אָמְרוּ (שמות כד, ז): "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". וּלְפִיכָךְ, כְּשֶׁעָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה עָמַד וְהִגְלָם מֵאַרְצוֹ, וּמִשֶּׁגָּלוּ יֵשׁ מוֹדָעָה עַל הַדָּבָר, דִּכְתִיב (יחזקאל כ, לב): "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם", וּלְפִיכָךְ חָזְרוּ וְקִבְּלוּהָ בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. עַד כָּאן דְּבָרָיו. לָמַדְנוּ מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל הָרַשְׁבָּ"א, שֶׁקֹּדֶם שֶׁגָּלוּ לֹא הָיָה לָהֶם טַעֲנַת אֹנֶס וּמוֹדָעָא אַף שֶׁהָיוּ אֲנוּסִים, מִשּׁוּם דְּאַעִקָּרָא דְמִלְּתָא לֹא נִתְּנָה לָהֶם הָאָרֶץ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה.

ט״זוְעַל פִּי זֶה יִתְבָּאֵר מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל פֶּרֶק קַמָּא דַחֲגִיגָה (ה ע"ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרֵד עֵינִי דִמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְיָ" (ירמיה יג, יז). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שָׁלשׁ דְּמָעוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אַחַת עַל מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, וְאַחַת עַל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי, וְאַחַת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ מִמְּקוֹמָם. וְאִיכָּא דְאָמְרִי: אַחַת עַל בִּטּוּל תּוֹרָה. וְהִקְשׁוּ: בִּשְׁלָמָא לְמָאן דְּאָמַר עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ, הַיְנוּ דִכְתִיב 'כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְיָ'; אֶלָּא לְמָאן דְּאָמַר עַל בִּטּוּל תּוֹרָה, מַאי 'כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְיָ'? כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹמָם אֵין לְךָ בִּטּוּל תּוֹרָה גָּדוֹל מִזֶּה. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דִּנְהִי דִבְסִבַּת הַגָּלוּת הֵם מִתְבַּטְּלִים מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם אַמַּאי לָא קָאָמַר קְרָא בְּהֶדְיָא עַל בִּטּוּל תּוֹרָה? אַךְ עַל פִּי דִבְרֵי הָרַשְׁבָּ"א אָתְיָא שַׁפִּיר, דְּכֵיוָן שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל אֵין לְךָ בִּטּוּל תּוֹרָה גָּדוֹל מִזֶּה, דְּעַכְשָׁו יֵשׁ לָהֶם טַעֲנַת מוֹדָעָה לְבַטֵּל הַתּוֹרָה.

י״זוְזֶה עַצְמוֹ כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ (איכה ב, ט): "טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ וְגוֹ', מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה". שֶׁתֵּבוֹת 'אֵין תּוֹרָה' אֵין לָהֶם מוּבָן. אַךְ בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְנוּ הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן, שֶׁדִּבְרֵי הַמְקוֹנֵן הֵם דִּבְרֵי הָאִיכָּא דְאָמְרִי, דְּכֵיוָן שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל אֵין לְךָ בִּטּוּל תּוֹרָה גָּדוֹל מִזֶּה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם", אִם כֵּן "אֵין תּוֹרָה", שֶׁהֲרֵי חָזְרָה טַעֲנַת הַמּוֹדָעָא.

י״חוּבָזֶה יוּבַן מַאי דְּאָמְרִינַן בְּסִפְרִי וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה" (דברים יא, יז-יח). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מַגְלֶה אֶתְכֶם, הֱיוּ מְצֻיָּנִים בַּמִּצְו‍ֹת, שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרוּ לֹא יִהְיוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ וְשִׁלְּחָהּ לְבֵית אָבִיהָ. אָמַר לָהּ: הֲוִי מִתְקַשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטִין, שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרִי לֹא יִהְיוּ עָלַיִךְ חֲדָשִׁים. וְכֵן אָמַר יִרְמְיָה (ירמיה לא, כ): "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים" — אֵלּוּ הַמִּצְו‍ֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים בָּהֶם. עַד כָּאן. וְהִקְשָׁה הָרַמְבַּ"ן בְּסוֹף פָּרָשַׁת עֵקֶב, שֶׁהַכָּתוּב שֶׁאָמַר "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה" אֵינוֹ מְחַיֵּב בַּגָּלוּת אֶלָּא בַּמִּצְו‍ֹת שֶׁהֵם חוֹבַת הַגּוּף, כְּגוֹן תְּפִלִּין וְדִבְרֵי תּוֹרָה וּמְזוּזָה; וְאִם כֵּן, לְמָה לִי טַעְמָא דִכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ חֲדָשִׁים, תִּפֻּק לֵהּ דְּכָל מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בָּאָרֶץ נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ? וְהִנֵּה הָרַמְבַּ"ן אָזֵל לְשִׁיטָתֵהּ, דִּסְבִירָא לֵהּ דְּכָל הַמִּצְו‍ֹת הֵם מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, יְעֻיַּן שָׁם. אַךְ לְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ מִדִּבְרֵי הָרַשְׁבָּ"א הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן. דִּנְהִי דְכָל חוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּץ לָאָרֶץ, הַיְנוּ בִּהְיוֹת יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתָם, דְּאֵין כָּאן טַעֲנַת מוֹדָעָא, אֲבָל מִשֶּׁגָּלוּ יֵשׁ כָּאן טַעֲנַת מוֹדָעָא. וּמִשּׁוּם הָכֵי הֻצְרַךְ לוֹמַר, דְּאַף לְאַחַר שֶׁגָּלוּ וְיֵשׁ לָהֶם טַעֲנַת מוֹדָעָא, מִכָּל מָקוֹם הֱיוּ מְצֻיָּנִין בַּמִּצְו‍ֹת, שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרוּ לֹא יִהְיוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים.

י״טוְזֶה אֶצְלִי כַּוָּנַת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּאֵיכָה רַבָּתִי, וֶהֱבִיאוֹ רַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁוֹ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: "שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּיהָ" (איכה א, ז). שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹבְתִין בַּגּוֹלָה בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְשׁוֹמְטִים בַּשְּׁבִיעִית, וְהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשַׂחֲקִים עֲלֵיהֶם וְאוֹמְרִים: שׁוֹטִים! בְּאַרְצְכֶם לֹא שְׁמַטְתֶּם, וְעַכְשָׁו בַּגּוֹלָה תִּשְׁמֹטוּ?! בְּאַרְצְכֶם לֹא שְׁמַרְתֶּם שַׁבָּת, וְעַכְשָׁו בַּגּוֹלָה תִּשְׁמֹרוּ?! עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּלָמָּה שָׂחֲקוּ הָאֻמּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל וְקָרְאוּ אוֹתָם שׁוֹטִים בִּשְׁבִיל שֶׁשּׁוֹמְרִים הַמִּצְו‍ֹת בַּגּוֹלָה? אֵימָא דְּבִשְׁבִיל שֶׁרָאוּ שֶׁנֶּעֶנְשׁוּ עַל מַה שֶּׁלֹּא קִיְּמוּ הַמִּצְו‍ֹת בִּהְיוֹתָם בְּאַרְצָם, מִשּׁוּם הָכֵי רוֹצִים לְקַיֵּם הַמִּצְו‍ֹת בִּהְיוֹתָם בַּגָּלוּת. אַךְ כְּפִי דִבְרֵי הָרַשְׁבָּ"א שֶׁכָּתַבְנוּ נִיחָא. דְּקֻשְׁיַת הָאֻמּוֹת הוּא, דְּבִהְיוֹתָם בְּאַרְצָם, דְּלֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם טַעֲנָה שֶׁלֹּא לְקַיֵּם הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהֲרֵי אַף שֶׁהָיוּ אֲנוּסִים מִכָּל מָקוֹם לֹא נִתְּנָה לָהֶם הָאָרֶץ אֶלָּא בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו, וַאֲפִלּוּ הָכֵי לֹא קִיְּמוּם; עַכְשָׁו, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעֲנַת אֹנֶס וְאִיכָּא מוֹדָעָא בַּדָּבָר, הֵם מְקַיְּמִים אוֹתָם. נִמְצָא דְּכֹל בָּתַר אִפְּכָא קָא אָזְלִי. וּמִשּׁוּם הָכֵי קְרָאוּם שׁוֹטִים, דְּבִמְקוֹם חִיּוּבָם לֹא קִיְּמוּ, וּבִמְקוֹם פְּטוּרָם קִיְּמוּ.

כ׳וּבָזֶה נָבִין מַאי דִּכְתִיב בְּסוֹף דִּבְרֵי הַיָּמִים (דהי"ב לו, יב-יג): "וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ אֱלֹהָיו, לֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִפִּי יְיָ. וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר מָרָד, אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'וַיַּעַשׂ הָרַע' — מַהוּ הָרַע? שֶׁלֹּא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, כְּדִמְפֹרָשׁ בְּיִרְמְיָה (לח, יז): "וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל צִדְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹמֵר. וְחוּץ מֵחֵטְא זֶה לֹא חָטָא, אֶלָּא בָּזֶה שֶׁלֹּא שָׁמַע לְדִבְרֵי הַנָּבִיא מִפִּי הַשֵּׁם וְשֶׁעָבַר עַל שְׁבוּעַת נְבוּכַדְנֶצַּר, אֲבָל בְּתוֹעֲבוֹתָיו וְהַנִּמְצָא עָלָיו עַל יְהוֹיָקִים לֹא הֵרַע לַעֲשׂוֹת. עַד כָּאן. וְדִבְרֵי רַשִׁ"י הֵם גְּמָרָא עֲרוּכָה פֶּרֶק שְׁלִישִׁי דְמוֹעֵד קָטָן (טז ע"ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי" (ירמיה לח, ז). וְכִי כּוּשִׁי שְׁמוֹ? וַהֲלוֹא צִדְקִיָּהוּ שְׁמוֹ! אֶלָּא מַה כּוּשִׁי זֶה מְשֻׁנֶּה בְּעוֹרוֹ, אַף צִדְקִיָּהוּ מְשֻׁנֶּה בְּמַעֲשָׂיו. עַד כָּאן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: צַדִּיק גָּמוּר. וּבְפֶרֶק שְׁלִישִׁי דְהוֹרָיוֹת (יא ע"א) אָמְרִינַן: תָּנוּ רַבָּנָן: הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁלּוּם? שֶׁהָיָה מְשֻׁלָּם בְּמַעֲשָׂיו. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: צַדִּיק גָּמוּר הֲוָה, בַּעַל מַעֲשִׂים טוֹבִים. וּבְשִׁלְהֵי פֶּרֶק שְׁלִישִׁי דַעֲרָכִין (יז ע"א) אָמְרִינַן: בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ מִפְּנֵי דוֹרוֹ שֶׁל צִדְקִיָּהוּ, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּכֵּל בְּצִדְקִיָּהוּ נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ. וּבְפֶרֶק שְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים דְּשַׁבָּת (קמט ע"ב) אָמְרִינַן: וָעוֹד, צִדְקִיָּהוּ צַדִּיקָא מַאי הֲוָה לֵהּ לְמֶעְבַּד? וְאָמְרִינַן תּוּ הָתָם: בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ רָשָׁע לַעֲשׂוֹת לְאוֹתוֹ צַדִּיק וְכוּ'. מִכָּל הָנֵי מוּכָח דְּצִדְקִיָּהוּ צַדִּיק גָּמוּר הָיָה.

כ״אוְיֵשׁ לִתְמֹהַּ, דְּבִמְלָכִים (ב כד, יט) כְּתִיב עֲלֵהּ דְּצִדְקִיָּהוּ: "וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָקִים". וְהָא דְאָמְרִינַן בְּשִׁלְהֵי מוֹעֵד קָטָן (כח ע"ב): וּמַה צִּדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא מִצְוָה אַחַת שֶׁהֶעֱלָה אֶת יִרְמְיָהוּ מִן הַטִּיט וְכוּ', כְּבָר כָּתְבוּ שָׁם הַתּוֹסָפוֹת: צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה צַדִּיק גָּמוּר הָיָה, אֲבָל בַּמִּקְרָא לֹא מָצִינוּ יוֹתֵר כִּי אִם שֶׁצִּוָּה לְהַעֲלוֹת יִרְמְיָהוּ מִן הַטִּיט. עַד כָּאן. הֵן אֱמֶת דִּבְפֶרֶק שְׁלִישִׁי דִבְרָכוֹת (יח ע"ב) אָמְרִינַן: "וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה" (קהלת ט, ה) — אֵלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כא, ל): "וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'חָלָל רָשָׁע' — עַל צִדְקִיָּהוּ הוּא אוֹמֵר, וַעֲדַיִן בִּימֵי יְחֶזְקֵאל חַי הוּא וְקוֹרֵהוּ חָלָל. עַד כָּאן. וְהוּא דְבַר תֵּמַהּ שֶׁהַכָּתוּב יְכַנֶּה לְצִדְקִיָּהוּ בְּשֵׁם רָשָׁע, מֵאַחַר שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּמוּר. וָעוֹד, שֶׁיֹּאמְרוּ בַּגְּמָרָא דִּלְכָךְ נִקְרָא חָלָל מִשּׁוּם דִּרְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים. וְאַגָּדָה זוֹ סוֹתֶרֶת כָּל אוֹתָן הָאַגָּדוֹת שֶׁכָּתַבְנוּ.

כ״בשׁוּב רָאִיתִי בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קג ע"א) שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָהּ אַגָּדָה דְּבִקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ בִּשְׁבִיל דּוֹרוֹ שֶׁל צִדְקִיָּהוּ, נִסְתַּכֵּל בְּצִדְקִיָּהוּ וְנִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ. וְהִקְשׁוּ: בְּצִדְקִיָּהוּ נָמֵי כְּתִיב "וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ"? וְתֵרְצוּ: שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לְמַחוֹת וְלֹא מִחָה. עַד כָּאן. וּלְפִי זֶה, מַאי דִּכְתִיב בִּמְלָכִים "כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָקִים", הַכַּוָּנָה הִיא דִּבְנֵי דוֹרוֹ הָיוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים כִּיהוֹיָקִים, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא מִחָה בָּהֶם כָּתַב עָלָיו "כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָקִים". וּמִשּׁוּם הָכֵי קְרָאוֹ הַכָּתוּב רָשָׁע וְנִקְרָא חָלָל מִשּׁוּם דִּרְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, מִשּׁוּם דְּלֹא מִחָה בִּבְנֵי דוֹרוֹ, אֲבָל לְעוֹלָם דְּהוּא לֹא חָטָא כִּי אִם בְּאוֹתָם שְׁנֵי דְבָרִים, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י.

כ״גאַךְ עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א דִּבְעוֹדָם בָּאָרֶץ אֵין לָהֶם טַעֲנַת אֹנֶס, אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב בְּאֹפֶן אַחֵר, שֶׁחֵטְא זֶה שֶׁלֹּא שָׁמַע לְיִרְמְיָהוּ הָיָה סִבָּה לְכָל מַה שֶּׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל. וָהוּא, שֶׁיִּרְמְיָה אָמַר לוֹ (ירמיה לח, יז-יח): "כֹּה אָמַר יְיָ וְגוֹ' אִם יָצֹא תֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְחָיְתָה נַפְשֶׁךָ וְהָעִיר הַזֹּאת לֹא תִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ, וְחָיִתָה אַתָּה וּבֵיתֶךָ. וְאִם לֹא תֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְנִתְּנָה הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים וּשְׂרָפוּהָ בָּאֵשׁ" וְגוֹמֵר. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּאִם נִגְזַר עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל חַטָּאתָם "אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי" (שם טו, ב), אֵיךְ יְתֻקַּן כָּל זֶה בִּשְׁבִיל צֵאתָם מֵהָעִיר? וְנִרְאֶה, דְּיִרְמְיָהוּ וְצִדְקִיָּהוּ הָיוּ חֲלוּקִים בְּהַךְ דְּהָרַשְׁבָּ"א. דְּצִדְקִיָּהוּ הָיָה סוֹבֵר, דְּאַף בִּהְיוֹתָם בְּאַרְצָם אֵינָם נֶעֱנָשִׁים עַל עֲו‍ֹנָם, מֵאַחַר שֶׁהָיוּ אֲנוּסִים וְיֵשׁ לָהֶם טַעֲנַת מוֹדָעָא. וְיִרְמְיָהוּ אָמַר לוֹ, שֶׁאִם יֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּאַרְצָם, אָז יוֹעִיל לָהֶם טַעֲנַת מוֹדָעָא. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַשְׁבָּ"א, דְּמִשֶּׁגָּלוּ חָזְרָה הַמּוֹדָעָא לִמְקוֹמָהּ, וְהֻצְרְכוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וְאִם לֹא יֵצֵא, אָז אֵין לָהֶם טַעֲנַת מוֹדָעָא וְיִהְיוּ נֶעֱנָשִׁים עַל עֲו‍ֹנָם. וְצִדְקִיָּהוּ לֹא שָׁמַע אֶל יִרְמְיָהוּ, לְפִי שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁאֲפִלּוּ בְּעוֹדָם בָּאָרֶץ אֵינָם נֶעֱנָשִׁים, לְפִי שֶׁהָיוּ אֲנוּסִים בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה וְיֵשׁ לָהֶם טַעֲנַת מוֹדָעָא. וְכֵיוָן שֶׁצִּדְקִיָּהוּ הוֹרָה הוֹרָאָה זוֹ, הָיָה סִבָּה שֶׁכָּל בְּנֵי דוֹרוֹ הָיוּ מַכְעִיסִים אֶת הַשֵּׁם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אֵין אָנוּ נֶעֱנָשִׁים עַל כָּל מַה שֶּׁאָנוּ מַכְעִיסִים אֶת הַשֵּׁם מֵאַחַר שֶׁאָנוּ אֲנוּסִים. נִמְצָא שֶׁצִּדְקִיָּהוּ הָיָה סִבָּה לְחֵטְא הָרַבִּים, וּתְנַן בְּפֶרֶק חֲמִישִׁי דְּאָבוֹת (משנה יח): כָּל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים — חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ. אֲבָל לְעוֹלָם שֶׁהוּא לֹא חָטָא כִּי אִם בְּאוֹתָם שְׁנֵי דְבָרִים, אֶלָּא דְמִמַּה שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶל יִרְמְיָהוּ נִמְשַׁךְ שֶׁחָטְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הָיָה הַסִּבָּה, נֶאֱמַר עָלָיו "כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָקִים", לְפִי שֶׁבְּנֵי דוֹרוֹ הִרְשִׁיעוּ לַעֲשׂוֹת כִּיהוֹיָקִים, לְפִי שֶׁחָשְׁבוּ כִּסְבָרַת צִדְקִיָּהוּ שֶׁהָיוּ אֲנוּסִים, וְאִם כֵּן חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ.

כ״דוְאֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב עִם זֶה סִיּוּם הַפָּסוּק: "וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר מָרָד, אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים" וְגוֹמֵר. דְּיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמִלַּת 'וְגַם', דְּלָא הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר אֶלָּא 'וּבַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר מָרָד'. וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק, דִּלְאֵיזֶה צֹרֶךְ בֵּאֵר לָנוּ הַכָּתוּב עִם מִי עָבַר עַל הַשְּׁבוּעָה, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא 'וְגַם עָבַר עַל שְׁבוּעַת אֱלֹהִים'. וְנִרְאֶה לוֹמַר, דְּהַכָּתוּב בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ, דְּמִי הֱבִיאוֹ לְצִדְקִיָּהוּ לַעֲבֹר עַל שְׁבוּעַת הַשֵּׁם, שֶׁהִיא מֵהָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת, מֵאַחַר שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּמוּר. וְנִרְאֶה דְּטָעוּת צִדְקִיָּהוּ הָיָה, מִשּׁוּם דִּכְבָר כָּתַבְנוּ לְעֵיל, שֶׁכְּשֶׁנִּשְׁבַּע צִדְקִיָּהוּ הָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וּבִשְׁבִיל שֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ צִדְקִיָּהוּ הוֹצִיאוֹ מֵהַמַּאֲסָר. וְאִם כֵּן, הָיָה סָבוּר צִדְקִיָּהוּ דְּאֵין כָּאן שְׁבוּעָה כְּלָל לְפִי שֶׁהָיָה אָנוּס, שֶׁאִם לֹא הָיָה נִשְׁבָּע לוֹ לֹא הָיָה מוֹצִיאוֹ מֵהַמַּאֲסָר. וְזֶה טָעוּת גָּמוּר, מִשּׁוּם דִּמְנִיעַת הַטּוֹבָה לָא חֲשִׁיב אֹנֶס, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בְּשֵׁם הָרַב מַהֲרִ"י קוֹלוֹן. וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב, דִּשְׁתֵּי טָעֻיּוֹת טָעָה צִדְקִיָּהוּ בְּדִינֵי אֳנָסִים: חֲדָא, בַּמֶּה שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶל יִרְמְיָהוּ שֶׁצִּוָּה לוֹ שֶׁיֵּצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל, וְהוּא הָיָה סָבוּר שֶׁאַף בִּהְיוֹתָם בָּאָרֶץ הָיָה לָהֶם טַעֲנַת אֹנֶס. וְגַם עוֹד טָעָה טָעוּת אַחֵר בְּדִין אֹנֶס, בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר אֲשֶׁר מָרַד בּוֹ אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים, וְהוּא הָיָה סָבוּר שֶׁלֹּא חָלָה הַשְּׁבוּעָה לְפִי שֶׁהָיָה אָנוּס בְּסִבָּה שֶׁאִם לֹא הָיָה נִשְׁבָּע לֹא הָיָה מוֹצִיאוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וּבִשְׁנֵי דִינֵי אֳנָסִים הַלָּלוּ לֹא צָדַק צִדְקִיָּהוּ.

כ״האֱמֹר מֵעַתָּה: כְּפִי דִבְרֵי הָרַשְׁבָּ"א זַ"ל, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא נָתַן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה, וּכְדִכְתִיב: "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו", אִם כֵּן מַה טַּעֲנַת אֹנֶס יֵשׁ כָּאן שֶׁאִם לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא הָיָה מַכְנִיסָם לָאָרֶץ? וַהֲלוֹא מִן הַדִּין כָּךְ הוּא! אֶלָּא וַדַּאי דִּסְבִירָא לֵה לְמַהֲרִ"י קוֹלוֹן זַ"ל, דְּמַתְּנַת הָאָרֶץ לֹא הָיְתָה בִּתְנַאי אֶלָּא מַתָּנָה הֶחְלֵטִית, וּמִשּׁוּם הָכֵי חֲשִׁיב אֹנֶס מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מַכְנִיסָם לָאָרֶץ אִם לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה. אֶלָּא שֶׁכְּפִי זֶה חָזְרָה קֻשְׁיַת הָרַשְׁבָּ"א לִמְקוֹמָהּ, דְּקֹדֶם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לָמָּה נֶעֶנְשׁוּ וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַדְמָתָם, וַהֲרֵי אֲנוּסִים הָיוּ שֶׁלֹּא הָיָה מַכְנִיסָם לָאָרֶץ?

כ״ווְנִרְאֶה דְּאַף לִסְבָרַת מַהֲרִ"י קוֹלוֹן שֶׁמַּתְּנַת הָאָרֶץ הָיְתָה הֶחְלֵטִית בִּלְתִּי שׁוּם תְּנַאי, הַיְנוּ דַוְקָא בַּמֶּה שֶׁחִדֵּשׁ הַשֵּׁם לְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשֶּׁבַע מִצְו‍ֹת בְּנֵי נֹחַ; אֲבָל בְּשֶׁבַע מִצְו‍ֹת בְּנֵי נֹחַ — פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא נָתַן לָהֶם הָאָרֶץ אֶלָּא בִּתְנַאי שֶׁיִּשְׁמְרוּ אוֹתָם. שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁגֵּרֵשׁ שִׁבְעָה עֲמָמִין מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא מִשּׁוּם דְּלֹא קִיְּמוּ שֶׁבַע מִצְו‍ֹת, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּפָרָשַׁת עֲרָיוֹת דִּכְתִיב (ויקרא יח, כד-כה): "כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם, וָאֶפְקֹד עֲו‍ֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת ישְׁבֶיהָ". וְגַבֵּי עֲבוֹדָה זָרָה וְאַבִּיזָרַיְהוּ כְּתִיב בְּפָרָשַׁת שֹׁפְטִים (דברים יח, יב): "וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְיָ אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ". וְאִם כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם גֵּרֵשׁ שִׁבְעָה עֲמָמִין בִּשְׁבִיל אֵלּוּ הַתּוֹעֵבוֹת, מֵהֵיכָא תֵּיתֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתָם וְיֵשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ?

כ״זוְזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת עֵקֶב (שם ח, יט-כ): "וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן. כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְיָ מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּאבֵדוּן". עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּלָמָה אִצְטְרִיךְ לוֹמַר שֶׁיֹּאבְדוּ כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְיָ מַאֲבִיד מִפְּנֵיהֶם? וְנִרְאֶה שֶׁהַכָּתוּב בָּא לִשְׁלֹל, שֶׁלֹּא יַעֲלוּ דְבָרִים אֵלּוּ עַל לִבָּם לוֹמַר שֶׁהֵם אֲנוּסִים וּלְפִיכָךְ לֹא תָּבוֹא עֲלֵיהֶם רָעָה, לָזֶה בָּא הַכָּתוּב לִשְׁלֹל סְבָרָא זוֹ הַנִּפְסֶדֶת, מִשּׁוּם דִּבְשֶׁבַע מִצְו‍ֹת לֹא שַׁיָּךְ טַעַם זֶה. וּמִשּׁוּם הָכֵי אָמַר: "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן, כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְיָ מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם" בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁעָשׂוּ, וְאַף שֶׁהֵם לֹא קִבְּלוּ שׁוּם דָּבָר בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. וְהַטַּעַם, שֶׁשֶּׁבַע מִצְו‍ֹת הֵם מְחֻיָּבִים בָּהֶם מִזְּמַן רִאשׁוֹן, שֶׁקִּבְּלוּ אוֹתָם עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.

כ״חוְאִם כֵּן, לְדַעַת מַהֲרִ"י קוֹלוֹן, מַה שֶּׁנֶּעֶנְשׁוּ יִשְׂרָאֵל קֹדֶם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא לְפִי שֶׁעָבְרוּ עַל שֶׁבַע מִצְו‍ֹת. וּמְבֹאָר הוּא בַּכָּתוּב בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ (יומא ט ע"ב) שֶׁמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן נֶחֱרַב בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁהָיָה בָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵם מִמִּצְו‍ֹת בְּנֵי נֹחַ. וּלְעוֹלָם דְּעַל שְׁאָר הַמִּצְו‍ֹת יֵשׁ לָהֶם טַעֲנַת אֹנֶס, שֶׁהָיוּ יְרֵאִים שֶׁלֹּא יַכְנִיסֵם לָאָרֶץ.

כ״טוּבָזֶה יוּבְנוּ קְצָת פְּסוּקִים בִּיחֶזְקֵאל (לג, כד-כה): "בֶּן אָדָם ישְׁבֵי הֶחֳרָבוֹת הָאֵלֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים לֵאמֹר אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ, וַאֲנַחְנוּ רַבִּים לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה. לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים עַל הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל גִּלּוּלֵיכֶם וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ, וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ". עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמֶה עָלָה בְּדַעְתָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל דְּבִשְׁבִיל שֶׁאַבְרָהָם יָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ נִתְּנָה לָהֶם הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה אַף בִּהְיוֹתָם רְשָׁעִים? וַהֲלוֹא הַמַּחֲזִיק בְּדַרְכֵי אַבְרָהָם — יוֹרֵשׁ אֶת הָאָרֶץ שֶׁנִּתְּנָה לְאַבְרָהָם, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַחֲזִיק בִּדְרָכָיו — פְּשִׁיטָא שֶׁאֵינוֹ יוֹרֵשׁ אֶת הָאָרֶץ. וְאִם נֹאמַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל טָעוּ בָּזֶה וְהָיוּ סְבוּרִים שֶׁאַף שֶׁהֵם רְשָׁעִים הֵם יוֹרְשִׁים אֶת הָאָרֶץ שֶׁזָּכָה אַבְרָהָם אֲבִיהֶם, אִם כֵּן מַה הֵשִׁיב לָהֶם הַשֵּׁם "עַל הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל גִּלּוּלֵיכֶם וְגוֹ' וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ"? וַהֲלוֹא לֹא נֶעְלַם מִיִּשְׂרָאֵל אֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ סְבוּרִים שֶׁעִם כָּל זֶה לָהֶם נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה מִכֹּחַ אַבְרָהָם אֲבִיהֶם. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם הַנָּבִיא: "עַל הַדָּם תֹּאכֵלוּ" וְגוֹמֵר, וְאָמְרִינַן בַּיַּלְקוּט (יחזקאל רמז שעג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "כֹּה אָמַר יְיָ עַל הַדָּם תֹּאכֵלוּ" — זֶה אֵיבָר מִן הַחַי; "וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל גִּלּוּלֵיכֶם" — זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה; "וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ" — כְּמַשְׁמָעוֹ. "עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם" — זֶה הַדִּין וְהַגָּזֵל; "עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה" — זֶה מִשְׁכַּב זְכוּר; "וְאִישׁ אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם" — זֶה גִלּוּי עֲרָיוֹת. וּמַה מִּצְו‍ֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ לֹא עֲשִׂיתֶם, וְאַתֶּם אוֹמְרִים נִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ. עַד כָּאן. וְסִיּוּם דִּבְרֵי הַמַּאֲמָר הַזֶּה לִכְאוֹרָה אֵין לוֹ מוּבָן, דִּלְמַאי אִצְטְרִיךְ לַנָּבִיא לְהוֹכִיחַ לְיִשְׂרָאֵל עַל שֶׁעָבְרוּ עַל הַמִּצְו‍ֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, תִּפֻּק לֵהּ מִשּׁוּם דְּנִצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם בְּסִינַי? וָעוֹד, דְּלָמָה הֶעֱנִישׁ אוֹתָם דַּוְקָא עַל שֶׁבַע מִצְו‍ֹת וְלֹא עַל שְׁאָר הַמִּצְו‍ֹת? וּמִדִּבְרֵי אַגָּדָה הַלֵּזוּ נִרְאֶה דְּדַוְקָא עַל שֶׁבַע מִצְו‍ֹת הֶעֱנִישָׁם. וְכֵן הוּא דַעַת הַמְתַרְגֵּם שֶׁתִּרְגֵּם 'עַל הַדָּם תֹּאכֵלוּ': עַל דַּם זַכַּאי אַתּוּן אָכְלִין. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מַאֲכָלִים תַּפְנוּקִים אַתֶּם אוֹכְלִים עַל יְדֵי רְצִיחָה, שֶׁהוֹרְגִין אֶת בַּעֲלֵי מָמוֹן וְנוֹטְלִין אֶת מָמוֹנָם. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּלָמָּה לֹא פֵּרְשׁוּ הַפָּסוּק כִּפְשׁוּטוֹ: 'עַל הַדָּם תֹּאכֵלוּ' — שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (ויקרא יט, כו) "לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַדָּ"ק. דְּנִרְאֶה דִּסְבִירָא לְהוּ דְּהַנָּבִיא אֵינוֹ מַעֲנִישָׁם אֶלָּא דַוְקָא עַל שֶׁבַע מִצְו‍ֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, וּמִשּׁוּם הָכֵי הוֹצִיאוּ הַכָּתוּב מִפְּשׁוּטוֹ, לְפִי שֶׁבְּנֵי נֹחַ לֹא הֻזְהֲרוּ עַל 'לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם'. וְאִם כֵּן יֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּלָמָּה וִתֵּר לָהֶם הַנָּבִיא עַל שְׁאָר הָעֲבֵרוֹת שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ בְּנֵי נֹחַ?

ל׳וְהִנֵּה חוּץ מִדַּרְכֵּנוּ אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב. וְקֹדֶם כָּל דָּבָר נְדַקְדֵּק בְּמַאי דְּאָמְרִינַן מִכָּאן מוֹדָעָא רַבָּה לְאוֹרַיְתָא, דְּהָא לָא שָׁיְכָא מוֹדָעָא אֶלָּא בְּמִי שֶׁאָנַס אֶת חֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָבָר שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנוֹ, אֲבָל מֶלֶךְ שֶׁמְּצַוֶּה לַעֲבָדָיו שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּךְ וָכָךְ — הֲרֵי הֵם מְחֻיָּבִים לַעֲשׂוֹתוֹ, וְאֵין כָּאן טַעֲנַת אֹנֶס, דְּהָא קַיְמָא לָן (נדרים כח ע"א) דְּדִינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, וְכָל שֶׁכֵּן דִּינָא דְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְאִם כֵּן, אִם הַשֵּׁם אָנַס אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּקַבְּלוּ לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם תַּרְיַ"ג מִצְו‍ֹת, מַה מּוֹדָעָא יֵשׁ כָּאן? שֶׁהֲרֵי מְחֻיָּבִים הֵם לִשְׁמֹר מִצְוַת מַלְכָּם. וְהָרַשְׁבָּ"א, כָּתַבְנוּ דְבָרָיו לְעֵיל, הִרְגִּישׁ בָּזֶה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאִם נֹאמַר שֶׁנֶּעֶנְשׁוּ מִפְּנֵי שֶׁעָבְרוּ עַל מִצְוַת מַלְכָּם, אִם כֵּן בָּטְלָה מוֹדָעָה זוֹ. עַד כָּאן דְּבָרָיו. וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה לֹא יִקְשֶׁה לְפִי הָאֱמֶת דְּבָטְלָה מוֹדָעָא זוֹ מִשּׁוּם דְּהֵם נֶעֱנָשִׁים עַל מַה שֶּׁעָבְרוּ עַל גְּזֵרַת מַלְכָּם, וְקַיְמָא לָן דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא.

ל״אוְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן עִם מַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ן בְּפֶרֶק אַרְבָּעָה נְדָרִים (שם) עֲלַהּ דְּהַהִיא דִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, דְּדַוְקָא בְּמַלְכֵי הָאֻמּוֹת אָמְרִינַן דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, מִפְּנֵי שֶׁהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ וְיָכוֹל לוֹמַר לָהֶם: אִם לֹא תַּעֲשׂוּ מִצְוָתִי אֲגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ; אֲבָל בְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל — לֹא, לְפִי שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל יִשְׂרָאֵל שֻׁתָּפִים בָּהּ. עַד כָּאן. וְהִנֵּה אִם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיְתָה מֻחְזֶקֶת בְּיָדֵנוּ מִכֹּחַ מַתְּנַת אַבְרָהָם אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו הָיָה הַשֵּׁם נוֹתְנָהּ לָנוּ — פְּשִׁיטָא דְלֹא הָיָה מוֹעִיל לָנוּ טַעֲנַת אֹנֶס, דְּתִפֻּק לֵהּ שֶׁאָנוּ מְחֻיָּבִים לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁצִּוָּנוּ מִשּׁוּם דְּדִינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא; אַךְ אִם מַה שֶּׁאָנוּ זוֹכִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא מִכֹּחַ שֶׁזָּכָה בָּהּ אַבְרָהָם וַאֲנַחְנוּ בָּאִים מִכֹּחַ יְרֻשָּׁה, אִם כֵּן לֹא שַׁיָּךְ דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, דּוּמְיָא דְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי לֹא נָתַן הַשֵּׁם עַכְשָׁו שׁוּם דָּבָר מֵחָדָשׁ, וְלֹא נִשְׁאַר לָנוּ חִיּוּב לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מִצַּד קַבָּלָתֵנוּ, וְלָזֶה יֵשׁ טַעֲנַת אֹנֶס.

ל״בוְזֶהוּ כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים: "בֶּן אָדָם ישְׁבֵי הֶחֳרָבוֹת הָאֵלֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים לֵאמֹר אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ, וְלָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה". כְּלוֹמַר, שֶׁיִּשְׂרָאֵל כְּבָר הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהֵם הָיוּ אֲנוּסִים בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה וְאֵינָן נֶעֱנָשִׁים מִצַּד שֶׁלֹּא קִיְּמוּ מַה שֶּׁכְּבָר קִבְּלוּ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מוֹדָעָא, אֶלָּא שֶׁהָיוּ יְרֵאִים פֶּן יָבוֹא עֲלֵיהֶם מִטַּעַם דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא וְיַעֲנִישֵׁם. לָזֶה אָמְרוּ: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ". כְּלוֹמַר, שֶׁלְּאַבְרָהָם נִתְּנָה בְּמַתָּנָה וְלָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה מִכֹּחַ אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְאִם כֵּן לֹא נָתַן לָנוּ שׁוּם דָּבָר מֵחָדָשׁ, וְאִם כֵּן הָוֵי לֵהּ כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל דְּלָא אָמְרִינַן בְּהוּ דִינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא. מַה תֹּאמַר בִּשְׁבִיל הַקַּבָּלָה, אֲנוּסִים הָיִינוּ. לָזֶה הֵשִׁיב הַנָּבִיא, דְּהָתִינַח עַל מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מֵחָדָשׁ בְּסִינַי, אַךְ בַּמֶּה שֶׁלֹּא קִיְּמוּ שֶׁבַע מִצְו‍ֹת בְּנֵי נֹחַ — אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת דְּמֵאַחַר שֶׁאֵינָם מְקַיְּמִים אוֹתָם שֶׁיִּירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ, מֵאַחַר דְּבִשְׁבִיל אֵלּוּ הַשֶּׁבַע מִצְו‍ֹת קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם וְגֵרֵשׁ אוֹתָם מֵהָאָרֶץ. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּסִפְרִי: שֶׁבַע מִצְו‍ֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ לֹא עֲשִׂיתֶם, וְאַתֶּם אוֹמְרִים נִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ.

ל״גוּלְפִי דִבְרֵי מַהֲרִ"י קוֹלוֹן זַ"ל נֹאמַר בְּאֹפֶן אַחֵר, אַךְ נַקְדִּים עוֹד טַעַם אַחֵר לָמָּה גַבֵּי שֶׁבַע מִצְו‍ֹת בְּנֵי נֹחַ לֹא שַׁיָּךְ טַעְמָא דְאֹנֶס. וָהוּא, עִם מַה שֶּׁכָּתַב הָרֹא"שׁ בִּפְסָקָיו עֲלַהּ דְּהַהִיא דְאָמַר שְׁמוּאֵל דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, שֶׁכָּתַב בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם זַ"ל דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ מַשְׁוֶה גְזֵרוֹתָיו עַל כָּל בְּנֵי מַלְכוּתוֹ, וְהֵבִיא רְאָיָה מֵהָא דִתְנַן בְּגִטִּין: לֹא הָיוּ סִיקָרִיקוֹן בִּיהוּדָה וְכוּ'. וְאַף שֶׁהָרֹא"שׁ שָׁם דָּחָה רְאָיָה זוֹ, מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן דִּינָא סְבִירָא לֵהּ כְּרַבֵּנוּ תָּם, דְּאָמְרִינַן דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא בְּדָבָר הַכּוֹלֵל לְכָל בְּנֵי מַלְכוּתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁנִּרְאֶה מִדִּבְרֵי הַטּוּר (חו"מ סימן שסט), יְעֻיַּן שָׁם. אִם כֵּן אֵפוֹא, גַּבֵּי שֶׁבַע מִצְו‍ֹת בְּנֵי נֹחַ, שֶׁהִיא גְזֵרָה כּוֹלֶלֶת לְכָל הָעוֹלָם, פְּשִׁיטָא דְלָא מְהַנֵּי טַעְמָא דַאֲנוּסִים הָיִינוּ, דְּתִפֻּק לֵהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְמַלְכוּתָא, וְאִם לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם הָיוּ מְחֻיָּבִים לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם שֶׁבַע מִצְו‍ֹת בְּנֵי נֹחַ מִשּׁוּם גְּזֵרַת מֶלֶךְ; אֲבָל לֹא גַבֵּי שְׁאָר מִצְו‍ֹת שֶׁאֵינָם אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן אֵין לָנוּ חִיּוּב אֶלָּא מִצַּד הַקַּבָּלָה שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, וְהָתָם הָיִינוּ אֲנוּסִים שֶׁלֹּא הָיָה מַכְנִיסָם לָאָרֶץ, וְלָא חֲשִׁיב אֹנֶס זֶה מְנִיעַת הַטּוֹבָה לְפִי שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֻחְזֶקֶת הִיא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב מַהֲרִ"י קוֹלוֹן.

ל״דוְזֶהוּ כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים: "ישְׁבֵי הֶחֳרָבוֹת וְגוֹ' אֹמְרִים לֵאמֹר אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ, וַאֲנַחְנוּ רַבִּים לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה". כְּלוֹמַר, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ רוֹצִים לִפְרֹק עֹל וְלוֹמַר אֲנוּסִים הָיִינוּ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁהָיִינוּ יְרֵאִים שֶׁמָּא לֹא יַכְנִיסֵנוּ לָאָרֶץ. אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן אֵין זֶה מַסְפִּיק לוֹמַר דַּחֲשִׁיב אֹנֶס, מִשּׁוּם דְּהָוֵי מְנִיעַת הַטּוֹבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה מַכְנִיסָם לָאָרֶץ, וּמְנִיעַת הַטּוֹבָה לָא חֲשִׁיבָא אֹנֶס. לָזֶה הֵם רוֹצִים לוֹמַר דְּאֵין זוֹ מְנִיעַת הַטּוֹבָה, מִשּׁוּם דְּ'אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ' וְזָכָה בָּהּ, וְ'לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה', כְּלוֹמַר, שֶׁיָּרַשְׁנוּ אוֹתָהּ מֵאַבְרָהָם וִירֻשָּׁה הִיא לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וּמֻחְזֶקֶת הִיא בְּיָדֵנוּ מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּתְּנָה לְאַבְרָהָם, וְאִם כֵּן חֲשִׁיב אֹנֶס, שֶׁמִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה דָבָר מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ שֶׁלֹּא יִטְּלוּ אֶת שֶׁלּוֹ — חֲשִׁיב אֹנֶס, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב מַהֲרִ"י קוֹלוֹן. וְלָזֶה הֵשִׁיב לָהֶם הַנָּבִיא: "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים עַל הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל גִּלּוּלֵיכֶם וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ" וְגוֹמֵר. "עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה וְאִישׁ אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם, וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ". כְּלוֹמַר, מִצְו‍ֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ לֹא קִיַּמְתֶּם, וְאַתֶּם אוֹמְרִים הָאָרֶץ נִירַשׁ. כְּלוֹמַר, דְּבִשְׁלָמָא גַבֵּי שְׁאָר מִצְו‍ֹת שֶׁאֵינָן גְּזֵרָה כּוֹלֶלֶת לְכָל הָעוֹלָם וְלֹא שַׁיָּךְ דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, נִיחָא מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹצִים לִפְרֹק עֹל וְלוֹמַר שֶׁמַּה שֶּׁקִּבַּלְתֶּם הָיָה בְּאֹנֶס; אֲבָל גַּבֵּי שֶׁבַע מִצְו‍ֹת בְּנֵי נֹחַ, שֶׁהִיא גְזֵרָה כּוֹלֶלֶת לְכָל הָעוֹלָם, מַה טַּעֲנָה יֵשׁ לָכֶם? דַּל מֵהָכָא הַקַּבָּלָה, וַהֲלוֹא אַתֶּם מְחֻיָּבִים לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם גְּזֵרַת מֶלֶךְ, דְּדִינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא.

ל״הוּבָזֶה יוּבַן מַאי דְּאָמְרִינַן בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם" (ויקרא כו, מא) — אֲנִי בְּעַצְמִי אֲבִיאֵם. זוֹ מִדָּה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים: הוֹאִיל וְגָלִינוּ לְבֵין הָאֻמּוֹת נַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם. אֲנִי אֵינִי מַנִּיחָם, אֶלָּא מַעֲמִיד אֲנִי אֶת נְבִיאַי וּמַחֲזִירָם לְתַחַת כְּנָפַי. שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, לב-לג): "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם וּכְמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת". אֶלָּא "חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם" — עַל כָּרְחֲכֶם שֶׁלֹּא בְּטוֹבַתְכֶם מַמְלִיךְ אֲנִי מַלְכוּתִי עֲלֵיכֶם. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַאֲמָר זֶה טוּבָא. חֲדָא, דְּאֵיךְ הַדָּבָר תָּלוּי בַּמֶּה שֶׁיְּבִיאֵם בְּעַצְמוֹ? וַהֲלוֹא אֲפִלּוּ שֶׁיְּבִיאֵם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ יָכוֹל לוֹמַר שֶׁבְּיָד חֲזָקָה יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם. וָעוֹד, בַּמֶּה שֶׁאָמַר שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים הוֹאִיל וְגָלִינוּ וְכוּ', דְּמֵהֵיכָא תֵּיתֵי דְּבִשְׁבִיל שֶׁגָּלוּ וְלָקוּ עַל חַטָּאתָם שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁעַכְשָׁו שֶׁגָּלוּ יַעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂה הָאֻמּוֹת? וַהֲלוֹא עַכְשָׁו שֶׁגָּלוּ רָאוּי הוּא שֶׁיִּתְוַדּוּ אֶת עֲו‍ֹנָם וְאֶת עֲו‍ֹן אֲבוֹתָם. וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם: עַל כָּרְחֲכֶם שֶׁלֹּא בְּטוֹבַתְכֶם מַמְלִיךְ אֲנִי מַלְכוּתִי עֲלֵיכֶם, דְּמֵהֵיכָא תֵּיתֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא יִרְצוּ לְקַבֵּל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ? וְאִם הַכַּוָּנָה עַל קִיּוּם הַמִּצְו‍ֹת, הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר עַל כָּרְחֲכֶם תְּקַיְּמוּ הַמִּצְו‍ֹת.

ל״ואַךְ עַל פִּי הָאָמוּר יָבוֹא לִכְלַל יִשּׁוּב. וְנַקְדִּים עוֹד, דְּאִיתָא בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הֱבִיאוֹ מַהֲרַ"שׁ יָפֶה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה סֵדֶר וַיֵּרָא (פרשה מט סימן ב), וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּשָׁעָה שֶׁהֵפִיץ הַשֵּׁם אֶת הָעַמִּים בְּדוֹר הַפְּלַגָּה, הֵבִיא שִׁבְעִים שָׂרִים שֶׁל מַעְלָה וְנָתַן לְכָל שַׂר וָשַׂר אֻמָּה אַחַת שֶׁתִּהְיֶה תַּחַת הַשַּׂר, וְיִשְׂרָאֵל נָפְלוּ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ח-ט): "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם" וְגוֹמֵר, "כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ". עַד כָּאן. וּכְבָר בֵּאֵר כָּל זֶה הָרַמְבַּ"ן בִּקְצָת מְקוֹמוֹת, שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת הֵם תַּחַת שָׂרִים, אַךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָם תַּחַת שׁוּם שַׂר, אֶלָּא הַשֵּׁם אֱלֹהֵיהֶם הוּא מַלְכָּם וְשָׂרָם. וְהִנֵּה כְּבָר כָּתַבְנוּ בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א, דְּכָל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ לֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם טַעֲנַת מוֹדָעָא כְּלָל, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ חָזְרָה הַמּוֹדָעָא לִמְקוֹמָהּ, וּמִשּׁוּם הָכֵי הֲדוּר קַבְּלוּהָ בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וְהִנֵּה כָּל טַעֲנַת יִשְׂרָאֵל לוֹמַר דְּלֹא שַׁיָּךְ טַעֲנַת דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא הוּא מִשּׁוּם הַהִיא דְרַבֵּנוּ תָּם, דְּכֹל שֶׁאֵינוֹ מַשְׁוֶה גְזֵרוֹתָיו עַל כָּל מַלְכוּתוֹ לֹא שַׁיָּךְ דִּינָא דְמַלְכוּתָא. וְטַעַם זֶה הָיָה צוֹדֵק אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן תַּחַת שַׂר כְּכָל הָאֻמּוֹת וְלֹא הָיָה הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם כְּלָל, אָז הָיוּ צוֹדְקִים בְּטַעֲנָתָם דְּמָה רָאָה הַשֵּׁם לִגְזֹר דַּוְקָא עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא עַל שְׁאָר הָאֻמּוֹת; אֲבָל מֵאַחַר שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת מְסָרָם הַשֵּׁם תַּחַת הַשָּׂרִים, וְיִשְׂרָאֵל דַּוְקָא הֵם תַּחַת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ — אֵינָם צוֹדְקִים בְּטַעֲנָה זוֹ כְּלָל, שֶׁהֲרֵי לְכָל בְּנֵי מַלְכוּתוֹ הוּא גוֹזֵר גְזֵרָה כּוֹלֶלֶת, וְהָאֻמּוֹת אֵינָם נִקְרָאִים בְּנֵי מַלְכוּתוֹ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר מְסָרָם לַשָּׂרִים.

ל״זוְזֶהוּ כַּוָּנַת הַבָּרַיְתָא: "וְהֵבֵאתִי אֹתָם", רוֹצֶה לוֹמַר אֲנִי בְּעַצְמִי. אַל תִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁאֲנִי מוֹסֵר אֶתְכֶם לְשָׁלִיחַ, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁמְּסַרְתִּים לְשָׂרִים. וְאָמְרָה הַבָּרַיְתָא: זוֹ מִדָּה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים הוֹאִיל וְגָלִינוּ לְבֵין הָאֻמּוֹת נַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם. כְּלוֹמַר, דְּבִשְׁלָמָא כְּשֶׁהָיִינוּ בְּאַרְצֵנוּ לֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם טַעֲנַת אֹנֶס, מִשּׁוּם דְּלֹא נָתַן לָנוּ הָאָרֶץ אֶלָּא בַּעֲבוּר נִשְׁמֹר חֻקָּיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַשְׁבָּ"א, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁגָּלִינוּ חָזְרָה הַמּוֹדָעָא לִמְקוֹמָהּ. מַה תֹּאמַר, תִּפֻּק לֵהּ דְּדִינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, לָזֶה אָמְרוּ: נַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם דַּוְקָא, אֲבָל לֹא שֶׁיִּגְזֹר עָלֵינוּ גְזֵרוֹת חֲדָשׁוֹת לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם" וְגוֹמֵר — עַל כָּרְחֲכֶם שֶׁלֹּא בְּטוֹבַתְכֶם אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם. כְּלוֹמַר, דַּוְקָא עֲלֵיכֶם אֶמְלֹךְ, שֶׁלֹּא אֶמְסֹר אֶתְכֶם תַּחַת שַׂר, אֲבָל שְׁאָר הַבְּנֵי נֹחַ הֵם תַּחַת הַשָּׂרִים, וְאִם כֵּן אֵין אַתֶּם יְכוֹלִין לוֹמַר 'נִהְיֶה כַגּוֹיִם', מִשּׁוּם דְּמֻכְרָחִים אַתֶּם לְקַבֵּל גְּזֵרוֹתַי, דְּדִינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא.

ל״חוְהִנֵּה אַף שֶׁבֵּאַרְנוּ דְּמַה שֶּׁלֹּא הָיָה מַכְנִיסָם לָאָרֶץ חֲשִׁיב אֹנֶס לְפִי שֶׁהָיְתָה מֻחְזֶקֶת בְּיָדָם, אַכַּתִּי הִקְשָׁה מַהַרְדָּ"ךְ (בית יז, חדר יג) מֵהַהִיא דְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק אַרְבָּעָה נְדָרִים (נדרים כז ע"ב): נוֹדְרִין לְהָרָגִין וּלְחָרָמִין וּלְמוֹכְסִין שֶׁהִיא תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּרוּמָה; שֶׁהִיא שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ. וּמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא (כח ע"א), דְּאָמַר יֵאָסְרוּ כָּל פֵּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם עָלַי אִם אֵינָהּ שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ. וּפָרֵךְ: כֵּיוָן דְּאָמַר יֵאָסְרוּ כָּל פֵּרוֹת, לִיאַסְרוּ כָּל פֵּרוֹת עָלָיו? וּמְשַׁנֵּי: בְּאוֹמֵר בְּלִבּוֹ 'הַיּוֹם' וּמוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו סְתָם. וְאַף עַל גַּב דִּדְבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָן דְּבָרִים, לְגַבֵּי אֻנְסָא שָׁנֵי. הֲרֵי בְּהֶדְיָא, שֶׁמִּי שֶׁנֶּאֱנָס עַל יְדֵי אֲחֵרִים בָּעֵי לְמֵימַר בְּלִבּוֹ 'הַיּוֹם', וְאִם לֹא אָמַר בְּלִבּוֹ 'הַיּוֹם' — הַנֶּדֶר אוֹ הַשְּׁבוּעָה קַיָּמִים; וְהָכָא, שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא הִרְהֲרוּ שׁוּם תְּנַאי בְּלִבָּם, אַף שֶׁהָיוּ אֲנוּסִים — שְׁבוּעָתָם קַיֶּמֶת. וְהָרַב זַ"ל עָלָה עַל דַּעְתּוֹ לְחַלֵּק, דְּשָׁנֵי הַהִיא, שֶׁהָאַנָּס אֵינוֹ מְאַנְּסוֹ עַל הַשְּׁבוּעָה אֶלָּא הוּא נִשְׁבָּע כְּדֵי לְהַצִּיל מָמוֹנוֹ, אֲבָל הַהִיא דְנֶאֶנְסוּ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה לָא דָמֵי לְהָא. וְהֻקְשָׁה לוֹ לְחִלּוּק זֶה מֵהַהִיא דְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּפֶרֶק הַגּוֹזֵל בָּתְרָא (ב"ק קיג ע"א ד"ה נודרין להרגין), וְאִם כֵּן הָדְרָא קֻשְׁיַן לְדוּכְתָא, דְּמֵאַחַר דְּלֹא הִרְהֲרוּ יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם שׁוּם דָּבָר, הֵיכִי נִפְטְרוּ מִשְּׁבוּעָתָם עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה?

ל״טוְתֵרֵץ הָרַב זַ"ל, דְּשָׁנֵי הַהִיא דְנוֹדְרִין לְהָרָגִין, דְּהָאַנָּס אֵינוֹ אוֹנְסוֹ אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁמּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָדַעַת מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ; אֲבָל בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁהָאֹנֶס עַל פִּי הַדִּבּוּר, דְּיוֹדֵעַ מַה בְּלֵב הָאָדָם, כִּי הוּא בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת הָאָדָם — פְּשִׁיטָא דְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְבַטֵּל הַשְּׁבוּעָה בְּלִבָּם, דְּהָא כָּךְ גְּלוּיוֹת לְפָנָיו מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹ מַה שֶּׁמּוֹצִיא מִפִּיו, וְאִם כֵּן אֲנוּסִים הָיוּ לְקַבֵּל הַשְּׁבוּעָה הֵן בַּפֶּה הֵן בַּלֵּב. עַד כָּאן דְּבָרָיו. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, דְּטַעְמָא דִמְהַנֵּי לְיִשְׂרָאֵל טַעֲנַת אֹנֶס אַף שֶׁלֹּא הִרְהֲרוּ שׁוּם תְּנַאי בְּעֵת הַשְּׁבוּעָה הוּא מִשּׁוּם דְּהַשֵּׁם גְּלוּיוֹת לְפָנָיו מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם, וְאִם כֵּן הֲרֵי הָיוּ אֲנוּסִים עַל מַה שֶּׁנִּשְׁבְּעוּ בַּפֶּה וְעַל מַה שֶּׁלֹּא הִרְהֲרוּ שׁוּם תְּנַאי בְּעֵת קַבָּלַת הַשְּׁבוּעָה.

מ׳וּבָזֶה יוּבְנוּ קְצָת פְּסוּקִים בְּמִיכָה (ג, ט-יב): "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב" וְגוֹמֵר. "רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ, וְעַל יְיָ יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה. לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר". עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בִּפְסוּקִים אֵלּוּ טוּבָא. חֲדָא, בַּמֶּה שֶׁהִזְכִּיר הַנָּבִיא עֲו‍ֹנוֹת אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ 'רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ', דְּלָמָּה לֹא הוֹכִיחַ אוֹתָם עַל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיְתָה בָּם, שֶׁהִיא הָעֲבֵרָה הַיּוֹתֵר חֲמוּרָה? וְלָזֶה הָיָה אֶפְשָׁר לוֹמַר כְּהַהִיא דְאָמְרִינַן בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים פָּרָשַׁת קְדשִׁים עֲלֵהּ דִּקְרָא דְ"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל" (ויקרא יט, טו), שֶׁכָּל דַּיָּן הַמַּטֶּה אֶת הַדִּין גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. וְלָזֶה בָּא הַנָּבִיא וְגִנָּה אוֹתָם וְאָמַר: רְאוּ כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי הָנֵי אֱנָשֵׁי, שֶׁ'רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ' וְאוֹמְרִים 'הֲלוֹא יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ', וַהֲלוֹא הֵם תַּרְתֵּי דְסָתְרִי אַהֲדָדֵי, שֶׁאֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת שֶׁעוֹשִׂים הֵם גּוֹרְמִים שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַשֵּׁם בְּקִרְבָּם אֶלָּא שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַשְּׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל.

מ״אאַךְ כְּפִי דַרְכֵּנוּ נֹאמַר בְּעִנְיָן אַחֵר. וּנְדַקְדֵּק עוֹד בִּסְבָרַת יִשְׂרָאֵל שֶׁאוֹמְרִים "הֲלוֹא יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה", וְכָתְבוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא: מֵאַחַר שֶׁשְּׁכִינַת הַשֵּׁם בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה, וְכִי עָלָה עַל דַּעְתָּם דְּבִזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּתוֹכָם?! וְהָא אָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְסוֹטָה (ג ע"ב): קֹדֶם שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה שְׁכִינָה שְׁרוּיָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, טו): "כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ"; וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ הָיְתָה שְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ". עַד כָּאן. וְהָא דְאָמְרִינַן (יומא נד ע"ב) דִּבְשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ הַגּוֹיִם לַהֵיכָל הָיוּ הַכְּרוּבִים מְעֹרִין זֶה בָּזֶה, וְהוּא סִימָן לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה בֵּינֵינוּ, וַהֲרֵי אֵין לְךָ שָׁעָה שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם כְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַאֲפִלּוּ הָכֵי מַשְׁמַע שֶׁהָיְתָה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵינוּ, כְּבָר נֶאֶמְרוּ בָּזֶה טְעָמִים רַבִּים, וּכְמוֹ שֶׁנַּאֲרִיךְ בְּדֶרֶךְ עֹצֶב (דרוש כג), יְעֻיַּן שָׁם. וּכְלָלָן שֶׁל דְּבָרִים, דְּבִזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הוּא מְסַלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִתּוֹכָם. וְאִם כֵּן, אֵיךְ אָמְרוּ שֶׁלֹּא תָּבוֹא עֲלֵיהֶם רָעָה בַּעֲבוּר שֶׁשְּׁכִינַת הַשֵּׁם בְּקִרְבָּם? וַהֲלוֹא מֵאַחַר שֶׁחָטְאוּ נִסְתַּלְּקָה מִבֵּינֵיהֶם. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם הַפָּסוּק "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ", דְּאֵיךְ הוּא מְקֻשָּׁר עִם הַקּוֹדֵם, וְלָמָּה לֹא קִלְלָם בְּגוּפָם בְּחֶרֶב וּבְרָעָב?

מ״בוְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בִּשְׁמוֹת רַבָּה סֵדֶר בְּשַׁלַּח (פרשה כו סימן ב): "הֲיֵשׁ יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שמות יז, ז). רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: אִם מְהַרְהֲרִים אָנוּ בִּלְבָבֵנוּ וְהוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאָנוּ מְהַרְהֲרִים — נַעַבְדֶנּוּ, וְאִם לָאו — נִמְרֹד בּוֹ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם בִּקַּשְׁתֶּם לִבְדֹּק אוֹתִי, יָבוֹא הָרָשָׁע וְיִבְדֹּק אֶתְכֶם. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר: אִם בִּקַּשְׁתֶּם לִבְדֹּק אוֹתִי, יָבוֹא הָרָשָׁע וְיִבְדֹּק אֶתְכֶם, דְּמָה עִנְיַן בְּדִיקַת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם לִבְדִיקַת הָרָשָׁע לְיִשְׂרָאֵל? וְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן עִם מַאי דִּתְנַן בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה (כט ע"א): "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל" וְגוֹמֵר (שמות יז, יא). וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה?! אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִים אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם — הָיוּ מִתְגַּבְּרִים, וְאִם לָאו — הָיוּ נוֹפְלִים. וְכָתַב שָׁם רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה זַ"ל, שֶׁהַטַּעַם שֶׁנִּשְׁנָת מִשְׁנָה הַלֵּזוּ שָׁם הוּא מִשּׁוּם דִּלְעֵיל מִזֶּה (כז ע"ב) תְּנַן: מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ שֶׁהָיָה בֵּיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר אוֹ קוֹל מְגִלָּה, אִם כִּוֵּן לִבּוֹ — יָצָא, וְאִם לָאו — לֹא יָצָא. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה שָׁמַע וְזֶה שָׁמַע, זֶה כִּוֵּן לִבּוֹ וְזֶה לֹא כִּוֵּן לִבּוֹ. עַד כָּאן. וּבָא הַתַּנָּא לוֹמַר, דְּאַל תִּתְמַהּ עַל זֶה, שֶׁזֶּה שָׁמַע וְזֶה שָׁמַע וְזֶה בִּשְׁבִיל שֶׁכִּוֵּן לִבּוֹ יָצָא וְזֶה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא כִּוֵּן לִבּוֹ לֹא יָצָא, לְפִי שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בְּכַוָּנַת הַלֵּב, וּמָצִינוּ גַם כֵּן בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק דּוֹמֶה לָזֶה דְּהַכֹּל הָיָה תָּלוּי בְּכַוָּנַת הַלֵּב, דְּהַיְנוּ: בִּזְמַן שֶׁהָיוּ מְכַוְּנִים אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם — הָיוּ מִתְגַּבְּרִים, וְאִם לֹא הָיוּ מְכַוְּנִים אֶת לִבָּם — הָיוּ נוֹפְלִים. וּבְפֶרֶק קַמָּא דְתַעֲנִיּוֹת (ח ע"א) אָמְרִינַן: אָמַר רַבִּי אָמִי: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, מא): "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם". עַד כָּאן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ — כְּלוֹמַר, שֶׁנַּפְשׁוֹ מְכֻוֶּנֶת בְּכַפּוֹ מִבַּחוּץ. כְּלוֹמַר, שֶׁיִּהְיֶה תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. הֲרֵי שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בְּכַוָּנַת הַלֵּב.

מ״גוְזֶהוּ כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר: אִם בִּקַּשְׁתֶּם לִבְדֹּק אוֹתִי, כְּלוֹמַר, אִם אֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאַתֶּם מְהַרְהֲרִים בְּלִבְּכֶם, יָבוֹא הָרָשָׁע וְיִבְדֹּק אֶתְכֶם מִי הוּא שֶׁמְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּמִי הוּא שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּבָזֶה יִוָּדַע לָכֶם מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹצִים לִבְדֹּק אוֹתִי אִם אֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאַתֶּם מְהַרְהֲרִים בִּלְבַבְכֶם. שֶׁכְּשֶׁאַתֶּם רוֹאִים שֶׁבִּזְמַן שֶׁאַתֶּם מְשַׁעְבְּדִים אֶת לִבְּכֶם לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַתֶּם מִתְגַּבְּרִים, וּבִזְמַן שֶׁאֵין אַתֶּם מְשַׁעְבְּדִים אֶת לִבְּכֶם לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַתֶּם נוֹפְלִים, מִזֶּה יִוָּדַע לָכֶם שֶׁכָּל מַה שֶּׁאַתֶּם מְהַרְהֲרִים בְּלִבְּכֶם אֲנִי יוֹדֵעַ אוֹתוֹ, וּמִשּׁוּם הָכֵי פְּעָמִים אַתֶּם נוֹפְלִים וּפְעָמִים אַתֶּם מִתְגַּבְּרִים, לְפִי שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בְּכַוָּנַת הַלֵּב. נִמְצִינוּ לְמֵדִין מִדִּבְרֵי הַמַּאֲמָר, דְּפֵרוּשׁ 'הֲיֵשׁ יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ' הוּא אִם יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאָנוּ מְהַרְהֲרִים.

מ״דוּבָזֶה יוּבַן פָּסוּק אֶחָד בְּפָרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן (דברים ו, יד-טו): "לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים" וְגוֹמֵר, "כִּי אֵל קַנָּא יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ". וּמִלַּת 'בְּקִרְבֶּךָ' הַלֵּזוּ כִּמְעַט אֵין לָהּ מוּבָן, דְּמַאי אֲתָא לְמֵימַר שֶׁהַשֵּׁם הוּא בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל? וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם: שְׁכִינְתֵּהּ בֵּינָךְ. אַךְ עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ יִתְיַשֵּׁב. וְהִנֵּה כְּבָר יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם זַ"ל בְּמוֹרֵה הַנְּבוּכִים, שֶׁלֹּא תִּמְצָא בְּכָל הַתּוֹרָה וּבְכָל סִפְרֵי הַנְּבִיאִים לְשׁוֹן קִנְאָה אֶלָּא בְּעִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה. וּכְבָר הֵבִיא כָּל זֶה הָרַמְבַּ"ן בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ, וְהֵבִיא מַה שֶּׁאָמְרוּ בִּמְכִילְתָּא: בְּקִנְאָה אֲנִי נִפְרָע מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל אֲנִי חַנּוּן וְרַחוּם בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. וּכְבָר הֶאֱרִיךְ הָרַמְבַּ"ן בְּטַעַם הַדָּבָר, יְעֻיַּן שָׁם. וְאָמְרִינַן בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין (לט ע"ב ומ ע"א), שֶׁבְּכָל הָעֲבֵרוֹת מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה דִּמְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, דִּכְתִיב (יחזקאל יד, ה): "לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם". עַד כָּאן. וְלָזֶה בָּא הַכָּתוּב לְהַרְחִיקָם מֵעֲבוֹדָה זָרָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי דְבָרִים דְּלֵיתַנְהוּ בִּשְׁאָר הָעֲבֵרוֹת. וְלָזֶה אָמַר: "לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, כִּי אֵל קַנָּא יְיָ אֱלֹהֶיךָ", וּכְבָר יָדַעְתָּ דְּדַוְקָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה אֲנִי נִפְרָע בְּקִנְאָה. וָעוֹד, שֶׁאֲנִי נִפְרָע "בְּקִרְבֶּךָ" — כְּלוֹמַר, עַל מַה שֶּׁאַתָּה מְהַרְהֵר בְּלִבְּךָ אֲנִי מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר הָעֲבֵרוֹת דְּמַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.

מ״הוּכְבָר כָּתַבְנוּ לְעֵיל, דְּטַעְמָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ אֲנוּסִים כְּשֶׁנִּשְׁבְּעוּ עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה אַף שֶׁלֹּא הִרְהֲרוּ שׁוּם תְּנַאי, הוּא מִשּׁוּם דִּלְפָנָיו יִתְבָּרַךְ גְּלוּיוֹת כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וַהֲרֵי הֵם אֲנוּסִים עַל מַה שֶּׁהוֹצִיאוּ בַּפֶּה וְעַל הַמַּחֲשָׁבָה. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ עֲלַהּ דְּהַהִיא דְאָמְרִינַן מִכָּאן מוֹדָעָא רַבָּה לְאוֹרַיְתָא: וּמַה שֶּׁכָּרַת עִמָּהֶם יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לַעֲבֹד אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָתָם לֹא קִבְּלוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, כְּדִכְתִיב (יהושע כד, טז): "חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת הַשֵּׁם", וְכֵן מַשְׁמַע כֹּלָּא עִנְיָנָא. נִמְצִינוּ לְמֵדִין מִדִּבְרֵיהֶם, דְּבַעֲבוֹדָה זָרָה לֵיכָּא טַעֲנַת אֹנֶס כְּלָל.

מ״ווּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַפְּסוּקִים שֶׁל מִיכָה. שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ רוֹצִין לִפְטֹר עַצְמָם מִקְּצָת עֲבֵרוֹת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים מִטַּעַם שֶׁהָיוּ אֲנוּסִים, וּמִשּׁוּם הָכֵי לֹא הִזְכִּירוּ בְּדִבְרֵיהֶם עֲבוֹדָה זָרָה, לְפִי שֶׁכְּבָר יָדְעוּ שֶׁבַּעֲבוֹדָה זָרָה לֵיכָּא טַעֲנַת אֹנֶס, שֶׁכְּבָר כָּרַת עִמָּהֶם בְּרִית יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב" וְגוֹמֵר, שֶׁאַתֶּם עוֹבְרִים עַל קְצָת מִצְו‍ֹת, דְּהַיְנוּ "רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ", וְאַתֶּם סְבוּרִים שֶׁאֵינְכֶם נֶעֱנָשִׁים עַל אֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת לְפִי שֶׁאַתֶּם הֱיִיתֶם אֲנוּסִים בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִרְהַרְתֶּם שׁוּם תְּנַאי בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים: "הֲלוֹא יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ", כְּלוֹמַר, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאָנוּ מְהַרְהֲרִים, וְאִם כֵּן הֲרֵי אָנוּ אֲנוּסִים בַּמֶּה שֶׁאָנוּ מוֹצִיאִים בַּפֶּה וּבַמֶּה שֶׁאָנוּ מְהַרְהֲרִים, וּלְפִיכָךְ "לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה". וְהֵשִׁיב אוֹתָם הַנָּבִיא: "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר". דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהֵשִׁיב הָרַשְׁבָּ"א, דְּלָמָּה נֶעֶנְשׁוּ קֹדֶם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁלֹּא נָתַן לָהֶם הָאָרֶץ אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשְׁמְרוּ מִצְו‍ֹתָיו, וּכְדִכְתִיב: "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו", וּמִשּׁוּם הָכֵי כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ, וּמִשּׁוּם הָכֵי אָמַר לָהֶם הַנָּבִיא: "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ" וְגוֹמֵר.

מ״זוּבָזֶה יוּבְנוּ קְצָת פְּסוּקִים בְּפָרָשַׁת וַיֵּלֶךְ (דברים לא, יז-יח): "וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה. וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה, כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים". עַד כָּאן. וְהִנֵּה הַמְפָרְשִׁים כֻּלָּם נִתְקַשּׁוּ בִּפְסוּקִים אֵלּוּ, דְּהָא מֵאַחַר שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה וְאָמַר "הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה", שֶׁמּוֹדֶה וְאוֹמֵר שֶׁבַּסִּבָּה שֶׁסִּלֵּק הַשֵּׁם הַשְׁגָּחָתוֹ מִמֶּנּוּ מְצָאוּהוּ הָרָעוֹת, אֵיךְ אָמַר אַחַר זֶה "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר"? הַאי דִּישָׁנָא לְהַאי פַּרְדָּשְׁנָא?! וּבְשֵׁם הָרַאֲנָ"ח אָמְרוּ, שֶׁהָיָה מְפָרֵשׁ "עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי" עַל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם, וְעַל זֶה אָמַר: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר וְגוֹ', כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים" וְאֶל הַשֵּׁם לֹא דָרָשׁ. וּמַהֲרִימַ"ט בִּדְרָשׁוֹתָיו תָּמַהּ עַל זֶה וְאָמַר: חָלִילָה לַעֲשׂוֹת קֹדֶשׁ חֹל. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁאָמַר "אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי", דְּמִלַּת 'בְּקִרְבִּי' אֵין לָהּ מוּבָן, וְלָא הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר אֶלָּא 'עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי עִמִּי אוֹ עִמָּדִי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה'.

מ״חאַךְ בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְנוּ יוּבַן הַכֹּל. שֶׁמַּה שֶּׁרוֹאֶה שֶׁמְּצָאוּהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה". כְּלוֹמַר, שֶׁיִּקְשֶׁה לוֹ, דְּלָמָּה מְצָאוּהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת עַל שֶׁלֹּא קִיֵּם הַמִּצְו‍ֹת שֶׁקִּבֵּל עָלָיו בִּשְׁבוּעָה, וַהֲלוֹא אָנוּס הָיָה, וְכִדְאָמְרִינַן: מִכָּאן מוֹדָעָא רַבָּה לְאוֹרַיְתָא. "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי". כְּלוֹמַר, דְּחַס וְשָׁלוֹם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּלִבִּי, וּמִשּׁוּם הָכֵי מְצָאוּנִי הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה. דְּכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּלִבִּי, חָלָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהָיִיתִי אָנוּס, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי שׁוּם תְּנַאי בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, דּוּמְיָא דְהַהִיא דְנוֹדְרִין לְהָרָגִין דְּבָעֵינַן שֶׁיְּהַרְהֵר בְּלִבּוֹ 'הַיּוֹם'. דְּאִם אִיתָא דֶאֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּלִבִּי, לָמָּה מַעֲנִישׁ אוֹתִי עַל קַבָּלַת הַמִּצְו‍ֹת, מֵאַחַר שֶׁהָיִיתִי אָנוּס בֵּין עַל מַה שֶּׁהוֹצֵאתִי בַּפֶּה בֵּין עַל הִרְהוּר הַלֵּב. וְלָזֶה סִיֵּם הַפָּסוּק וְאָמַר: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי, כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים". כְּלוֹמַר, דְּהֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶיךָ דְּיֵשׁ לְךָ טַעֲנַת אֹנֶס, הַיְנוּ בִּשְׁאָר מִצְו‍ֹת; אַךְ בַּמֶּה שֶׁפָּנִיתָ אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֵין לְךָ טַעֲנַת אֹנֶס, שֶׁהֲרֵי מִדַּעְתְּךָ וּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב קִבַּלְתָּ שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת.

מ״טוְאֶל זֶה סוֹבֵב הוֹלֵךְ כַּוָּנַת הַמְקוֹנֵן בְּאָמְרוֹ (איכה א, טו): "סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי, קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי, גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה". וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמֵאַחַר שֶׁאָמַר "סִלָּה כָל אַבִּירַי", דְּהַיְנוּ הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, מַהוּ זֶה שֶׁחָזַר וְאָמַר "קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי"? וְתוּ קָשֶׁה אָמְרוֹ "סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי", דְּהָיָה לוֹ לוֹמַר 'מִקִּרְבִּי'. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּדֶרֶךְ עֹצֶב (דרוש כג). אָמְנָם עַל פִּי הַקְדָּמָתֵנוּ יֹאמַר נָא דְהָכֵי פֵּרוּשׁוֹ. דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ בְּאֵיכָה רַבָּתִי (פרשה א סימן מז): "קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי". מָצִינוּ שֶׁסִּלּוּקָן שֶׁל בַּחוּרִים קָשֶׁה כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; דִּכְתִיב: "גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה", כָּךְ "קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי". וְכָתַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל, שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא: לְפִי שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִתְמַשְׁכֵּן בַּעֲו‍ֹנֵינוּ, כִּדְאִיתָא בְּכַמָּה דוּכְתֵי, וְכֵן הַבַּחוּרִים נִתְפָּסִין עַל עֲו‍ֹן הַדּוֹר, כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דִכְתֻבּוֹת (ח ע"ב) גַּבֵּי "עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח אֲדֹנָי" (ישעיה ט, טז): חֲשִׁיב אַתְּ לְאִתְּפוֹסֵי אַדָּרָא. לְכָךְ שְׁנַיִם אֵלּוּ קָשִׁים לִפְנֵי הַשֵּׁם, שֶׁיֻּזַּק הַנָּקִי מִפְּנֵי הַחוֹטֵא. עַד כָּאן דְּבָרָיו.

נ׳וְהִנֵּה הַמְקוֹנֵן הֻקְשׁוּ לוֹ שְׁתֵּי קֻשְׁיוֹת. חֲדָא: "סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי", דְּוַדַּאי מַה דְּסִלָּה כָל אַבִּירַי הַיְנוּ כַּפָּרָה עַל הַדּוֹר, שֶׁהַצַּדִּיקִים נִתְפָּסִין בַּעֲו‍ֹן הַדּוֹר, אֶלָּא שֶׁהֻקְשָׁה לוֹ: מֵאַחַר שֶׁ'אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי', שֶׁהוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת לֵב, אִם כֵּן הֲרֵי אָנוּ אֲנוּסִים עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִרְהַרְנוּ שׁוּם דָּבָר בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְאִם כֵּן לָמָּה 'סִלָּה כָל אַבִּירַי', מֵאַחַר שֶׁהָיִינוּ אֲנוּסִין, וְכִדְאָמְרִינַן: מִכָּאן מוֹדָעָא רַבָּה לְאוֹרַיְתָא. עוֹד תָּמַהּ וְאָמַר: "קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי, גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה". דְּמִלְּבַד מַה שֶּׁתָּמַהּ אֵיךְ 'סִלָּה כָל אַבִּירַי' מֵאַחַר שֶׁ'אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי', עוֹד יֵשׁ תֵּמַהּ: מֵאַחַר שֶׁכָּל הַכַּפָּרוֹת כֻּלָּם בָּאוּ בְּבַת אַחַת וְנִתְקַיְּמוּ בִּי, דְּהַיְנוּ 'קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי', שֶׁהֵם מְכַפְּרִים עַל הַדּוֹר, וְכֵן 'גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה', שֶׁהוּא חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וַהֲלוֹא לֹא כָּךְ נֶאֱמַר לְמשֶׁה, אֶלָּא נֶאֱמַר לוֹ שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה מִתְמַשְׁכֵּן בַּעֲו‍ֹנָם וּלְאַחַר חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִהְיוּ הַצַּדִּיקִים מִתְמַשְׁכְּנִים בַּעֲו‍ֹן הַדּוֹר, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁכָּל הַמַּשְׁכּוֹנוֹת בָּאוּ בְּבַת אַחַת, דְּהַיְנוּ 'סִלָּה כָל אַבִּירַי', וְגַם 'קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי', וְאַחַר כָּל זֶה 'גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה', שֶׁהוּא חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. זוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ.

נ״אוּבְכֵן אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה לַמַּאֲמָר הַפּוֹנֶה קָדִים. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמַה קֶּשֶׁר יֵשׁ לְזֶה הַפָּסוּק עִם הַפָּסוּק הַקּוֹדֵם, דְּקָאָמַר: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי" וְגוֹמֵר. וְנִרְאֶה דְּהַכַּוָּנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וְגוֹ' וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה", וְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמות רמז רעו): מַה סְּגֻלָּתוֹ שֶׁל אָדָם חֲבִיבָה עָלָיו, כָּךְ תִּהְיוּ חֲבִיבִין עָלַי. וְהַטַּעַם הוּא, לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַמְקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה הֵם מְצֻוִּים וְעוֹשִׂים, אֲבָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אַף אִם יְקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה אֵינָן מְצֻוִּין וְעוֹשִׂין, וְגָדוֹל הַמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה. וְכִי תֵּימָא: יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן הֵם אֲנוּסִים וּפְטוּרִים הֵם מִלְּקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, וְאִם כֵּן אַף אִם יְקַיְּמוּ אוֹתָהּ חֲשִׁיבִי כְּאֵינָם מְצֻוִּים. לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְנָתַן שְׁתֵּי טְעָנוֹת לוֹמַר דְּיִשְׂרָאֵל לָא חֲשִׁיבִי אֲנוּסִים. חֲדָא: "כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ", וְכֵיוָן שֶׁכֵּן אָזְדָא לַהּ טַעֲנַת אֹנֶס, וְכִסְבָרַת הָרַשְׁבָּ"א, וּכְדִכְתִיב: "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ, בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו". וְכִי תֵּימָא: הָא תִּינַח בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָם, אֲבָל לְאַחַר שֶׁגָּלוּ חָזְרָה הַמּוֹדָעָא לִמְקוֹמָהּ, וְכִדְכָתַב הָרַשְׁבָּ"א. לָזֶה אָמַר טַעַם אַחֵר, וָהוּא: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי" — שֶׁאֵינִי מַשְׁלִיט עֲלֵיכֶם אֶלָּא אֲנִי, וְאִם כֵּן דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, וְלֹא שַׁיָּךְ בָּזֶה מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ תָּם, לְפִי שֶׁשְּׁאָר הַבְּנֵי נֹחַ הֵם תַּחַת שַׂר, אֲבָל אַתֶּם אֵינְכֶם תַּחַת שַׂר אֶלָּא תַּחַת רְשׁוּתִי, וְאִם כֵּן הֲרֵי אֲנִי מַשְׁוֶה גְזֵרוֹתַי עַל כָּל מַלְכוּתִי. וְזֶה אָמְרוֹ: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ".

Today's Learning

פרשת דרכים כ״בParashat Derakhim 22